הפעם האחרונה שבה ביקרנו ב-TYO הייתה כבר לפני שש שנים. איך הזמן רץ כשנהנים וסובלים. בזמנו התרשמנו לטובה מאיכות הדגים, הסושי והסשימי. לשף של המקום קראו יאמה סאן. ייבאו אותו מארץ השמש העולה ובדפי יחסי הציבור הכריזו שהוא "נולד בהר ביפן למשפחה מסורתית שגידלה את כל האוכל שלה בשדות בהרים". כמה אותנטי מצידו. איפה יאמה סאן עכשיו? אין לי מושג. אולי הוא נמצא בבידוד בלופט יוקרתי בטוקיו. ואולי הוא טורח במטבח בתל אביב, מזיע במסכה, חובש כפפות סטריליות ומקלל את הרגע שבו הוא הגיע לכאן. 

 

השם של יאמה סאן עודנו מתנוסס בצמוד לשמה של TYO. ״היפנית של השף יאמה סאן״ הם מכריזים בעמוד ההזמנות בוולט. כשהמסעדה רק נפתחה הם קראו לו ״הסושי מאסטר היחיד בישראל״. מאז עברו עוד הרבה סושי מאסטרים יפניים בירקון. זה כבר לא כזה ביג דיל. TYO בכל זאת שייכת, למיטב זיכרוני, לליגת העל של הסושיות בישראל. זו לא מחמאה גדולה כי רוב הסושיות המקומיות הן איומות ונוראות. המסעדה עברה לפני כמה חודשים למשכנה החדש בשכונת נווה צדק. סושייה יוקרתית בשכונה שנכבשה בשנים האחרונות על ידי מיליונרים ומיליארדרים. הגיוני בסך הכל, לא? כמה זה אירוני שעכשיו, בימי הקורונה, אין שום משמעות למיקום גיאוגרפי. השליחים מגיעים גם לדרום תל אביב המג׳ויפת. יוקרה לא שווה כלום כשהיא מגיעה באריזות קרטון ופלסטיק.

אין יוקרה, אבל קיים תג המחיר, ועל זה שווה להתעכב לפני שממשיכים הלאה: שיהיה ברור, זו לא ארוחה שמיועדת לאנשים שהוצאו לחל״ת על לא עוול בכפם. אם אתם לחוצים בכסף בתקופה הזאת, אל תזמינו מהמסעדה הזאת. זו ארוחה שתעלה לכם כמעט 600 שקלים כולל משלוח וטיפ, ולא בטוח שהיא שווה את זה. מצד שני, מה אני מבין? המשלוחים פורחים, הטוסטוסים דוהרים בכבישים, המסעדות בקושי עומדות בעומס. לא שזה הופך את המצב של ענף המסעדות לפחות קשה ומסובך, אבל בישראל כמו בישראל - איכשהו, הציבור תמיד ימצא את הדרך לפנק את עצמו. העתיד מעורפל יותר מאי פעם, אבל דבר אחד בהיר כשמש: גם כשהעולם קורס, תמיד יהיו מי שמתחשק להם סושי במשלוח.

התחשק לנו סושי במשלוח. זה קורה לפעמים. נכון, אנחנו רוויי אכזבות בתחום. כן, בכל פעם שחשבת שהגעת לתחתית החבית של הסושי, תמיד תישמענה דפיקות מלמטה. לא, אנחנו לא מצפים לסושי ברמה הכי גבוהה שיש. ברור לנו מראש שאין כמעט סיכוי שזה יקרה. אבל בהתחשב בנסיבות הקיימות, אנחנו נסתפק בסושי טוב דיו. וזה בדיוק מה שהגיע אל פתחנו. סושי סבבה. לא משהו שגורם לך להתעלף (יש כאלה) או להתעלף מבושה (כאלה יש יותר), אלא דגים ברמה בינונית-טובה. חלקם קפואים ומופשרים, חלקם טריים, אולי. הזמנו קומבינציה ליחיד (160 שקלים) עם ניגירי סלמון, ניגירי טונה, חצי רול ספייסי טונה, ״חצי רול סלמון לימון״ (סלמון צרוב בלימון וטריאקי, מלפפון ואבוקדו) וחצי רול ״סלמון ניו יורק״ (סלמון ואבוקדו). הוספנו גם עוד ניגירי אונאגי (26 שקלים) וניגירי טמאגו (16שקלים), כלומר צלופח וחביתה (שם טוב להרכב רוק אלטרנטיבי). כל הניגירי והרולים, ללא יוצא מן הכלל, היו סבירים עד סבירים לגמרי. בניגירי, כרגיל, יש יותר מדי אורז והטעם שלו לא מספיק מאוזן וחמצמץ. הדגים לא מרהיבים, אבל זה מה יש ועם זה צריך להסתדר. אז הסתדרנו. יש ברירה אחרת?

 

משלוח מ-TYO (צילום: צילום ביתי, אוכל טוב)
משלוח מ-TYO | צילום: צילום ביתי, אוכל טוב

קומבינציה ליחיד. כל כולם סבירים לגמרי (צילום: צילום ביתי, אוכל טוב)
קומבינציה ליחיד. כל כולם סבירים לגמרי | צילום: צילום ביתי, אוכל טוב

זו לא עת לבוא בטענות כי מגיפה גלובלית משתוללת בחוץ וכל הבעיות נראות חסרות חשיבות אל מול מיליוני חולים ומאות אלפי מתים, ובכל זאת - כשמזמינים אגדשי טופו (43 שקלים), מנה לגמרי סטנדרטית של קוביות טופו מטוגנות בתוך ציר דאשי - אז כדאי שהמרק הזה גם יגיע בטמפרטורה חמה, שלא לומר לוהטת, אבל בטח שלא קר לגמרי. זה נכון גם לגבי יאקיטורי בלאק קוד (50 שקלים) - שיפוד של דג קוד במרינדה של מיסו וסאקה, שהגיע אלינו כאילו ששמו אותו על הגריל לפני יומיים. זה לא רק שהדג קפוא ומופשר, אלא שגם שכחו להביא אותו חם. אם אתם מצפים מהלקוחות לחמם מנות במיקרו, לפחות תודיעו להם על כך מבעוד מועד. או שתצרפו אזהרת מסע.

 

ניגירי אונאגי וניגירי טמאגו שהוספנו לחיזוק (צילום: צילום ביתי, אוכל טוב)
ניגירי אונאגי וניגירי טמאגו שהוספנו לחיזוק | צילום: צילום ביתי, אוכל טוב

אגדשי טופו קר לגמרי (צילום: צילום ביתי, אוכל טוב)
אגדשי טופו קר לגמרי | צילום: צילום ביתי, אוכל טוב

״ספייסי טייגר שרימפס״ (74 שקלים) זה מין סלט שכזה: שרימפס קפואים בטמפורה מכוסים ברוטב מיונז ויוזו, עם חסה, אבוקדו ועגבניות שרי; ״אוסקה קאנסאי״ (68 שקלים) זה עוד גימיק לא מזיק אבל גם לא מועיל במיוחד: טונה קצוצה למשחה, חריפה (גורם לך לתהות מה רמת הטריות שלה. בעצם, עדיף לא לחשוב על זה), שמוגשת על גבי מלבנים של אורז פריך שנמשח בחמאה, עם ביצי טוביקו ירוקות ועיגולי צ׳ילי. כאב ראש קולינרי? תמיד תחזיקו אקמול בבית.

יאקיטורי בלאק קוד ששכחו להביא חם (צילום: צילום ביתי, אוכל טוב)
יאקיטורי בלאק קוד ששכחו להביא חם | צילום: צילום ביתי, אוכל טוב
ספייסי טייגר שרימפס.. סלט גימיקי (צילום: צילום ביתי, אוכל טוב)
ספייסי טייגר שרימפס.. סלט גימיקי | צילום: צילום ביתי, אוכל טוב

למה עיקרית הזמנו ״המאצ׳י טריאקי״ (132 שקלים) - פילה המאצ׳י, או אינטיאס ברוטב טריאקי על גבי אורז עם סלט חסה בצד ופטרוזיליה בטמפורה, שלא ברור מה היא חיפשה שם. זו מנת דג לא רעה שהייתה צריכה לקחת בחשבון את זה שהדג ממשיך להתאדות בתוך קופסת הקרטון שבה הוא מגיע, ועל כן הוא איבד מעסיסיותו. במחיר הזה, גם במשלוח, לא מוגזם לצפות למנה נטולת כשלים טכניים.

 

אוסקה קאנסאי. כאב ראש קולינרי (צילום: צילום ביתי, אוכל טוב)
אוסקה קאנסאי. כאב ראש קולינרי | צילום: צילום ביתי, אוכל טוב

תפריט המשלוחים של TYO לא מציע קינוחים, ולסיכום: המשלוח היה בסדר, לעיתים ככה ככה, ובפעם הבאה שיתחשק לכם סושי יוקרתי, אל תתביישו להכין לעצמכם פיתה עם מיונז וגבינה צהובה.

המאצ׳י טריאקי (צילום: צילום ביתי, אוכל טוב)
המאצ׳י טריאקי | צילום: צילום ביתי, אוכל טוב

>> כתבו לביצה עלומה

>> בשבוע שעבר הזמנו משלוח מחנן מרגילן

TYO. שבזי 58, תל אביב. טלפון: 03-9300333