mako
פרסומת

למה גברים מתים יותר מנגיף הקורונה?

אחוזי התמותה השונים מהמחלה אוניברסליים ומוכרים עוד מימי ה-SARS ו-MERS . כעת בוחנים אם מקור השוני נעוץ בהורמונים הנשיים ובדרך ההתמודדות השונה של המינים עם סטרס

ד"ר יוליה פנסו
mako בריאות
פורסם: | עודכן:
מאושפז, קורונה, אילוסטרציה
אילוסטרציה: Halfpoint, shutterstock
הקישור הועתק

למרות מספרי ההדבקה הזהים של נשים וגברים בווירוס הקורונה, אחוזי התמותה שונים לחלוטין. הנתונים מצביעים על היתרון המובהק שיש לנשים. התופעה איננה נחלת לאום או עם מסוים, אלא חוזרת על עצמה בכל מדינה ומדינה שחווה את התפרצות המגפה. האם הנתונים הללו מפתיעים? התשובה היא לא. עוד מימי ה-SARS ו-MERS אנו מודעים היטב לתופעה. והחוקרים חיפשו אז, ומחפשים גם היום, הסבר לאפליה זו מצד הווירוס.

ואכן, ישנם מחקרים המצביעים על ההורמון הנשי, אסטרוגן, כמרכיב קריטי במערכת ההגנה הטבעית של האישה. המערכת החיסונית של נשים עמידה מזו של גברים: הורמון האסטרוגן משפעל את המערכת החיסונית, ובכך משדרג אותה כדי להילחם בפתוגנים (מחוללי מחלות) בצורה אפקטיבית ואגרסיבית יותר. לעומת זאת, הורמון זכרי, טסטוסטרון, מחליש את המערכת החיסונית של הגבר.

הסרת שחלות (מפעל מרכזי לייצור האסטרוגן) או מתן חומרים המונעים פעילות של ההורמון בגוף מביאים לעלייה באחוזי התמותה מהווירוס, קרי ביטול האפקט ההגנתי של האסטרוגן.

קיים גם "מרכיב גנטי", המקנה לאישה יתרון. הוא טמון בעובדה שלנשים יש שני כרומוזומי X, לעומת הגבר, שלו רק X אחד. הכרומוזום X מכיל גנים המשדרגים את יכולת המערכת החיסונית לזהות את מחוללי המחלות. ומכאן – אפקט נוסף של הגנה.

מעבר להשפעה המגנה של האסטרוגן, ניתן להציע עוד הסבר הורמונלי. מדובר במערכת הפעלה/התמודדות של האישה עם סטרס מכל סוג שהוא, ולאו דווקא ספציפית להתמודדות הגוף מול קורונה-וירוס.

זה 20 שנה שאנחנו יודעים שלנשים וגברים יש מערכות הפעלה שונות כאשר הם ניצבים מול מצבי עקה.

הגברים, אבולוציונית, מתוכנתים להשתמש במערכת המוכרת בשם Fight-or-Flight, "הילחם או ברח". בארגז כלים של מערכת זו נמצאים הורמונים כגון אדרנלין והורמונים סטרואידים. הורמונים אלו מביאים להגברת קצב הלב, עלייה בלחץ הדם, עלייה ברמת הסוכרים והשומנים בדם. נוסף להשפעות אלו, הם גם מחלישים את פעילות המערכת החיסונית.

לעומת זאת, נשים מתמודדות עם סטרס באופן אחר לחלוטין. מערכת ההפעלה הנשית נקראת Tend-and-Befriend, "טפל והתחבר". מערכת זו מגייסת ומשתמשת בארסנל הורמונלי אחר כדי להתמודד עם הסטרס. הורמון האהבה - אוקסיטוצין, הורמון האושר - סרוטונין ואנדורפינים, הם השחקנים הראשיים. מכאן, ההשפעות על גוף האישה בעקבות הפעלת מערכת זו כוללות הורדה בקצב לב ולחץ דם, ירידה ברמת הסוכרים והשומנים בדם והגברת הפעילות של המערכת החיסונית.

פרסומת

כל זה בהחלט יכול לקדם אותנו בהבנת נתוני התמותה של המגפה הנוכחית מהזווית המגדרית. מעבר לכך, שימוש של נשים במערכת כלים הורמונליים שונה מזו של גברים יכול גם לרמוז לנו על הסיבה האפשרית לנתון שתוחלת החיים של נשים גדולה מזו של גברים. במילים אחרות, לבדיחה הידועה: "חולה, חולה... אלמנה" יש ביסוס מדעי איתן.

 * ד"ר יוליה פנסו, המחלקה להנדסה כימית, במכללה האקדמית להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון קמפוס אשדוד