מחקר חדש שנערך לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד ובדק את מחירה האפשרי של תזנה בת קיימא מצא כי במדינות עשירות יותר כמו למשל ארה"ב ובריטניה, תזונה טבעונית וצמחונית עשויה להפחית את ההוצאות על מזון במשק בית בכשליש.
המחקר שפורסם ב- The Lancet Planetary Health, משווה את העלות הכוללת של סוגי תזונה בת קיימא שונים כמו טבעונות וצמחונות לתזונה האופיינית ב-150 מדינות, על בסיס השוואת מחירים של מוצרי מזון במדינות השונות ומתוצאותיו עולה כי טבעונות, שהינה התזונה הבת קיימא ביותר היא גם הזולה ביותר ליישום במדינות מפותחות.
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (NAO) מגדיר תזונה בת קיימא ככזו שיש לה השפעות סביבתיות נמוכות ושתורמת לביטחון תזונתי ולחיים בריאים עבור הדורות הנוכחיים והעתידים. בנוסף, הם קובעים כי תזונה בת קיימא משמרת את המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות, מתאימה תרבותית למקום בו היא נצרת וזמינה פיזית וכלכלית.
אחד מעורכי המחקר, ד"ר מרקו ספרינגמן, אמר על תוצאותיu כי "כאשר מדענים כמוני דוגלים באכילה בריאה וידידותית לסביבה, נאמר לעתים קרובות שאנו יושבים במגדלי השן שלנו ומקדמים משהו כלכלי שאינו בהישג יד עבור רוב האנשים. המחקר הזה מראה שזה בדיוק ההפך". ואכן, על פי תוצאות המחקר תזוה טבעונית וצמחונית הן הזולות והנגשיות ביותר ויכולות לקצץ עד שליש מעלויות המזון. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי המחקר מתמקד במזונות טבעיים ובמוצרי יסוד כמו פירות, ירקות, אגוזים וקטניות ואינו כולל תחליפי בשר מעובדים כמו בורגרים מהצומח או הוצאות אכילה במסעדות או טייק אווי.
החוקרים מצאו כי עבור מדינות בעלות הכנסה גבוהה, תזונה טבעונית היא הכי משתלמת ומפחיתה את עלויות המזון בעד שליש (משתנה בין מדינות), ותזונה צמחונית היא השנייה המשתלמת ביותר. גם תזונה גמישה (פלקסיטריות) עם הפחתה בצריכת בשר ומוצרי חלב הפחיתה את ההוצאות על מזון ב-14%, ולעומת זאת תזונה פסקטרית – בה נמנעים מבשר אך אוכלים דגים ומוצרי חלב, דווקא העלתה את ההוצאות ב-2 אחוזים.
עוד נמצא המחקר, כי במדינות בעלות הכנסה נמוכה כמו מדינות דרום אפריקה תזונה בריאה ובת קיימא תהיה זולה בכ-25 אחוז מתזונה מערבית טיפוסית אך יקרה לפחות בשליש מהתזונה הנוכחית במדינות אלו. החוקרים בחנו כיצד ניתן לשפר את המצב ולהפחית את עלויות התזונה במדינות אלו ומצאו שהפיכת התזונה לבריאה ובת קיימא במחיר נגיש בכל מקום אפשרית תוך עשר שנים, אך דורשת פיתוח כלכלי, בשילוב עם הפחתת בזבוז מזון והשקעה בנושא האקלים. "תזונה בריאה ובת קיימא אפשרית בכל מקום, אבל דורשת רצון פוליטי", אמר ד"ר ספרינגמן. "התזונה הנוכחית במדינות עניות נוטה להכיל כמויות גדולות של מזונות עמילניים ולא מספיק מהמזונות שאנו יודעים שהם בריאים. והתזונה המערבית, הנתפסת לעתים קרובות כמשהו לשאוף אליו, לא רק לא בריאה אלא גם לא בת קיימא ובלתי ניתנת להשגה במדינות בעלות הכנסה נמוכה. כל אחד מדפוסי התזונה הבריאים והמקיימים שבדקנו במחקר הם אופציה טובה יותר לבריאות, לאיכות הסביבה ולכלכלה, אבל יש צורך בתמיכה ובפיתוח כדי להפוך אותן לנגישות בכל מקום".