פרוביוטיקה היא מושג שחדר אט אט לתודעה שלנו בשנים האחרונות, אבל לא כולם יודעים בדיוק מה זה אומר ואיך זה ממש קשור לבריאות שלנו. ראשית מדובר במונח מיוונית שפירושו "למען החיים" (פרו- למען, ביוטיקה- חיים). הכוונה היא למזונות שונים או תוספי תזונה המכילים חיידקים ידידותיים למערכת העיכול. החשיפה המאסיבית הראשונה של החיידקים הפרוביוטיים לקהל הרחב הייתה עת הושקו מוצרי חלב שונים ובעיקר יוגורט בתוספת חיידקים ידידותיים למערכת העיכול שלנו. אלו מצבים משנים את מאזן החיידקים בגופנו, והאם יוגורט אכן יכול לעזור?
"החיידקים הפרוביוטיים הוכחו כבעלי תכונות חיוביות למאחסן, הם נמצאים במערכת העיכול, בה הם אמורים לשרוד", אומר פרופ' רון שאול, מנהל יחידת גסטרו ילדים במרכז הרפואי רמב"ם משיב על כל השאלות בנושא. כך, הם אמורים להישאר ולשרוד בתנאי האחסון או התכשיר שבתוכו הם נמצאים – בין אם זה בצורת אבקה, קפסולה או יוגורט, ולשמור על החיות שלהם. "יש כ-50 זנים של חיידקים פרוביוטיים, שרובם הוכחו כזנים בטוחים באישור ה-FDA והרשויות האירופאיות. בארץ משתמשים בתכשירים המכילים זני חיידקים שחלקם הוכחו במחקרים כבעלי תכונות מיטיבות", מוסיף פרופ' שאול.
פרוביוטיקה ומערכת העיכול
כיצד הם נוצרים בגוף?
"מערכת העיכול של העובר היא סטרילית, אנחנו בונים לעצמנו פלורה שמושפעת מהמקום והדרך שבה נולדנו. תינוק שנולד בלידה וגינלית ועובר בתעלת הלידה בולע חלק מהמרכיבים של הצואה האימהית ומההפרשות שיש לה בנרתיק, וזה הופך להיות חלק מהפלורה הטבעית שלו", מסביר פרופ' שאול. "גם למזון שהתינוק מקבל ניכרת השפעה: הנקה תתרום יותר לפלורה מיטיבה מאשר פורמולה. אדם שנולד במדינה מתפתחת הוא בעל הרכב פלורה שונה מאדם שנולד במדינה לא מפותחת. "תיאוריית ההיגיינה" גורסת שילדים אשר גדלים בחוות חקלאיות ומקומות לא היגייניים הם בריאים יותר מאלו שחיים בתנאים סטריליים של העיר, וזאת כנראה, בין היתר, הודות לחשיפה שלהם לגורמים חיידקיים בסביבה התורמים להתפתחות הפלורה שלהם". כך, פרופ' שאול מסביר כי הקפדה על סטריליות לא בהכרח תורמת לבריאות של הילד, ויש לזה הוכחות מחקריות.
מדוע הגוף שלנו זקוק לפרוביוטיקה?
"במצבים מסוימים בגוף נוצר חוסר איזון בין החיידקים הפתוגניים (מעוררי מחלות) לבין אלו המועילים במערכת העיכול. המטרה של הטיפול בפרוביוטיקה היא הסטה של האיזון לכיוון של חיידקים מועילים והתוצאה של זה עשויה להיות טיפול במחלה מסוימת או מניעה שלה".
>> עוד בmako בריאות:
נמאס מכפיפות בטן? 10 תרגילים יעילים יותר
איך מנצחים את הסרטן בלי רופאים?
מה ישיבה מול המחשב עושה לעיניים שלכם?
איך הפרוביוטיקה מסייעת למערכת העיכול?
"במחלות מעי דלקתיות ניתן לעיתים במתן פרוביוטיקה לשפר את המצב הבריאותי", מסביר פרופ' שאול ומוסיף: "בשנים האחרונות נעשות בכוון השתלות צואה – לוקחים צואה - המכילה את הפלורה - מאדם בריא ומשתילים אותה אצל אדם חולה – דרך צינור לתריסריון (זונדה), או שמשתילים ישירות לתוך המעי הגס כדי לתקן את החולי. הפתרון הזה הוא חדש ויחסית ניסיוני אבל הוכח במקרים עקשניים לטיפולים אחרים".
יוגורט או כמוסות
מה ההבדל בין כמוסות פרוביוטיקה ליוגורט ביו?
"ראשית חשוב לדעת כי הרוב הגדול של החיידקים הפרוביוטיים לא מזיקים אך לא תמיד מועילים. ביוגורט ביו מפוסטר מכניסים רכיבים של חיידקים פרוביוטייים כאשר הדבר תלוי בסוג היוגורט: הכמויות משתנות בין יוגורט כזה או אחר, חלקם נחקרו מדעית וחלקם לא. לרוב, הכמויות הן נמוכות מאלו שיש בכמוסות למיניהן, אך גם כאן תלוי מי היצרן של הכמוסה. ככלל, כשרוצים ליטול תכשיר פרוביוטי עדיף לקחת כזה שהוכח מדעית שהוא עובד, ומדובר בחברה אמינה שניתן לסמוך על המרכיבים שהיא הכניסה פנימה. השוק פרוץ בנושא וכדאי לבדוק היטב טרם הקנייה".
באילו מצבים ניתן לילדים פרוביוטיקה?
"בזמן נטילת אנטיביוטיקה שמשנה את הפלורה של המעי וגורמת להרס של חיידקים טובים, ההמלצה תהיה בתקופה זו ליטול פרוביוטיקה שנמצאה כיעילה בזמן לקיחת אנטיביוטיקה ותקופה קצרה לאחר הפסקת האנטיביוטיקה". פרופ' שאול מסביר כי מכיוון שפרוביוטיקה יעילה רק בתקופה שבה היא ניתנת הדבר הכי חשוב במתן, זה שיש להתמיד על מנת להשיג אפקט מסוים, אך לרוב אין צורך ליטול קבוע פרוביוטיקה. "ברגע שאדם מפסיק ליטול, יש חזרה למצב הבסיסי. באחד המחקרים נמצא כי חיידקים ידידותיים שניתנו במעונות יום הפחיתו את התחלואה במעונות, אך שוב, הכול תלוי בתכשיר, בסוג החיידק ובאורך הזמן שהילדים קיבלו את התכשיר".
מה יכול להוריד את מאגר החיידקים הפרוביוטיים בגופנו?
"מתן אנטיביוטיקה, טיפולי כימותרפיה, הקרנות, תחלואות מסוימות כמו קרוהן, קוליטיס כיבית, צליאק, אלרגיות שונות, שלשולים כרוניים ותזונה מסוימת. כל המצבים האלו משנים את ההרכב של הפלורה, וכדי לאזן אותה בחזרה רצוי לעתים לתת פרוביוטיקה". פרופ' שאול מספר כי גם בקוליק (כאבי הבטן) של תינוקות נמצא שמתן פרוביוטיקה מסוימת שיפרהאת מצב המחלה. "יש פרוביוטיקות מסוימות שמפחיתות את התחלואה של מחלת מעי נמקי בקרב פגים, והגישה כיום בחלק מהמקומות בעולם לתת לפגים חיידקים פרוביוטיים מניעתית. הרפואה לא יכולה לדעת בוודאות אם יש שנוי בהרכב וכמות חיידקי הפלורה ועד כמה, אך אנו יודעים היום שבמצבי תחלואה שונים, הפלורה משתנה".
עד כמה הפרוביוטיקה יעילה ונספגת בגופנו?
"הפרוביוטיקה לא נספגת בגוף, היא נמצאת שם באופן זמני, ויוצאת מהגוף עם ההפרשות. היעילות מושגת רק בזמן שאדם נוטל פרוביוטיקה, ברגע שמפסיקים הפלורה חוזרת למצב הבסיסי. היעילות של תכשיר פרוביוטי לא תלויה באופי מתן הפרוביוטיקה: אם זה בטיפות, אבקה או מזון, אלא תלויה בסוג החיידק, מידת הריכוז שלו והמקור שלו".
* להתאמת תפריט תזונה ע"י נציג מצוות הנטורופתיות היכנסו לכאן