בדיוק השנה חגגנו 70 שנה מאז אותו יום שישי היסטורי שבו הכריז דוד בן-גוריון על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל למרבה הצער, מאז הקמת המדינה הדיון על הקונפליקט המתמשך בין שתי הזהויות עדיין חי ובועט בתוכנו, גם בישראל של 2018.

מצד אחד יש מי שיפגין נגד סגירת עסקים בשבת, מצד שני יש מי שיתרעם על עבודות הרכבת בשבת, אבל בעמותת "הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה", שהוקמה בשנת 2017, החליטו להרים את הכפפה ולקחת את המצב הרגיש לידיים, מתוך אמונה שאפשר למצוא את האיזון בין שתי הפנים של המדינה.

לפני קצת יותר מחצי שנה, בפברואר האחרון, התקיים הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה שיזמה העמותה. בקונגרס, שנמשך לאורך יומיים בירושלים ובתל אביב עם אישים מכובדים מהפוליטיקה, מהמשפט ומהאקדמיה, ישבו האורחים סביב שולחנות עגולים ודנו בשמונה סוגיות שנובעות מהמתח בין היותה של ישראל יהודית להיותה דמוקרטית. אבל זו הייתה רק יריית הפתיחה עבור המארגנים והמשתתפים, שכבר אז כבר חשבו על הצעד הבא, שיהפוך את המסקנות מהקונגרס לפתרונות אמיתיים בשטח.

"יש בלבול בין יהדות בתור דת לבין יהדות בתור לאום", מסביר מנכ"ל העמותה, ישראל פרלוב, "יש שרואים את ישראל כיותר דמוקרטית ויש שרואים אותה כיותר יהודית. רוב המתחים והקונפליקטים בימינו, החל מהשוויון בנטל ועד זכויות הנשים והמיעוטים, נובעים מהקונפליקט הזה".

לדברי פרלוב, הרעיון הראשוני היה להשתמש בשיטת הגישור של בתי המשפט, שמיישבים בעזרתה סוגיות ומחלוקות. "בקונגרס הראשון ישבו במשך כמה שעות אנשים ממגוון מגזרים, תרבויות ודעות, והגיעו לתובנות בעזרת מגשרים שהנחו את הדיון", הוא מסביר, "אחרי שראינו שמדובר בקונספט מוצלח, החלטנו להמשיך עם השיטה לאורך השנה".

אחרי שראו בעמותה שבמפגש נוצר שיח עמוק וענייני, הם החליטו להקים קבוצת הסכמה מרכזית של 20-30 משתתפים שהם מנהיגים מקומיים או רוחניים, מנהלי עמותות ומתנ"סים ועוד, משכילים ובעלי השפעה, שיוכלו לתרום לדיון בשאלות האלו. הקבוצה תקבל תמיכה מהמכון למחקר המשפט של יהדות ודמוקרטיה באוניברסיטת בר-אילן, שהיא שותפה מלאה בעמותה ומעניקה לה תמיכה אקדמית בדיונים. גם קבוצת ההסכמה המרכזית תעבוד, ממש כמו בקונגרס, בהנחיית שתי מגשרות שהתמחו בגישור הקהילתי והגיעו לתוצאות.

ישראל פרלוב
ישראל פרלוב | צילום: הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה

"יש הוכחות ששיטת הגישור עובדת, אבל היא מעולם לא מוצתה ברמה בלאומית", מסביר פרלוב, "קבוצת ההסכמה הזו היא למעשה ניסוי חדשני ופורץ דרך של פרופסור שחר ליפשיץ, ראש המכון למחקר המשפט של יהדות ודמוקרטיה". פרופסור ליפשיץ, מסביר פרלוב, הוא אדם דתי שדוחף את פתרון ברית הזוגיות לאנשים שיש להם בעיה להתחתן בישראל כהלכה, כך שפתיחות והליכה לקראת היא שם המשחק מבחינתו. פרלוב מבהיר מה המטרה הסופית: "בסופו של דבר, הקבוצה המרכזית תתפתח ותוכל לפתוח קבוצות הסכמה פריפריאליות – השותפים בקבוצה המרכזית ינצלו את הידע וההשפעה שלהם, ויארגנו אצלם באזור קבוצות דומות בהנחיית מגשרים, יתכנסו אחת לכמה זמן ויגיעו לתוצאות בשטח", הוא מסביר.

לדברי פרלוב, הקבוצה תיפגש פעמיים בחודש בהתנדבות. בתמורה לתרומתם לקבוצה, המשתתפים בקבוצה יזכו להופיע בבמות שונות בתקשורת, להפגש עם מנהיגים שונים ולהתפתח אישית ומקצועית. כרגע, תהליכי המיון לחברי הקבוצה נמצאים בעיצומם. "אנחנו פונים לכל מי שאנחנו חושבים שמתאים והביע נכונות להשתתף, חלק מהמועמדים היו שותפים לאירוע הקונגרס הראשון", מספר פרלוב, "אנחנו מוסיפים לחפש עוד גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, סטודנטים, משכילים וראשי מכללות – כל זה כדי להגיע למרקם המיוחד שיש לנו במדינת ישראל".

במקביל לכל אלו, גם במכון של פרופסור ליפשיץ בבר-אילן מקיים חוג אקדמי שדן באותם נושאים, וגם בו ינסו להגיע למסקנות ולפתרונות בעניין המתח בין יהדות ודמוקרטיה. כדי להפיץ את הבושרה, גם כאן במאקו ייפתחו בקרוב מעגלי שיח דיגיטליים שאליהם אפשר יהיה להירשם ולהשתתף בדיונים דיגיטליים מרתקים, שיונחו גם הם כמובן על ידי מגשרים ומגשרות.

"בסופו של דבר יש לנו שתי מטרות", מסכם פרלוב, "מדובר בתהליכי עומק איטיים מאוד – זה לא שמחר באים עם תובנות ופתאום חברי הכנסת משתכנעים ומשנים התנהלות. עצם העובדה שאפשר להביא לדיון קבוצה שמכילה ערבים, חרדים וחילונים, והשיח יתנהל בצורה מכובדת ורצינית, זה כבר הישג בפני עצמו. אחרי שיתפתח שיח תרבותי ועמוק, אפשר יהיה להגיע לתובנות משמעותיות וישימות – כמובן בלי לערב גורמים קיצוניים כמו אנשים שטוענים שאנחנו כנענים או פלישתים ושאין דבר כזה יהדות מצד אחד, או אנשים שלא מכירים בציונות כמו נטורי קרטא וחושבים שהמדינה קמה בחטא מצד שני. יש מספיק אפור באמצע".


אם אתם מעוניינים לקחת חלק בקבוצת ההסכמה של הקונגרס הישראלי להדות ודמוקרטיה, שלחו מייל לנעמה מרגלית: naama@congressil.org