בתחילת השבוע דווח שקפטן נבחרת ישראל לשעבר, ושחקנה של קבוצת הכדורסל הספרדית מלאגה, גל מקל סובל מסיבוכים של מחלת הקורונה לאחר שהתגלה קריש דם בריאותיו, ועל כן הוא צפוי להיעדר כמה חודשים מהמגרשים.
מערכת קרישת הדם מורכבת מטסיות וחלבוני קרישה שמיועדים לעצור דמם במקרה של פציעה או טראומה. אצל כולנו נוצרים קרישי דם בזמן דימום כמו למשל כתוצאה מחיתוך בגילוח, בלידה או כתוצאה מנפילה מהאופניים. באופן תקין, כאשר כלי דם נפגע מכל סיבה שהיא, מערכת הקרישה מתגייסת ומסייעת לעצור את הדימומים. אולם ישנם מצבים בהם מופר ה'סדר הטבעי' ונוצרים קרישי דם שעלולים לגרום לפגיעה קשה ואפילו למוות.
הגורמים הנפוצים ליצירת קרישי דם הם: היריון, נטילת גלולות למניעת היריון, ניתוחים גדולים (כמו ניתוח להחלפת ירך), השמנה, עישון מחלות ממאירות ודלקתיות, מחלות כליה ומפרקים, סוכרת, לחץ דם, כולסטרול וכדומה. בכל המקרים האלו האיזון בגוף עלול להיות מופר ולגרום ליצירת קרישי דם. נוסף לכך, לכ-20% מהאוכלוסייה יש נטייה תורשתית לקרישות ייתר.
לאחר שנה של התמודדות עם נגיף COVID 19, אנו יודעים כיום שהמחלה מלווה בנטייה ליצירת קרישי דם אף יותר ממה שאנו רגילים לראות בחולים במחלות שאינן קורונה במחלקות הפנימיות ובטיפול נמרץ. על סמך הנתונים הקיימים כיום 25%-70% מהחולים שמתאשפזים עם קורונה בטיפול נמרץ סובלים מקרישי דם. מדובר בשיעור גבוה מאוד ומטריד במיוחד.
ישנן סיבות רבות לכך שקורונה גורמת לנטייה לקרישיות, חלקן הוכחו וחלקן עדיין בגדר תיאוריות והערכות. הסיבה הראשונה היא שקורונה יוצרת דלקת חמורה וסוערת. אנו יודעים שדלקות קשות מהוות גורם סיכון להיווצרות קרישי דם בגוף ולכן חלק גדול מהחולים סובלים מהתופעה. שנית, התגובה החיסונית של הגוף כלפי האיום הנגיפי משפעלת טסיות דם, יוצרת קרישים ופוגעת בדופן כלי דם. בחולי קורונה קשים אנו רואים שכיחות גבוהה של הופעת קרישי דם בריאות (תסחיף ריאתי), מה שעלול לגרום לקוצר נשימה קשה ואפילו למוות. שלישית, חולה קורונה שמאושפזים בבית החולים מבלי יכולת לנוע ולזוז חשופים לסיכון ליצירת קרישי דם. מנגנונים אחרים כוללים תהליך המכונה "קרישה תוך כלית מפושטת" משנית לזיהום, נוכחות נוגדנים שמעודדים קרישה.
קריש דם הוא גורם מסכן חיים ולעיתים הוא גם מוביל למוות. ישנן עדויות רבות להופעת קרישי דם – בעיקר בריאות – שהתגלו בנתיחות לאחר המוות של חולי קורונה שנפטרו מהנגיף. בעוד בקרב חולים מאושפזים ללא קורונה אנו רואים בד"כ את הופעת קרישי הדם בגפיים ומשם נשלחים תסחיפים לריאות, ללב ולמוח, אזי שבקרב חולים בקורונה רוב הקרישים מופיעים כבר בריאות, ללא סימנים מקדימים בגפיים. בשנה האחרונה, אנו בוחנים בקפידה בעיקר צעירים ללא מחלות רקע המגיעים לחדרי המיון עם אירוע מוחי משום שהקורונה היא גורם להיווצרות של קרישי דם בעורקים.
על פי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) לנשים הרות שחלו בקורונה יש סיכון גבוה יותר (פי 1.6) להתאשפז בטיפול נמרץ ולהיות מונשמות בהשוואה לנשים חולות קורונה שאינן בהיריון. הידבקות בקורונה לנשים הריוניות עלול לגרום לסיבוכים ולסכנת חיים. בהיריון, יש נטייה לקרישיות יתר בהשפעת הורמונים. הריונית שחלתה בקורונה ואולי גם מקיאה כתוצאה מהבחילות נמצאת בסיכון גבוה מאוד לסבול מקרישי דם משום שהתייבשות, חוסר תנועה והריון בו זמנית הם גורמי סיכון משמעותיים להיווצרות של קרישי דם. בנוסף לכך, אנו נמצאים בשגרה של בידודים וסגרים הכופים עלינו אורח חיים ישבני שמעלה את הסיכון ליצירת קרישי דם. בימים אלה האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה (יחד עם עוד גופים) מנסח נייר עמדה על מנת לסייע לנשים בהריון לעבור את התקופה המאתגרת בשלום.
עוד ב-mako בריאות:
>> חיסון לקורונה: הסיבה שכואב לכם במקום ההזרקה
>> 29 מתים: המדינה שהצליחה להשתלט על הקורונה
>> הוכח: התבלין הזה עוזר לשריפת שומן בגוף
עיקרון מוביל ברפואה הוא מניעת מחלות. הספרות הבינלאומית והקווים המנחים של האיגודים המקצועיים קובעים שחולי קורונה שהתאשפזו צריכים להיות מטופלים מיידית בתרופות שנועדו למנוע קרישי דם, עוד לפני שאלו התפתחו. לצורך כך אנו מבצעים הערכת סיכון לקרישה עבור כל חולה על פי מודלים הערכת סיכון הכוללים גיל, מחלות רקע, נטייה מולדת או נרכשת לקרישיות, יכולת ניוד, אורח חיים (כמו הרגלי עישון ומשקל) ושיקולים שונים המסייעים לנו להעריך את מידת הסיכון שלו לפתח קרישי דם. במקביל נעשית הערכת הסיכון לדמם אצל החולה. הטיפול המונע הקיים בארץ הוא טיפול של זריקות הפרין במשקל מולקולרי נמוך LMWH, כאשר בספרות קיים ויכוח לגבי המינונים המומלצים למניעת קרישיות היתר. מדובר בטיפול יעיל ובטוח, שאינו מתנגש עם טיפולים אחרים (חלקם ניסיוניים) שמקבלים חולי קורונה קשים, מה שמאפשר להפחית בצורה ניכרת את הופעת קרישי הדם בחולים. עם זאת, למרות הטיפול המניעתי, כ-40% מהחולים מפתחים קרישי דם. קורונה היא מחלה קשה שאין לזלזל בה והקהילה הרפואית והמדעית עוד לומדת כל יום מחדש על ההשלכות קצרות ורחוקות הטווח שלה.
הכותבת הינה מומחית להמטולוגיה וקרישת הדם במכון המטולוגי, המרכז הרפואי שמיר