כידוע, שווקים בישראל נוטים בימינו להפוך למתחמי לייף סטייל ובילוי. זה קורה לשוק הכרמל ולמחנה יהודה, זה יקרה לשוק התקווה ובוודאי לשווקים אחרים ברחבי ישראל. את דוכני הפירות והירקות מחליפות מסעדות וברים צעקניים. חייבים לצעוק בקלי קולות כמו תרנגולות שחוטות. אנחנו עדיין בשוק, שכחתם? זוהי מגמה מטרידה, מעיקה ומעוררת שאלות קיומיות על תוקפנותו ובולענותו של הקפיטליזם וכמה מיותרים יכולים להיות תוצריו. האם אנחנו זקוקים לעוד מיזם כושל של פיתות ובשר בגריל? בוודאי שלא. אבל המשקיעים נחושים לעשות בוכטות, השווקים נושמים את נשמתם האחרונה ואת מקומם של האנשים הרגילים מחליפים תיירים פעורי פה שאוחזים במצלמות ואפליקציות ניווט. ומה יהיה כשכל השווקים יהפכו ל״מתחמים״? מה שתמיד קורה. המתחמם יקרוס, כי אין לו היגיון כלכלי ותרבותי, המשקיעים יתבכיינו, ימכרו את נכסיהם והשוק לשעבר יהפוך לפיל לבן וינסה שוב להמציא את עצמו מחדש. ואז אפשר יהיה להגיד "אמרנו לכם, יא טמבלים". אבל אף אחד לא הקשיב.

שוק תלפיות בחיפה הוא לא בסכנה ברורה ומידית להפוך למתחם לייף סטייל, ואלה כבר בשורות טובות. נכון, הוא עושה קולות של התעוררות. מדי פעם נפתחים שם כל מיני דוכני אוכל מקסיקני או משהו בסגנון, אבל בגדול – חיפה כהרגלה לא ממהרת לשום מקום. אי אפשר להנשים מהאף את מי שסוגר את הפה. שוק תלפיות הוא כרגע בעיקר פוטנציאל בלתי ממומש, אבל פוטנציאל. וזה כבר טוב – הנה, זו לצד זו, צמודות אחת לשנייה שתי מסעדות שקמו בשוק החיפאי בשנים האחרונות. הן מייצגות את הפוטנציאל. ה״לא ממומש״ זה באחריותם של אחרים. האחת, מסעדת תלפיות שכבר החמאתי לה בעבר ואחמיא לה שוב: מסעדה מצוינת, נטולת קישוטים ובולשיט. ואילו השנייה, פיצריה תלפיות, נפתחה בתחילת השנה החולפת והיא כמו אחות קטנה. אתם יודעים איך זה אחים קטנים. הם מזנבים באחיהם הגדולים ולפעמים מצליחים להתעלות עליהם.

לקרוא לפיצרייה תלפיות ״פיצרייה״ זה כמו להגיד שלברון ג׳יימס הוא שחקן כדורסל. פיצרייה תלפיות היא גם פיצרייה ולברון ג׳יימס הוא גם שחקן כדורסל, אבל אני לא מבין כלום באן.בי.איי. פיצרייה תלפיות היא מסעדת שוק לעילא. כמו אחותה הגדולה, גם היא שוכנת על המדרכה הצרה והמג׳וייפת, מסתמכת על תוצרי השוק ולא עושה יותר מדי שמיניות באוויר. האוכל הוא באווירת דרום איטליה, התפריט מהודק, המלצרים ממלמלים ופזורי דעת, אבל גם זה יכול להיות חינני כשיש לך מצב רוח. יש פסטות, כמעט ואין בשר, יש דגים, סלטים וכמובן פיצה בסגנון נפוליטני. מה שקוראים ״טרטוריה״, אבל לא חייבים לקרוא לזה ככה. תקראו לזה ״עוד מסעדה מוצלחת להוסיף לרשימה הולכת ומתארכת של מסעדות מוצלחות בחיפה״. נדמה לי שזה כבר לא מפתיע אף אחד.

פתחנו בקרודו של סלמון פרא (52 שקלים). אני בדרך כלל מתנגד לאוכל שמגיע במטוס ובוודאי שהמילה המפורשת ״סלמון״ עושה לי פריחה בכל הגוף, אבל המלצר הבטיח שזה סלמון ששחה נגד הזרם, אז נשברתי. זה בהחלט לא היה הסלמון הגנרי שמוגש בכל חור תחת בישראל, ועל כך שלוחה לו תודה אישית ממני. הוא הוגש נא, עם פרוסות סלק, מלפפון קטנטן ופריך, בצל צלוי, חתיכות פוקצ׳ה ושקדים קלויים. תזכרו את השקדים הקלויים.

הכנות בפיצרייה תלפיות
הכנות בפיצרייה תלפיות | צילום: דניאל שניארסון, יחסי ציבור

זוכרים את השקדים הקלויים? הם הופיעו גם בסלט מעולה של ירוקים (42 שקלים): חסה אייסברג וסלנובה ומלפפון ועליהם בורטה שהובאה מפוליה. העלים היו פריכים וטריים, לא עניין של מה בכך, גבירותיי ורבותיי. הבורטה התפוצצה לכל עבר כפי שנדרש ממנה, ואם זה עושה עליכם רושם שהיא עשתה את כל הדרך באווירון מפוליה? אז שיעשה עליכם רושם.

שתי מנות עיקריות: האחת, פפרדלה (75 שקלים) בעבודת יד, רחבה, עם רוטב פסטו, לא מופרז מדי, חציל קלוי ושקדים קלויים, כן, שוב הם. ועל כל זה שוכב פילה עסיסי של מוסר ובונוס – כנף מוסר, אותו חלק בסנפיר הקדמי שבו הבשר הוא עז טעם בשל תנועת השחייה הרציפה של הדג. איזו מנת פסטה נהדרת, אדירה, שכל טרטוריה איטלקית אסלית הייתה מתהדרת בה. ממש כפי שהיא הייתה מתהדרת בפיצה (69 ש״ח) הנפוליטנית, שלא בדקתי עד כמה היא תקנית או לא תקנית ולא מדדתי בסרגל את השוליים התפוחים שלה כי אני לא אדם אנאלי. זו פיצה פנטסטית שמוגשת עם חתיכות עבות של בייקון, בצל צלוי וזילוף של רכז רימונים. איזו הברקה: רוטב העגבניות של הפיצה מבושל ארוכות על מנת להיפטר מהחמיצות הטבעית ולהוציא ממנו את המתיקות, והנה כאן מחזירים את החמיצות דרך רכז הרימונים. מהלך מחוכם ביותר. למרות שכבר נמאס לשמוע את המילה ״פיצה״, הרי שכאן מדובר בפיצה שמצדיקה את התואר ״פיצרייה״ שהמסעדה העניקה לעצמה. אנשים אוהבים לספר לעצמם שקרים על אותנטיות של כל מיני פיצריות באיטליה, כי זו הרי המולדת, אבל בואו ואני אגיד לכם משהו: פיצה כמו זו שמוגשת בפיצרייה תלפיות לא תוכלו למצוא בהרבה מקומות בנאפולי והסביבה. מה ששם לוקחים כמובן מאליו, פה עושים בתשומת לב והשתדלות יתרה, תוך כדי השתחררות מגבולות המסורת והשמרנות. אה, וגם על הפיצה היו שקדים קלויים. מה קורה, חבר׳ה? האם זה ניסיון להרעיל את מבקר המסעדות במנת יתר של ציאניד?

פיצה בפיצרייה תלפיות
פיצה בפיצרייה תלפיות | צילום: דניאל שניארסון, יחסי ציבור
מנת פפרדלה בפיצרייה תלפיות
מנת פפרדלה בפיצרייה תלפיות | צילום: דניאל שניארסון, יחסי ציבור

קינחנו בטירמיסו (28 שקלים) כהלכתו, פשוטו כמשמעו, וגם פיצרייה תלפיות היא לגמרי פשוטה כמשמעה. מסעדה קטנה, מרוכזת באופן מקסימלי, יודעת מה היא רוצה להגיד וזה הכל בעצם. בביקורת האחרונה שלי על תלפיות השכנה כתבתי שאני מוסיף אותה לרשימה אקסקלוסיבית של מוסדות חיפאיים ששווה לחזור אליהם שוב ושוב. הנה הרשימה, למי שפיספס: מעיין הבירה, רולא, שווארמה אמיל ופלאפל אוריון. אז תוסיפו גם את פיצרייה תלפיות.

פיצרייה תלפיות - חשבון
פיצרייה תלפיות - חשבון | צילום: סטודיו mako

>> כתבו לביצה עלומה

>> בשבוע שעבר אכלנו במסעדת משייה

פיצרייה תלפיות. שוק תלפיות, חיפה. 04-9071727. לא כשר.