מחיסוני הקורונה לטיפול ניסיוני בסרטן העור
תוצאות מבטיחות לטיפול חדש במלנומה, שמשלב חיסון mRNA מותאם אישית ותרופות אימונותרפיות. ההישג עשוי לקדם טיפולים נוספים שמגייסים את מערכת החיסון נגד גידולים
בשנים האחרונות יותר ויותר טיפולים חדשים שמיועדים לחולי סרטן מגייסים את מערכת החיסון שבגופנו כדי להילחם בגידולים. כעת, מחקר חדש על בני אדם מצא שחיסון mRNA מותאם אישית, בשילוב טיפול תרופתי שמעודד את פעולת מערכת החיסון, הוביל לשיפור משמעותי בסיכויים של חולי סרטן עור להחלים מהמחלה בלי גרורות ובלי שהגידול יחזור.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
מלנומה היא סוג אלים במיוחד של סרטן עור, בין השאר כיוון שהגידול שולח גרורות רבות בקלות. הטיפול המקובל כיום מתחיל בניתוח להסרת הגידול, ואחריו אימונותרפיה: טיפול תרופתי שמעודד את מערכת החיסון של החולים לתקוף את תאי הסרטן שבגופם.
לפני קרוב לעשור, ניסויים מצומצמים ראשוניים המחישו את יעילותו של טיפול נוסף במחלה: חיסון mRNA מותאם אישית. חיסוני mRNA, שמוכרים לנו בעיקר מתקופת מגפת הקורונה העולמית, מבוססים על mRNA – מולקולה שתפקידה להעביר למנגנוני התא הוראות לייצור חלבונים. בחיסון, החלבונים שהתא לומד לייצר הם ייחודיים למחולל המחלה – למשל נגיף הקורונה, או תא סרטן במקרה הנוכחי, ובאמצעותם מערכת החיסון של החולה לומדת לזהות את הגורם העוין ולתקוף אותו.
לזהות את השינויים
במחקר החדש, שכלל 157 חולי מלנומה, החוקרים ייצרו חיסוני mRNA מותאמים אישית: הם אספו דגימות מהגידולים הסרטניים ודגימות דם מכל חולה, וביצעו ריצוף גנטי מלא שלהם. השוואת הרצפים גילתה את השינויים הייחודיים (מוטציות) שהתרחשו בתאי הסרטן – כלומר, במה הרצף הגנטי של תאי הסרטן שונה מזה של תאי הגוף התקינים.
החוקרים ייצרו עבור כל מטופל ומטופלת שקיבלו את החיסון תערובת של מולקולות mRNA שמכילות את כל המוטציות הסרטניות, כדי שתאי מערכת החיסון שלהם ילמדו לזהות את המוטציות ולתקוף את התאים שמכילים אותן. במקביל, כל החולים קיבלו את התרופה האימונותרפית קיטרודה (פמברוליזומאב), שתפקידה לגייס את תאי מערכת החיסון למלחמה בגידול. בסך הכול קיבלו המטופלים 9-5 מנות של החיסון ו-18 מנות של קיטרודה. החוקרים עקבו לאורך חמש שנים אחרי מצב מחלתם, לרבות תמותה, התפתחות גרורות ואופי התגובה של מערכת החיסון שלהם לגידול, והשוו את מצבם למטופלים שקיבלו קיטרודה בלבד.
ההשוואה העלתה שמבין המטופלים שקיבלו הן את החיסון המותאם אישית והן אימונותרפיה, 72 אחוז היו נקיים לחלוטין מסרטן בתום ארבע שנים – לעומת 49 אחוז בלבד מהמטופלים בקבוצת הביקורת, שקיבלה קיטרודה בלבד. הנתונים של השנה החמישית עדיין לא עברו עיבוד מלא, אולם לדברי החוקרים המגמה נמשכת. בנוסף, הטיפול המשולב הצליח גם למנוע התפשטות של הסרטן לאזורים מרוחקים – 83 אחוז מהמחוסנים נותרו נטולי גרורות בתום התקופה, בהשוואה ל-65 אחוז מהלא-מחוסנים.
כמו כן, החוקרים מצאו שתאי ה-T של המחוסנים – תאים במערכת החיסון שתוקפים את תאי הסרטן – היו מסוגלים לפעול נגד מגוון רחב יותר של מטרות, כלומר היו להם יותר דרכים לתקוף את תאי הגידול.
לצד הממצאים המעודדים, החוקרים מציינים שמדובר במחקר די קטן. הם ממליצים לעקוב אחרי החולים גם בשנים הבאות ולבצע מחקרים נוספים שיבססו את הממצאים ויאשרו שהטיפול המשולב אכן בטוח ויעיל. המחקר מצטרף לגוף הולך וגדל של מחקרים שמראים כי מערכת החיסון שלנו היא כלי רב ערך לא רק בהגנה על גופנו מפני פולשים, אלא גם בבלימת תהליכים סרטניים מסוכנים בתוכנו.