צירוף האותיות TED וודאי מוכר לרובכם. הפלטפורמה הייחודית רצה כבר שנים, ובמסגרתה אנשים מכל העולם מציגים הרצאות מרחיבות אופקים, מעבירים רעיונות ומסרים עוצמתיים ומעניקים לצופים, בקהל ובבית, לא מעט נקודות למחשבה – כל זה תוך 18 דקות לכל היותר.
אלו מכם שצפו בהרצאות של TED בטח רגילים לראות על רקע אותיות הענק האדומות בעיקר אנשים מבוגרים, בעלי ניסיון, שעברו דבר או שניים בחיים. אבל השבוע עלו להרצות ב-TED לראשונה בארץ שמונה צעירים, שאפילו לא סיימו עדיין את התיכון.
זה קרה באירוע מיוחד שהתחיל מפרויקט PICO Kids, שהקים לפני כחמש שנים אלי וורטמן, מנהל קרן ההון סיכון PICO. הפרויקט מתמקד בחינוך טכנולוגי, מדעי וחוויתי, מתוך תחושת מחויבות חברתית לא רק לסייע כלכלית אלא לתרום גם לחינוך. כך, לצד ההשקעה ברעיונות וסטרטאפים, החליט וורטמן לתת הזדמנות גם לחבר'ה הצעירים, ולחפש את הכישרונות של המאה ה-21.
"במסגרת הפרויקט אנחנו מדריכים את בני הנוער איך הם יכולים לעשות את העולם טוב יותר, ואחת הדרכים להשפיע היא לפגוש חוויות מעצימות מהעולם המודרני, כמו למשל TED", מספר וורטמן, "המחשבה ליזום פרויקט TED לנוער עלתה לי מזמן. רציתי שהנערים בעצמם יהפכו להיות מנהיגים וישתפו אחרים בגילם ברעיונות ובפרויקטים שלהם, בדיוק כמו בפלטפורמה המקורית".
השבוע היוזמה הזו יצאה לדרך בשיתוף עם ארגון TED העולמי, כשבירושלים התקיים לראשונה בישראל האירוע הבינלאומי של פרויקט TED לנוער, בהשתתפות 600 נערים ונערות, בתיכון הישראלי למדעים ואומנויות "יאסא".
"לא נכווינו מספיק מהחיים כדי לסגור את הראש לחלום"
לאחר שקיבל מ-TED אור ירוק, הוציאו אנשי PICO kids קול קורא לנערים דרך עיריות, ארגונים ומועצות תלמידים בירושלים והסביבה. "ביקשנו מכל ילד שיש לו רעיון לשלוח לנו הרצאה של שישים שניות, וזה היה המבחן קבלה שלהם", מספר וורטמן, "רצינו לראות אילו רעיונות הם בוחרים ואיך הם מציגים אותם. הסרטונים עברו לפנאל של אנשי TED העולמי, שבחנו בצורה מקצועית את ההרצאות ובחרו את שמונת התלמידים שעלו להרצות באירוע. אותם נערים עברו הדרכה עם אנשי מקצוע שיודעים להכין אנשים לדבר מול קהל, וספציפית להרצות ב-TED".
למה דווקא TED לנוער? לא צריך קצת יותר ניסיון כדי להרצות?
"אני מאמין שקצב ההתקדמות של הנוער בעולם החדשני והיצירתי הוא מהיר מאוד. כל אדם שיש לו יצר יצירתי יכול להגשים חלומות, לא חשוב בן כמה הוא. לראייתי, TED היא הפלטפורמה הכי טובה לתת לבני נוער השראה. כשהם רואים אחרים בגילם חולמים ועושים, עם הגושפנקה של אותיות TED מתנוססות מאחוריהם בזמן ההרצאה, זה מעצים את כל הצדדים. זה בעצם אומר להם – כבר הגעתם. אפילו שאתם לכאורה עוד ילדים, רק בתיכון, אתם יזמים של רעיונות, אנשים שמחוללים שינויים אמיתיים. הבמה הזו מחזקת את אלו שעומדים עליה ונותנת להם תחושה שהם בפתחה של דרך, להיות מובילים ולא רק אלו שמסתכלים על TED מרחוק".
וורטמן מאמין שלא צריך ניסיון כדי להיות מרצה ב-TED, להפך: "לכל ילד יש יכולת להוביל ולהציג רעיונות, להיות יצירתי ולדבר מהלב. ככל שאנחנו יותר צעירים, ככה אנחנו יותר יצירתיים והראש שלנו פתוח ליותר דברים – לא נכווינו מספיק מהחיים כדי לסגור את הראש לחלום. גיל ההתגברות זה הגיל הכי מתאים להגיע למקום כמו TED ולשתף קהל רחב ברעיונות. ההבדל היחיד שאני מוצא בהרצאות בין מבוגרים לצעירים הוא אולי העומק ברמת מחקר פורץ דרך שמבוגרים הספיקו לעשות וילדים עדיין לא. אבל אני לא חושב שיש שוני בין מרצה מבוגר או מרצה נער שמדברים על אחריות חברתית ושינוי של העולם".
טכנולוגיה להמונים, התמודדות עם דיכאון ובטהובן
ההרצאות של בני הנוער מהאירוע יעלו לאתר TED X, האח הקטן של TED העולמית, שאליו עולות כל ההרצאות שמתקיימות בערים שונות בעולם. אנשי המקצוע של TED העולמי עוברים על כל ההרצאות האלו, ובוחרים מתוכן את אלו שראויות לעלות לאתר TED העולמי. לדברי וורטמן, כבר היום ישנן באתר הרצאות של בני נוער מרחבי העולם, והוא סמוך ובטוח שגם חלק מההרצאות של תיכון "יאסא" יצטרפו אליהן.
איך נבחרו נושאי ההרצאות?
"כל אחד מהנערים דיבר על מה שבוער לו בלב. הם דיברו על נושאים שיש להם תשוקה אליהם, על הפרויקטים שהם מפתחים, ורובם הם גם נערים פעילים, שיוזמים עשייה חברתית. כולם דיברו על נושאים חברתיים שהם מתעסקים בהם באופן אקטיבי, גם כדי לשקף לבני נוער אחרים וגם מתוך קריאה – בואו לשנות איתי את העולם".
אחת מההרצאות שהכי ריגשו את וורטמן באירוע לא השתמשה למעשה באף מילה. "היה נער אחד שבמקום להרצות ניגן בטהובן ברמה הכי גבוהה ששמעתי אי פעם", הוא מספר, "אני חושב שבני נוער שרואים כישרון ויכולת התבטאות יצירתית באמצעות כלי נגינה או בכל דרך אמנותית אחרת ולאו דווקא במילים, מתחברים ומתרגשים. ההרגשה שילד בגילם מנגן ככה, זה משהו מדהים".
נער אחר העביר הרצאה על פרויקט חברתי שיזם, שבמסגרתו הוא מנגיש טכנולוגיה לקהלים שאין להם גישה אליה. לאחר שגילה שלחברים שלו בכיתה אין מחשב בבית, הוא החליט ליזום פרויקט גדול של איסוף מחשבים ישנים עבורם. אחר כך הוא גייס ארבעים בני נוער נוספים שלמדו איתו בתכנית רובוטיקה, כדי שיהיו מדריכים ומנטורים עבור ילדים אחרים כדי להכין אותם לתכנית רובוטיקה עולמית. "זה היה מאוד מעצים לשמוע אותו ולראות את העשייה שלו", אומר וורמן, "הלוואי שחלק מהמנכ"לים שעובדים תחתיי היו כל כך מאורגנים בעשייה שלהם".
נערה נוספת שהרצתה באירוע פיתחה שיטה להתמודדות עם דיכאון. היא שיתפה את החוויה האישית שלה, שהביאה אותה מאוד קרוב למצב מסוכן, וקראה לבני נוער אחרים להסתכל מסביבם ולא רק על עצמם, הסבירה שאם הם רואים מצוקה יש מה לעשות, והעניקה להם טיפים. "זה היה ראוי להערכה בעיניי, גם האומץ שלה לעמוד ולספר את הסיפור מול מאות אנשים ובפרט ילדים, ומצד שני קריאה לאחריות, כזו שיש לכל אדם על סביבה של בני נוער בגיל ההתבגרות", אומר וורטמן, "היא ביקשה מכולם לפתוח עיניים ולהיות ערבים גם לחברים. כולם אמרו שזה הזיז להם משהו עמוק בפנים".
"אתם העתיד, והעתיד הוא עכשיו"
השאיפה של וורטמן היא שעוד ילדים ישאבו השראה מהחוויה הזו, יקשיבו יותר לבני גילם, וגם יתחילו ליזום בעצמם. "אני מאמין שהפרויקט יחזק ילדים לצאת החוצה, לספר את הסיפור שלהם ולהיות מובילי דעה ולא רק ברמה המקומית", הוא אומר, "להרצות ב-TED זה מעמד מאוד מחזק ומפתח, וכשאתה רואה מישהו שנראה כמוך עושה את זה, זה מעורר אצלך תקווה ומחזק את התחושה שגם אתה יכול".
"הלוואי שתהיה המשכיות לדבר הזה, ש-TED לנוער יהפוך להיות מסורת בישראל ונעשה את זה כל שנה", מאחל וורטמן, "אני מקווה שנצליח להגיע לתלמידים גם מחוץ לירושלים, ולמגוון אוכלוסיות – חזקות וחלשות, דתיות וחילוניות, מכל רקע. שניצור יחד קהילה משותפת של נוער שחולם, יוזם ועושה וגם מגיע להפקות האלו, כמו הגדולים. המטרה היא להעביר מסר – לא רק שאתם העתיד, אלא שהעתיד הוא עכשיו. אפשר להתחיל לעשות דברים, לחולל שינוי ולהיות על הבמה, תרתי משמע, כבר היום".