היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עומד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-21.3 מיליארד שקלים, כך על פי דוח אובדן והצלת המזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה, המתפרסם זו השנה השביעית. המזון האבוד מהווה כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל, ו- 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה; כלומר בישראל נזרק לפח מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל מיליון טונות ובשווי של כ- 7.5 מיליארד ₪.
הדוח בחן לעומק בעזרת כלי מדידה מקובלים בעולם, את הצעדים הממשלתיים במדינות ה- OECD ליישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון, ומצא כי בעוד שמשרדי הממשלה גיבשו תוכניות שונות הנוגעות לצמצום העוני וצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה – נושא אובדן והצלת מזון אינו עומד בראש סדר העדיפויות.
אמנם השוואה למדינות העולם מראה כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי, אך מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו – עולה כי ישראל נוקטת במספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה – 2.5 בלבד מתוך 8 כלים מרכזיים, ומוצבת במקום האחרון.
עוד נמצא כי מגמת אובדן המזון בישראל נמצאת בעלייה, כאשר במקטע הקמעונאות חלה עלייה של 25 אלף טונות באובדן המזון מ-2020 ל-2021. שיעור אובדן המזון גבוה יותר הינו במוצרים טריים ובמוצרים בעלי חיי מדף קצרים; בהם פירות, ירקות, לחם ומאפים. הסיבות העיקירות לאובדן מזון במקטע זה הן תוקף המוצר, פגמים במוצרים ומזון שניזוק.
אובדן מזון מתרחש כמובן גם בצריכה הביתית, שם הוא נובע משילוב של הרגלי צרכנות ותרבות השפע, יחד עם השפעת אופן אחסון המזון והשמירה על טריותו. בממוצע אובדן מזון בצריכה הביתית עולה לכל משק בית בישראל כ-3,500 שקלים בשנה בממוצע, כאשר אובדן המזון הכולל במקטע הצריכה הביתית לשנת 2021 עומד על 8.8 מליארד ש"ח.
הדוח מציין כלי מדיניות מומלצים למיגור תופעת אובדן המזון ולהצלת מזון בהם – קביעת יעד לאומי, בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם; גיבוש תוכנית לאומית בהובלת משרד ראש הממשלה ובשיתוף משרדי הממשלה השונים; שינוי שיטת סימון תאריכי תפוגה כך שתבדיל בין מזון המסוכן לצריכה לאחר התאריך לכזה שאין בו סכנה; תמריצי מס - כמו זיכוי במס כנגד תרומות מזון, כדי לתמרץ תרומות; קידום חקיקה לחובת תרומת עודפי מזון; בחינת החלת איסור הטמנת פסולת אורגנית על גופים המייצרים מעל כמות פסולת מסוימת; וכן הקצאת כספים להצלת מזון וביטחון תזונתי כחלק מהערכות המשק לשעת חירום והסרת חסמים לצמצום אובדן מזון.
>> מילון האקלים והסביבה: 50 מושגים שכדאי להכיר
>> תפסיקו להגזים עם האוכל: 5 דרכים לצמצם בזבוז מזון בצריכה הביתית
להצלת מזון יתרונות כלכליים, חברתיים וסביבתיים
כ-50% מהיקף המזון האבוד בישראל הוא בר הצלה, ובלקט ישראל מסבירים כי עידוד השימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון הוא בעל כדאיות גבוהה בשל מספר סיבות: בהיבט הכלכלי הצלת מזון תהווה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים ועלויות רבות, ובנוסף תחסוך למשק כ-5 מיליארד ₪ בשנה. בהיבט החברתי היא תתרום להקטנת הפערים בחברה ותחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני, כאשר הצלת 20% מהמזון האבוד, בעלות של 0.9 מיליארד ₪ תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל.
בנוסף לאלה, בהיבט הסביבתי, מדיניות הצלת מזון תאפשר ניצול מיטבי של משאבי טבע קיימים וצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה. לבזבוז ואובדן מזון משמעות סביבתית גדולה, כאשר מזון שמיוצר ואינו נצרך אחראי לכ-10% מסך פליטות גזי החממה העולמיות ונחשב לגורם חשוב בכל הנוגע להשפעתו על משבר האקלים. בישראל, מזון שנזרק מהווה שליש מהפסולת הביתית, ו-6% מפליטות גזי החממה מקורן באובדן מזון. כששינויי האקלים יחד עם שינויים גיאו-פוליטיים גורמים למחסור במזון, החשיבות של צמצום הבזבוז מתחדדת אפילו יותר.
"מיקומה של ישראל במקום האחרון ביישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון אינו מפתיע ומעורר דאגה אמיתית. בשש השנים האחרונות פרסם לקט ישראל דו"ח מסודר, החתום על ידי המשרד להגנת הסביבה ובתמיכה בנתונים של משרד החקלאות, המתריע על היקפי המזון הנזרקים לפח מדי שנה. במציאות שבה לא רק למעלה מ – 20% מאוכלוסיית המדינה מצוי במחסור, אלא שהעולם כולו מתמודד עם משברי אקלים, מלחמות ופנדמיות שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר בסדרי העדיפויות בישראל, שיובל על ידי לא פחות מראש ממשלת ישראל ויציב את הצלת עודפי המזון בראש", אומר גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל.
לדבריו הממשלה חייבת לפעול בנושא, "היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית שלו גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן – כלכלי, חברתי, סביבתי, בריאותי, אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו את הפריבילגיה הזו יותר. העולם כולו, מצוי במשבר ובאיום ממשי כבר היום, וזהו צו השעה לפעול עכשיו ולנקוט בצעדים יעילים לצמצום אובדני המזון והצלת המשאבים הקיימים. ישראל חייבת לצאת מהאדישות ולתרום מיידית לצמצום המשבר".
גם השרה היוצאת להגנת הסביבה, תמר זנדברג התייחסה לדוח ואמרה כי "דו"ח זה מתפרסם בימים שבהם מתכנסים מנהיגי העולם בשארם א-שייח כדי לדון בדרכים בהן תידרש האנושות לפעול על מנת להתמודד עם משבר האקלים ומשברים נוספים הנלווים אליו כדוגמת משבר המזון. מניעת בזבוז והצלת מזון הן פעולות הכרחיות לקידום החוסן האקלימי, החברתי והכלכלי של ישראל. למדינת ישראל יש פערים להדביק על מנת ליישר קו עם המדינות המפותחות המקדמות את התחום ובאמצעות מהלך רוחבי ממשלתי נוכל לעמוד באתגר".
לדברי ועורך הדו"ח: "הדירוג הנמוך של ישראל במדדי מדיניות הצלת מזון מחייב את הממשלה החדשה, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה, לאמץ מדיניות כוללת להצלת מזון. עלויות אובדן המזון, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעות על יוקר המחיה בישראל, וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. עליית מחירי המזון עקב המלחמה באוקראינה מחזקת עוד יותר את הכדאיות הכלכלית להצלת מזון. הצלת מזון היא בעלת כדאיות כלכלית וסביבתית. כל שקל המושקע בהצלת מזון תורם 4.3 ₪ למשק הלאומי".
הרצוג מסביר כי הדו"ח מדגים ביתר שאת את חשיבות , אימוץ מדיניות הצלת מזון, כמקובל במדינות העולם, שתכלול את 8 כלי המדיניות לעידוד הצלת מזון שנכללים במסגרת ממצאי הדו"ח. "מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית במציאות הכלכלית בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית היא על מזון. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, שמאפשרת לסגור את פער אי הביטחון התזונתי תוך חסכון ישיר למשק בסך של כ-2.5 מיליארד ₪. בכימות היתרונות החברתיים והסביבתיים, החיסכון למשק אף עולה לכ-4 מיליארד ₪".
