לפני חודש מאי 2021 מסעדת מרקטו הקסומה בשוק עכו העתיקה הייתה אחת מהדוגמאות הבולטות למוסד משגשג בעיר. המסעדונת שהתחילה שבע שנים לפני כן כחור בקיר התפשטה כמעט לכל אורך הרחוב העתיק והצר של הבזאר הטורקי, ומילאה אותו חיים והמולה. מכל רחבי הארץ הגיעו סועדים לאכול אוכל איטלקי עם טוויסט מקומי מידיו של השף עמרי שחר ואחיו נועם, שמשמש כאחראי שמחוץ למטבח.
אלא שהאידיליה לא הצליחה להתגבר על הפרעות שהתקיימו בעיר במהלך מבצע שומר חומות. נועם והצוות שהיה במקום באותו הזמן הותקפו אחרי שסיימו סרביס בידי המון שאיים על חייהם, והמסעדה הוצתה ונחרבה לחלוטין. אלמלא הסיוע מהשכנים, האחים חוששים עד היום לחשוב איך האירוע הקטסטרופלי גם כך הזה היה מסתיים. באותו היום הסתיימה האפיזודה של האחים בעכו העתיקה. שניהם לא שבו מאז למקום שבו פעלה מרקטו, ונושאים איתם זיכרונות חיים ויומיומיים של האירוע ששינה את כל מה שחשבו על פרויקט חייהם.
לכל אחד יש את הדרך שלו להילחם בטראומה. אורי ירמיאס, השף והבעלים של מסעדת אורי בורי בעכו, שגם היא נשרפה ונהרסה לגמרי במהלך אותן פרעות, החליט לחזור בדיוק לאותו המקום, ולפתוח כמה שיותר מהר מסעדה משופרת ומשודרגת. מבחינת האחים שחר זאת לא הייתה אופציה. אבל מלחמה משמעותה לא לוותר על החלום, גם אם זה אומר להגשים אותו במקום אחר ובמתכונת שונה מהמתוכנן. אחרי שנתיים של מאבק בבירוקרטיה הישראלית הסבוכה, לאחרונה הם שבו ופתחו מחדש את מרקטו, הפעם בקיבוץ לוחמי הגטאות. אומנם נסיעה של כמה דקות בלבד מעכו, אבל מספיק רחוק כדי לפתוח דף חדש.
נפרדים מהצפיפות
כשנכנסים למסעדה החדשה של האחים אי אפשר לפספס את ההתרגשות הניכרת בהם לשוב ולארח את הקהל. אפילו בפניו של עמרי, הקשוח והמופנם מבין האחים. מרקטו המחודשת היא מסעדה רחבת ידיים ויפהפייה. מוביל אליה שביל עץ מואר שמנתק אותה מההמולה של הכביש המהיר הלא רחוק, וכשמגיעים למקום עצמו מיד מרגישים בנוח. ניכר שמי שעיצב את המקום אוהב לארח. בניגוד לצפיפות המובנית שהייתה במסעדה המקורית בעכו, כאן מדובר במסעדה מרווחת ונינוחה במיוחד, עם שולחנות גדולים לישיבה עם משפחה או חברים ובר שמשקיף למטבח הגדול ולטאבון הענק שמוציא פיצות ומנות ירקות.
ההקמה מחדש אפשרה גם הרבה יותר ורסטיליות בתפריט. האוכל נותר נאמן לז'אנר האיטלקי, אבל התפריט התרחב מאוד, ואם נחה עליו הרוח ואין יותר מדי עומס נועם גם יציע לכם כמה ספיישלים שלא כלולים ברשימה - מנות שלעמרי התחשק להכין על בסיס חומרי הגלם שבשיאם עכשיו ושהצליח לשים עליהם את ידיו. התפריט מחולק לפתיחים קלאסיים כמו טרטר בקר, צלחת שרקוטרי וקרודו דג ים עם צלפים ופטרוזיליה; פסטות בעבודת יד כמו רביולי תפוחי אדמה ומסקרפונה או קצ'ו א פפה; מנות דגים ופירות ים; פיצות כמו מרגריטה, פיצה לבנה עם צ'יפס ארטישוק, מוצרלה וגבינת בושה ופיצה טבעונית ללא גבינה; ומעט מנות בשר על גחלים.
אל תפספסו את הפסטות
אנחנו התחלנו בקלאסיקות של מרקטו - מנת ארטישוק רומאי על קרם לימון, שהייתה אחת ממנות הדגל במסעדה בעכו; פרח קישוא בטמפורה במילוי ריקוטה על גספצ'יו עגבניות (38 שקלים); וצלחת דגים (72 שקלים) ובה דגים כבושים משתנים שהפעם כללו פלמידה וטרחון, וגם מוסר מהמעשנה. מנת הפתיחה הטובה ביותר הייתה ללא ספק פרח הקישוא (66 שקלים), שהיה מטוגן במעטה פריך ולא גס מדי, והמלית של הריקוטה עם עשבי התיבול הייתה עדינה, חמימה ורכה, והחמיאה לעדינות טעמיו של פרח הקישוא. הרוטב לא היה ממש גספצ'יו עגבניות לפי הספר אלא יותר רוטב עגבניות שאפשר היה לשלב בין ביס לביס, אבל זה ממש לא הפריע. מנת פתיחה נהדרת.
מנת הארטישוק הרומאי הייתה בדיוק כפי שזכרנו: הארטישוקים טוגנו בשלמותם והיו זהובים ופריכים, על רוטב לימון דומיננטי. מנה טובה לחובבי הטעמים החמצמצים. מנת הדגים הכבושים הייתה מכובדת ועשתה את העבודה, למרות שאנחנו לא בטוחים שבסיבוב הבא כאן היא תהיה אחת מהבחירות שלנו. אחרי שניסינו לא מעט מנות הרושם הכללי שהתגבש הוא שבמרקטו כדאי ללכת על מנות באוריינטציה איטלקית, כמו פיצה שלא יצא לנו לדגום בביקור הפעם או עוד אחת ממנות הפסטה, שחבל לפספס (מיד תבינו למה).
המשכנו עם המנה הטובה ביותר בארוחה, שהייתה פסטה פיצ'י שמוכנה במקום ומוגשת עם חמאת עגבניות, פירות ים ותרד (79 שקלים). הפסטה הייתה נהדרת. פיצ'י היא פסטה עבה ובשרנית מאוד עם המון נוכחות, והיא שודכה לרוטב עז טעמים ומעט חריף שהחמיא לה מאוד. פירות הים בפסטה - שרימפס וקלמרי - הוכנו היטב וטעמיהם הצליחו לבקוע מבעד לרוטב העגבניות החזק. מנת פסטה פשוטה, אך מדויקת ומאוד מהנה לאכילה.
קיבלנו מהמטבח גם רביולי מיוחדים שהוכנו באותו היום במילוי מוסר ופרידה על קרם ארטישוק ירושלמי. בצק הרביולי היה עדין ומשיי, המילוי היה חלומי ומתמסר (אם אתם אוהבים דגים) ועל קרם הארטישוק, שהחמיא מאוד לכל הסיפור, נחו זרעי עגבנייה וצ'יפס זעתר. רביולי מקורי שכל מרכיביו עובדים נהדר יחד, ומשתלבים לכדי מנה שהיא מעניינת אך גם טעימה ומספקת. הוא זה שהביא אותנו לידי מסקנה שאם מגיעים למרקטו כדאי לדגום כמה שיותר מנות מאגף הפסטה, שהוא ללא ספק זה שהכי עשה לנו את זה.
ניסינו גם מנת דגים של קלמרי על הפלנצ'ה עם יוגורט עגבניות ותרד (78 שקלים) - מנה מהמטבח האיטלקי שהיא לחלוטין ים תיכונית בטעמיה. גם היא הייתה טובה ורעננה, אם כי לא מיוחדת כמו קודמותיה. סיימנו עם טארט פירות מפורק (45 שקלים) שכלל קרם שקדים וקלמנטינות, קראמבל, מרנג שרוף ותותים טריים. קרם הקלמנטינות היה החלק הטוב ביותר בקינוח - חמוץ, עשיר ומתכתב עם פירות העונה. אבל האמת היא שבסופו של יום היינו מעדיפים לסיים את הארוחה בעוד אחד מהרביולים או בשרוך עבה של פסטת פיצ'י. שום קרם קלמנטינות לא באמת יכול להם.
חדוות אירוח נדירה
מרקטו המחודשת מצטרפת למסעדות אחרות שפועלות באזור בהצלחה, כמו ביסטרו מיכאל הנהדרת במושב לימן, בית המאפה קורון פטיסרי שהתמקם בגרסתו המחודשת במתחם של מרקטו בלוחמי הגטאות והוא נקודת חובה לביקור אם אתם מגיעים לאזור, מועדון ארוחת הבוקר הפופולרי בשבי ציון וכמובן מסעדת אורי בורי שחזרה לעכו בכוחות מחודשים ובשיא תפארתה.
מה שמבדל את מרקטו במיוחד, גם בגרסתה החדשה וגם מאז ומתמיד, הוא חדוות האירוח; לא הרבה נתקלים בענף המסעדנות בארץ בכזאת תשוקה לארח, לשמח ולהאכיל, כמו זאת של נועם ועמרי. במהלך השהייה שלנו במקום, שהלך והתמלא ככל שהערב התקדם, נועם הסתובב ללא הרף, ניסה להתאים את הארוחה בדיוק לקצב ולרצון של כל אחד מהסועדים והתייחס אישית לכל שולחן ושולחן. זה לא דבר שהוא מובן מאליו.
עדיין מנסים להסתגל כאן לגודל של המיזם החדש, וגם לעובדה שבמשך השנתיים האחרונות האחים עסקו פחות במסעדנות ויותר בטופסולוגיה. לחזור למסלול ולהתניע מחדש זאת לא משימה פשוטה, בטח ובטח לא בתחום המסעדנות ובוודאי שלא אחרי משבר בסדר גודל כמו זה שפקד את המסעדה בעכו. אך כבר כעת, כחודשיים אחרי הפתיחה המחודשת, אפשר בהחלט להגיד שמרקטו היא אחת המסעדות השוות ביותר באזור. מסעדה איטלקית משפחתית ונעימה, לא מפונפנת, לא יוקרתית, שקולעת בדיוק למה שהקהל הישראלי מחפש, עם מנות פתיחה טובות, מנות פסטה מצוינות שלא כדאי לפספס ואווירה לא פחות מנהדרת. איזה כיף שהם חזרו.
מרקטו. דרך גאזי 1, לוחמי הגטאות. 04-8222144. לא כשר