גם יהודית וגם דמוקרטית – הזהות הכפולה של מדינת ישראל מעולם לא עשתה לנו חיים קלים. מספיק להיזכר בהפגנות שחוזרות מדי שבת באשדוד, בסערת חוק המרכולים, בעדויות שעולות מפעם לפעם מאנשים שלא הצליחו או לא רצו להתחתן ברבנות ועוד.
ביום ראשון הקרוב ייצא לדרך הכינוס הראשון של הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה, שמטרתו לחפש פתרונות מעשיים ומיידיים לבעיות שנובעות מהזהות הכפולה הזאת. החתימת המחודשת על מגילת העצמאות, שהתקיימה לפני כחודש הייתה יריית הפתיחה לקונגרס. שמו של הקונגרס החדש מתכתב כמובן עם הקונגרס הציוני, שהתכנס כדי למצוא פתרון לעם היהודי עוד לפני הקמת המדינה – "הרצל חשב על הצורה, על זה שצריך להקים את מדינת ישראל, ואנחנו צריכים עכשיו לבנות את התוכן העמוק שלה", מסביר פרופסור שחר ליפשיץ, ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן ואחד מיוזמי הקונגרס.
"ישראל מכריזה על עצמה כיהודית ודמוקרטית, אבל יותר ויותר אנשים מתחילים לחשוב שרק אחד מהם יכול להתקיים", מסביר ד"ר ליפשיץ, "חלק מהם מעדיפים את היהדות ומסמנים דמוקרטיה, ליברליות וערכים מערביים כאויב, וחלק חושבים שיהדות זה הדתה, שהיא מרחיקה אותנו מהעולם החופשי ומסמנים אותה כאויב. אנחנו בקונגרס חושבים שאמנם יש מתחים, אבל אנחנו לא רוצים לוותר על אף רכיב בעם ישראל – אפשר להגדיר יהדות בצורה רחבה שתכיל גם ערכים ליברליים מערביים, ואפשר למצוא בתוך התרבות הדמוקרטית ליברלית מקום גם לזהות יהודית אישית".
הפער שהולך ומתגבר בין מחשבה על המדינה בתור רק יהודית או רק דמוקרטית – בעיניך זה צורת מחשבה שנדחקנו אליה?
"בדיוק. פעם ישראלים לקחו באופן טבעי את העובדה שהם גם יהודים וגם דמוקרטיים, אבל פרשנויות מסוימות של יהדות ודמוקרטיה וחוסר יכולת להסתכל על מבחר האפשרויות גרמו לכך שהיום חלקם מרגישים שזה או-או. אנחנו מאמינים שרוב הישראלים רוצים גם וגם, אבל יש קבוצות מאוד דומיננטיות שבטוחות שזה רק יהודי או רק דמוקרטי".
המפגש שהנביט את הרעיון לקונגרס עלה ממפגש של ד"ר ליפשיץ עם אפרים פריאל ושני אנשי עסקים חילונים – חיים טייב ויוסף ז'רז'בסקי. "נוצרה שם צומת נדירה בין אקדמיה שמוכנה לצאת לשטח לבין אנשי עסקים שמוכנים לתרום מהונם וזמנם לחברה הישראלית", אומר ד"ר ליפשיץ. "יש משהו מרגש בדרך שבה אנשים ששונים זה מזה בתחום העיסוק שלהם, במתודה שלהם, החליטו שנמאס להם לקטר, הם רוצים לעשות מעשה, ויש להם תקווה".
הקונגרס מתמקד בשמונה נושאים טעונים בישראל היום: מיהו יהודי, נישואים וגירושים בישראל, השבת במרחב הציבורי, מעמד המיעוטים במדינה, היחס בין הזרמים היהודים בישראל ובתפוצות, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי ומעמד הנשים בישראל.
"יש משהו שגוי בצורת השיח שהייתה עד עכשיו. מצד אחד, כרגע מי שיש לו כוח לא מתחשב באחר, מוחץ אותו, ומשיג רק מה שהוא רוצה. מצד שני, אנשים בטוחים שבנושאי אידיאולוגיה אין היבט רגשי של התחשבות אלא רק היבט של 'אני צודק, אתה טועה, ובוא אני אסביר לך למה'. יש פתרונות מדף בכל הנושאים האלו, והשאלה היא כרגע איך להביא אנשים להסכים עליהם, ובשביל זה אנחנו צריכים שאנשים יראו אחד את השני".
זה נשמע מבורך שדבר כזה סופסוף קורה, אבל כולנו הרי רוצים להסכים ולצמצם את הפערים, ועובדה שעד עכשיו לא הצלחנו. אז מה בעצם החידוש במה שאתם עושים?
"אנחנו עושים בקונגרס מהלך מאוד ייחודי ומביאים מגשרים קהילתיים, שיש להם את המומחיות להביא את אנשי הקהילה שיש בה משבר לשבת סביב שולחן עגול, להקשיב אחד לשני, בשיח שאומר – אני מבקש ממך שתשמע למה דברים חשובים לי ותנסה לראות אם אתה יכול לוותר לי בדברים האלו, בתנאי שאבטיח לך את אותו הדבר. המתודה של גישור מעולם לא נוסתה בין יהדות ודמוקרטיה. עד היום לא הסתכלו על יהדות ודמוקרטיה כנושאים שהם לא רק אידיאולוגיים אלא אישיים, כמו שברמה האישית אני מסוגל להזדהות עם אדם שמראה לי את הכאב שלו".
"החידוש השני הוא מגוון המשתתפים – חרדים, חילונים, חרד"לים, מישראל, מחו"ל, יהודים ולא יהודים. יש אנשי מקצוע בכל נושא – אנשי עסקים, אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים, סטודנטים צעירים. הצלחנו לרתום אנשים מכל חלקי עם ישראל. החידוש השלישי הוא שאנחנו לא באים עם פתרונות מראש, אין לנו בראש אג'נדה לגבי התוצאה. אנחנו רוצים באמת לנסות ולראות לאן אנחנו הולכים כשאנחנו מדברים ומקשיבים".
בערב הפתיחה של הקונגרס הישראלי ישתתף גם הסנאטור הדמוקרטי ג'וזף ליברמן, שידבר על הקשר בין יהדות ארה"ב וישראל על רקע המתחים שנוצרו בשנה האחרונה ועל המדיניות שמוביל ממשל טראמפ בהקשר לישראל ולהשפעתו על היחסים עם יהדות ארה"ב.
הקונגרס אינו מכוון להיות חד פעמי, אלא רק יריית הפתיחה לתהליך קבוע ומתמשך. "אנחנו משיקים מהלך לאומי שימשיך במרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בבר אילן, שלוקח נושאי ליבה בתחום של יהדות ודמוקרטיה, מביא אנשים מכל חלקי החברה הישראלית, מושיב אותם סביב שולחן עגול עם מגשר מקצועי ומזמין אותם לבדוק אם הם יכולים להגיע להסכמות, ולראות לא אם השני משכנע אותך, אלא אם הצלחת לראות שנושא מסוים הוא באופן אותנטי חשוב לו, ואולי אתה מוכן לוותר לו בנושא הזה, כשאתה מבין שהוא מתחייב לעשות אותו דבר לגביך, "מסביר ד"ר ליפשיץ, "אנחנו משיקים פה תהליך ומסכימים להיות מחויבים לעבוד ובכל שנה לתת לעצמנו דין וחשבון באילו נושאים כבר הגענו להסכמות".
ומה עם אותן קבוצות בעלות טון משמעותי שלא מסכימות איתכם על זה שאפשר גם וגם?
"מי שמראש מוותר על חלקים בעם ישראל, אין לי מה להגיד לו. אבל אני חושב שהקונגרס מייצג את הרוב הדומם שבו אנשים לא מוותרים כל כך מהר אחד על השני – אנשים מכל המגזרים מתדפקים על דלתותיו של הקונגרס. הם כועסים, הם נרגזים, אבל הם לא מוותרים, ואנחנו צריכים לבנות בשבילם את האלטרנטיבה".
על סמך מה אתם אומרים שזה רוב העם?
"לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שבעים אחוז מהיהודים בישראל לא רוצים לוותר לא על זהותם היהודית ולא על זהותם הדמוקרטית. יש פער בין זה לבין מה שרואים בתקשורת, ואנחנו רוצים להנכיח את הקול הזה בציבוריות הישראלית".
אם כבר תקשורת, כשאתה מסתכל על מה שמדווחים על ההפגנות באשדוד, חוק המרכולים וכן הלאה, אתה לא מתייאש?
"אני מסתכל ואומר – היה סטטוס קוו. אני לא מזלזל בתפקיד ההיסטורי שלו, כי כשמדינה בתחילת הדרך קשה לפתור הכל, אז מחליטים להשאיר את המצב הקיים. אבל יש שלב שבו הסטטוס קוו הוא כסות ריקה. נושא השבת מדגים את זה: מצד אחד בפועל מרכזי קניות פתוחים ויוצרים לחץ נוראי על אנשים לעבוד בשבת בצורה בעייתית מבחינה דתית. מצד שני דווקא אנשים עניים שרוצים בשבת לראות אירוע תרבות או לנסוע לים, חייבים לקחת מונית כי אין תחבורה ציבורית. כולם מפסידים מזה, הסטטוס קוו לא עובד לשני הצדדים, אף אחד לא באמת אוהב את המצב הקיים בנושא השבת, וזה בדיוק הזמן לנסות מהלך חדש".
אמנם אתם באים בלי אג'נדה או ציפייה מראש, אבל בכל זאת, מה אתה רואה בעיני רוחך?
"אני רוצה שבסוף הקונגרס המשתתפים יגידו לעצמם – וואו, טעמנו סוג אחר שיח, בא לנו להמשיך עם זה, ושזה ייצור תנועת מעגלים ארצית שמתוכה ננסה, בעבודה ארוכת טווח, שבעוד שנה יהיו לפחות שני נושאים שנצליח להגיע בהם להסכמות לאומיות רחבות. אם זה יצליח בקהל רחב, זו תהיה בעצם תביעה מהפוליטיקאים. הם לא יוכלו להתחבא מאחורי האמירה שאנשים לא בשלים לפשרות".
בראש המועצה המייעצת של הקונגרס עומד כנשיא של כבוד אליקים רובינשטיין, שכיהן עד לאחרונה כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. במועצה חברים גם שייח' מואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, כלת פרס ישראל הרבנית עדינה בר שלום, סלי מרידור, לשעבר יו"ר הסוכנות ושגריר ישראל בארה"ב, פרופסור אריה צבן נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופסור רבקה כרמי נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' אסא כשר, ד"ר מנאל תותרי ג'ובראן מרצה למשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר מוחמד ס. ותד המכהן כפרופ' למשפטים במכללה האקדמית צפת, עו"ד שירה דונביץ', ואברהם קרויזר המכהן כיועץ ראש העיר ירושלים במגזר החרדי.
בין המשתתפים שיישאו דברים בקונגרס נמנים נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופסור אהרון ברק, שרת המשפטים אילת שקד, ח"כ ציפי לבני, ח"כ יעל גרמן, ח"כ משה גפני, אלופה (מיל') ארנה ברביבאי, ח"כ לשעבר פרופסור אמנון רובינשטיין, פרופסור ידידיה שטרן, פרופסור יולי תמיר ודוברים נוספים.