שמתם לב שלא טסנו ליוון השנה? אה, לא שמתם לב? בטח ששמתם לב. איך אפשר שלא לשים לב? מדינה שלמה מתאבלת על חופשות שהתאיידו להן. לא פחות מהקורונה, קשים הגעגועים לחופי האיים, לבקבוקי הציפורו המרוקנים ולאוכל היווני, הו, האוכל היווני בטברנות, עם כל הקלישאות הנלוות – תמנונים תלויים על חבלי כביסה, דגים שיצאו זה הרגע מן הים, ממש קפצו לצלחת, כמה שזה טרי, כמה שזה טעים, כמה שזה ״אותנטי״. האמנם? טוב, אני לא מתכוון להרוס לאף אחד את החגיגה, בפרט שאין עכשיו חגיגה. זיכרונות אנושיים הם חמקמקים. אנחנו זוכרים את מה שאנחנו רוצים לזכור. ומה שלא מסתדר עם הרצון שלנו? מייפים, משפצים ושוכחים. אין כזה דבר חופשה מושלמת, אבל במצב הנוכחי נתפשר גם על חופשה גרועה, פצועה וסתמית. רק תנו לנו משהו. משהו.
יש מי שניצלו את פתיחת השמיים וטסו ליוון ויש מי שנתקעו כאן בסגר. מה נאחל למי שהתעופפו מכאן? רק טוב, ברור שרק טוב. שיהיו בריאים ושיחזרו בשלום ושלא תיתקע להם עצם של דג בגרון, מה פתאום. לכל שאר הישראלים נותר להסתפק במה שיש. זה לא הרבה כרגע. להיות תקועים בבית בגלל איזושהי החלטה שרירותית שנובעת מאזלת יד שערורייתית של השלטון. לשלם את מחיר הטיפשות הקולקטיבית. לא לראות אופק ולא עתיד ולא נעליים. זה חיים זה?
ובכל זאת, חייבים להתעקש. יוון רחוקה? נקרב אותה בחזרה. הזמנו משלוח ממסעדת גרקו. או ליתר דיוק – אימפריה וקונגלומרט גרקו. שני סניפים רחבי ידיים, בהרצליה ותל אביב, הומי אדם, מוזיקה בפול ווליום ברמקולים, פופולריוּת לפרצוף. ועכשיו מה? עכשיו משלוחים. גרקו היא לא מסעדה יוונית גנרית. היא היי-טק של מסעדה יוונית. הכל מחושב שם, הכל מדוקדק, הכל ספור, הכל ידוע מראש. צביקי עשת, הבעלים, הוא מסעדן פעלתן ורב זכויות (מסעדת גרינברג, ג׳לטריה, פיצריית Pizza וכולי וכולי), ואובססיבי לאוכל יווני. יש לו את הידע שאין לאחרים. הוא נסע וחקר את הנושא במשך שנים. הוא לא אחד שהיה בנופשון בסנטוריני והחליט שהוא מומחה לענייני כלום. גרקו היא אמנם מסעדה כל-יוונית כמו המסעדות הכל-אמריקאיות או כל-איטלקיות, אבל זה לא אומר שהיא לא רצינית במה שהיא עושה. היא רצינית ועוד איך.
אם עשת היה ראש הממשלה, אולי הדברים היו מתנהלים בצורה הרבה יותר מוצלחת. תארו לעצמכם את ישראל בתור מסעדה מצליחה שכל חלקיה פועלים בצורה מושלמת. קשה לדמיין שזה אפשרי, אה? ובכן, גרקו היא באמת מופת של מקצוענות. המשלוח מגיע – גרקו מכסה חלקים נרחבים ממחוז גוש דן – ארוז בכל כך הרבה קופסאות פלסטיק שאני ממש שומע את הדולפינים נחנקים למוות. אפשר היה לעבור לכלים מתכלים. זה לא היה הורג אף אחד.
האוכל עצמו – מספק שבמספקים. פשוט תענוג. נכון, אנחנו לא בטברנה יוונית על איזה אי נידח או אפילו במסעדה יוונית ישראלית. אנחנו תקועים בסלון ועם זה ננצח. המשלוח מגרקו הוא ניצחון מובהק לכל המשפחה. זה מתחיל בכמה מנות קטנות: פאבה (48 ש״ח), ממרח אפונה צהובה שמוגש עם בצל סגול, פלפל חריף וזיתים שחורים; סקורדליה (36 ש״ח), ממרח שום, תפוחי אדמה, לחם, שקדים ושמן זית; ״פיתות בגריל״ (18 ש״ח), סוג של פיתה יוונית או לחם מחבת או מהסוג של הלאפות המקומיות שעוטפות את הגירוס (השווארמה היוונית); ודולמדס (38 ש״ח), עלי גפן שמנמנים, ממולאים באורז, עם צזיקי. הממרח מצוין, מתובל בדיוק, הפיתה חמימה וטרייה, עלי הגפן לא חורגים מהצפוי, הסקורדליה אייקונית. לחלום על יוון? ממילא כל החלומות מתו.
לעיקריות הזמנו גירוס עגל וכבש (68 ש״ח). למה לא חזיר? אין חזיר ואין סיבה לדיון משומש על אותנטיות ונאמנות למקור. בתכלס קיבלנו שווארמה מצוינת שמונחת על אותה פיתה יוונית שספגה את כל נוזלי הבשר והפכה לסמרטוט עסיסי ומהמם.
אין צורך לבדוק בציציות גם את המוסקה (78 ש״ח) לפי ערכים יווניים מקומיים. מגיע מלבן ענקי עשוי בשר עגל טחון, חצילים, עגבניות, זוקיני ורוטב בשמל. טעים? נהדר. מזכיר את המוסקה ההיא שאכלנו באי ההוא, נו, זה מ-2019? אסור להשוות.
הזמנו גם שתי מנות שהתייוונו במיוחד עבור הקהל הישראלי: קוטופולו (78 ש״ח), מה שמוגדר בתפריט בתור ״תבשיל עוף יווני עם פסטה טריה, ציר עוף עשיר וגבינת קפלוטירי״. בפועל, מדובר בפסטה עם חתיכות עוף מוקפצות; ״קריספי קוטופולו״ (68 ש״ח) זה, אליבא דה-גרקו, ״שניצל יווני״. קוטופולו, אגב, זה עוף ביוונית. בקיצור, שתי מנות מומצאות, מונפצות, מופרכות ועושות את העבודה. מה זאת אומרת ״עבודה״? פסטה אל דנטה, עוף לא מיובש, שניצל פריך בבלילה מתובלת. תתעלמו מהשמות היווניים. זו פשוט ארוחת ילדים מוצלחת.
לקינוח, לקחנו עוגת דבש ופולן דבורים (36 ש״ח) מהתפריט המיוחד לחג. ביג מיסטייק, כמו שאומרים. טארט ממולא קרם ששכב יותר מדי זמן בוויטרינת הקינוחים ואיבד את טעמו וגם כל חשק לחיות. הוא התאבד לנו בפה. לעומתו, חצי קילו של גלידת יוגורט (58 ש״ח) פשוט מושלמת, לא פחות מזה. גלידה חלקה, חמצמצה, מתקתקה, עם סירופ פטל ושקדים קלויים (אין צורך בהם). זו לא גלידה שתעיף אתכם ליוון, כי ספק אם תמצאו גלידה כזאת ביוון. אנחנו נשארנו עם הייאוש בישראל. גרקו לא תציל אותנו מתקיעוּתנו וגורלנו והוא גם לא יהיה יותר נוח, צר לנו לאכזב. אבל ארוחה גדולה שכזאת, יוונית, או לכאורה יוונית, או מה שישראלים חושבים שהוא יווני, מה זה משנה. לארוחה כזו יש את הכוח לרפא נפשות ישראליות פצועות ועייפות.
>> בשבוע שעבר הזמנו משלוח ממסעדת סטודיו
גרקו. גרינברג 25, תל אביב | 072-392-9858