המקום האחרון שבו אתה מצפה למצוא אוכל טוב זה קניון. זו אקסיומה שאין עליה עוררין. אני לא מדבר על קומות האוכל, הפוד קורט, שיש בכל קניון שמכבד את עצמו. זה לא אוכל. זה דלק. דוחפים פיצה וממשיכים לעשות שופינג עד שמתמוטטים. חוויית האוכל בקניון היא הכל חוץ מתרבות: היא מהירה וכפוית טובה. הגעתם לקניון כדי לאכול? כנראה שאתם בני 9 עם חיבה מוגזמת לקטשופ. תנחומי למשפחה.

ובכל זאת, לכל אקסיומה, יש גם אקסיומה נגדית. בוא נגיד את זה ככה – יצאנו לחפש אתונות, מצאנו מלוכה. הגענו לקניון רמת אביב בלי הרבה ציפיות. כי זה קניון וכי זה ברמת אביב. נכנסנו למסעדת גרנד קפה טורקיז בחשש אמיתי. המסעדה ממוקמת בקומת הקרקע, מול סניף של סופר פארם. לא מיקום מעורר תיאבון במיוחד. מצד שני, אחרי הארוחה אפשר לקפוץ לקנות כדורים נגד צרבת. לא הזדקקנו להם, אל דאגה.

גרנד קפה טורקיז היא גרסת הבראסרי של מסעדת טורקיז הוותיקה, שפועלת כבר למעלה מ-16 שנים במתחם סי אנד סאן, ועושה עבודה טובה, הגונה, אחידה וקבועה. גרנד קפה לא הלכה רחוק מדי מבחינת קהל היעד. אין כזה מרחק גדול בין קניון רמת אביב לסי אנד סאן. הסועדים הם פחות או יותר אותם סועדים. צפונבונים רעבים. חלק מהתפריט של טורקיז שועתק לתוך התפריט של גרנד קפה, וחלקו האחר – ובכן, לפני כמה חודשים הצטרף השף רז סלע לצוות גרנד קפה. זו בשורה מעניינת. סלע עבד בתור הסו שף של ירון שלו בטוטו. הוא אחד מהאחראים למטבח היציב של טוטו. אחרי ששלו עזב, ולפני שמושיק רוט הצטרף (ואז עזב שוב), סלע החזיק את המטבח של טוטו על כתפיו למשך חודש-חודשיים. הוא עשה עבודה מצוינת ושמר על הרמה הגבוהה. הוא מה שקוראים בכדורגל – באנקר. אחד שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות (או חצי עצומות).

גרנד קפה טורקיז
גרנד קפה טורקיז. וואלה, הפתעה | צילום: אנטולי מיכאלו, יחסי ציבור

ראיתי את השם של סלע על התפריט, וכבר ירדה לי אבן מהלב. ארוחה גרועה לא תהיה כאן. לא טעיתי. ארוחה גרועה לא הייתה שם. גרנד קפה פועלת מחוץ לראדר של המסעדנות התל אביבית, אבל מדובר בבראסרי פשוט ויציב שלא נופל ממסעדות דומות בז'אנר, מדוברות יותר, מפורסמות יותר, טרנדיות יותר. היא מתגברת יחסית בקלות על הלוקיישן הבעייתי. אתה שוכח מהר מאוד שאתה נמצא בקניון, וגם השלט האדום של הסופרפארם שמהבהב מעל לראש לא מפריע לחוויה. גרנד קפה מעוצב כבראסרי, ומתנהג כבראסרי. יותר כמו בראסרי ים תיכוני, בתפאורה קפיטליסטית. המנות לא ביישניות. הן עזות טעמים, עשויות לעילא. זו לא ארוחה ככה על הדרך לסניף הסמוך של זארה. זו ארוחה-ארוחה. והיא ראויה לכל לגיטימציה. ושוב: אם גרנד קפה הייתה ממוקמת במרכז תל אביב, היא כבר הייתה מתברגת לליגה הגבוהה של מסעדות לא מעונבות ולא יומרניות מסוגה. אבל קניון רמת אביב גוזר עליה שוליות יחסית. לא נורא. בוא ונאמר שמדובר בסוד שמור היטב של נשים בעקבי ג'ימי צ'ו וג'יפ 4X4.

נדוניות ובורקס ראש דג

התחלנו את הארוחה עם מנת דגל שהיא נדוניה ממסעדת האם טורקיז – שרימפס פלאפל (52 ש"ח). זה מסוג המנות שהן גימיק טהור. אבל גם גימיקים יכולים לעבוד. אני לא מחסידי הפלאפל הירוק והמתובל יתר על המידה, אבל במקרה הזה – שלושה כדורי פלאפל, שעטפו שלושה שרימפס שמנמנים – הביצוע היה מצוין. הם הוגשו עם סלט עגבניות צלויות חריף וטחינה. זו מנה שמצליחה לשמור על חיוניות, גם שנים אחרי שהומצאה לראשונה.

המשכנו עם בורקס ראש לוקוס (62 ש"ח). לא הבנתי למה להכניס ראש לוקוס לתוך בורקס. אני עדיין לא כל כך מבין. בשר הדג השומני והעסיסי הלך לאיבוד בתוך צמד משולשי בורקס פריכים. הוא נקצץ עד לבלי היכר, עם רוטב של עגבניות ופלפלים, עד כדי כך שדמה בטעמו ובמרקמו לטונה פיקנטית מקופסת שימורים. בורקס עם טונה מקופסה? אתם יודעים מה, זה יכול לעבוד. אם אתם נמצאים במילואים בשטחים.

המבורגר, גרנד קפה טורקיז
זו לא ארוחה על הדרך מול סניף של זארה | צילום: אנטולי מיכאלו, יחסי ציבור

מנה נוספת שלא נרתעת מטעמים ים תיכוניים חריפים, שהם כבר כמעט על סף הטריטוריה של שווארמייה, היה טרטר אינטיאס (48 ש"ח) שהוגש עם רשימה אינסופית של מרכיבים, ירקות טריים וירקות כבושים (שווארמייה, כבר אמרנו?): טבעות של פלפל ירוק חריף וכבוש, חצילים סגולים כבושים, בצל ירוק, פרוסות צנונית, רוקט, בצל סגול. אה, וגם היו פרוסות של אינטיאס, שנח על גבי קרם חצילים. הדג משמש בטרטר הזה בעיקר בתור טקסטורה. הטעם שלו נבלע לגמרי בתוך הקונצ'רטו הזה לירקות וכבושים. וזה היה לא רע, לעזאזל. אולי בגלל החוצפה. למה לקחת דג ולהטביע אותו בכל כך הרבה מרכיבים? כי הדג, כמו דג, יודע לשחות. גם בתוך אוקיאנוס של קרם חצילים ושאר ירקות.

למנות עיקריות הזמנו פיש אנד צ'יפס של פילה קוד אטלנטי (76 ש"ח). זה פילה שמגיע קפוא באנייה, אבל לא תרגישו בכך. הוא טוגן היטב, בבלילה שהותירה אחריה בצק דקיק ומתקתק. לצדו – צ'יפס קפוא אף הוא. אבל מופשר ומטוגן כהלכה. זו מנת ברים מצוינת. אבל עדיין מנת ברים, כן?

פיש אנד צ'יפס,, גרנד קפה טורקיז
פיש אנד צ'יפס. עשוי היטב | צילום: אנטולי מיכאלו, יחסי ציבור

גם ההמבורגר (64 ש"ח) היה טוב. אפילו טוב מאוד. 300 גרם של קציצה עשויה מדיום. בשר טוב. תיבול מינימלי. בלחמנייה טרייה. המבורגר בלי קונצים, שכל בראסרי בכל מקום בעולם היה מתהדר בו בכיף.

אבל מבחינתי גולת הכותרת של הארוחה הייתה פפרדלה בשר בקר (64 ש"ח). זה כבר משהו שרז סלע הביא איתו מהמטבח של טוטו. היכולת להכין פסטה ברמה כזאת. הפפרדלה הטרייה הייתה עשויה אל דנטה. האטריות הרחבות והמוצקות ספגו היטב את הרוטב הנהדר: בשר בקר בבישול ארוך שפורק לרסיסים מזעריים, סוג של בולונז בדמותו של צלי בקר, ששחה בדיוק במידה הנכונה והמינימלית של ציר עמוק וכהה. לתוך הרוטב נמזגה כמות כמעט בלתי מורגשת של שמנת מתוקה, כדי להעניק לו מרקם מתקתק וקרמי, שובצו בו, כמו יהלומים, שיני שום קונפי ומעליו נקצצה כמות הגונה של עשבי תיבול. זו אחת ממנות הפסטה הטובות ביותר שאכלתי בזמן האחרון בישראל.

לקינוח לקחנו מוס שוקולד (36 ש"ח). המוס היה מוצק, לטעמי מוצק מדי, ונעדרה ממנו אווריריות. אבל השוקולד היה איכותי, מר במידה. בסך הכל, קינוח לא מסעיר, אבל ישיר.

שורה תחתונה: שווה להגיע לקניון רמת אביב רק בשביל לאכול בגרנד קפה. תזמינו את הפפרדלה ותצטערו שאתם לא עשירים כמו כל הסועדים שסובבים אתכם.

אפשר חשבון גרנד קפה טורקיז
אפשר חשבון? | איור: mako

גרנד קפה טורקיז. איינשטיין 40, רמת אביב (בתוך קניון רמת אביב), תל אביב. טלפון: 03-5536677. 

כתבו לביצה עלומה

>> בשבוע שעבר היינו בדאטו מאטו

לכל כתבות המגזין