אחת מתופעות הלוואי של משבר הקורונה אצלנו בבית הייתה, כמו אצל רבים אחרים, הופעתה של גינת ירק בחצר. תמיד הייתי קצת חשדנית כלפי הקונספט של גינת ירק, כי מה, הרי לא באמת תצא משם תנובה שיכולה לכלכל משפחה שלמה, זה לא שאני אפסיק לקנות עגבניות בסופר, אז בשביל מה כל הטררם? אבל כשטל הציג לי את הערוגות: "קולרבי, חסה, מנגולד, בצל ירוק, כוסברה, פטרוזיליה, פלפל, מלפפון, בזיליקום, אבטיחים" – דווקא התלהבתי. אף פעם אין לי "ירוקים" בבית, כשאני כבר קונה אני משתמשת בשלושה גבעולים והשאר תמיד נובל במקרר עד שבסוף אני נאלצת לזרוק, אז דווקא מתאים לי לקטוף מהגינה גבעול יחיד של בצל ירוק ולבזוק אותו כלאחר יד על אבוקדו או על טונה. בפעם הבאה שנבו יבקש המבורגר אני סוף סוף לא אצטרך לאכזב אותו שאין לנו חסה במקרר, אני פשוט אצא החוצה ואתלוש עלה של חסה. כי מה לעשות שאני צריכה רק עלה אחד ולא ראש חסה שלם?

נועה מכינה פשטידת מנגולד
מה לא עושים בשביל עלה בודד של חסה | צילום: פרטי
נועה מכינה פשטידת מנגולד
צריך להכין משהו מהמנגולד | צילום: פרטי

השבועות עברו, השתילים התחילו ללבלב, ואנחנו עמדנו והסתכלנו על הגינה בראש נטוי. "זה בכלל לא אבטיח, זו  דלעת", פסק אבא שלי החקלאי הוותיק, "וזה מלון או מלפפון, קשה עדיין לומר". טל הסביר שקיבל מחבר זרעים בלי לדעת מה בדיוק יש בהם, אבל הבנים מאוד התאכזבו, דלועים פחות זרם להם מאבטיחים. אני התנחמתי במנגולד, שהתחיל לצמוח בקצב מעודד. בשלב כלשהו כבר היה כל כך הרבה מנגולד, שטל קטף ונכנס הביתה עם צרור. "צריך להכין משהו מהמנגולד", אמר והניח את העלים על השיש.

אוקיי, מה עושים עם מנגולד? מחיפוש ב"אוכל טוב" למדתי שהוא בא טוב עם קציצות בקר ותבשילי בקר באופן כללי, אבל אני חיפשתי סתם תוספת פשוטה להכנה לארוחת צהריים. מצאתי מתכון למנגולד במחבת עם שום, וזה היה בדיוק מה שרציתי. טיגנתי שני ריבועי שום קפוא, הוספתי את המנגולד, וזהו. הקערה העמוסה בעלים הצטמצמה לצלחת די קטנה של תבשיל, אומנם, אבל הוא היה טעים והחלטתי שלמרות שמדובר בכמה דקות של התעסקות במטבח, זה בכל זאת שווה את זה.

נועה מכינה פשטידת מנגולד
תוספת פשוטה לארוחת הצהריים | צילום: פרטי

אחרי כמה ימים המנגולד שכוסח חזר והעלה עלים גדולים ויפים, ואני התייצבתי שוב לחזק איתו את ארוחת הצהריים. הפעם בחרתי לנסות פשטידת מנגולד חצי אפויה. חשבתי שזה שהיא חצי אפויה אומר שהיא תהיה רטובה וקצת חששתי מזה, אבל בסיומו של התהליך גיליתי שלא זאת הייתה הבעיה.

רשימת המצרכים הייתה קצרה מאוד, אבל הוראות ההכנה כללו גם טיגון וגם אפייה, ואני אמנם הועקתי מראש מהסיבוך אבל החלטתי לתת צ'אנס בכל זאת. התכוונתי להתחיל לקצוץ בצל ואז חשבתי לעצמי רגע, זו בדיוק הסיבה בגללה אני לא מבשלת, אין לי עניין לחתוך בצל, בשביל זה יש בצל קצוץ ומטוגן בפריזר. לצערי לא היה בצל קצוץ ומטוגן בפריזר, בדיוק נגמר ועוד לא הספקתי לקנות, אבל היה בצל קצוץ ולא מטוגן, שזה גם משהו. אני יודעת שהשימוש בבצל ובשום קפואים כנראה מפחיתים מטעמם של המאכלים שאני מכינה, אבל זה מחיר שאני מוכנה לשלם. כמו שבנעוריי התעקשתי שאני לא באמת מרגישה בהבדל בין איכות הסאונד של קסטה לדיסק, גם פה אני נוטה לגלגל עיניים ולהשאיר א אנינות הטעם לאניני הטעם.

זרקתי למחבת החמה שתי כפות שמן וטיגנתי במשך חמש דקות בצל קצוץ קפוא בכמות שנראתה לי שוות ערך לבצל קטן. אהבתי את זה שהמתכון אמר לי בדיוק כמה שמן לשים וכמה זמן לטגן את הבצל, כי בלי ההנחיות האלה הייתי שמה פחות שמן ומטגנת הרבה פחות זמן. אחר כך טיגנתי עוד כמה דקות גם את המנגולד, ואז ערבבתי לפי ההנחיות עם שתי ביצים, קמח כוסמין (היה כתוב במתכון קמח תירס, קיוויתי שההבדל לא ישנה) ומלח. לא היה כתוב כמה מלח, אז שמתי קצת. את כל התערובת היה צריך להחזיר למחבת לעוד ארבע דקות, שאת רובן ניצלתי לאיסוף היסטרי של פירורי בלילה ועלים שהתפזרו מחוץ למחבת ולקערה בשלבי ההכנה, והרי כל המציל עלה מנגולד אחד וגו'.

נועה מכינה פשטידת מנגולד
בצל קפוא יעשה את העבודה | צילום: פרטי

בשלב הזה הייתה לי פשטידת מחבת שהזכירה פריטטה בלי תפוחי אדמה או מצה-בריי בלי מצות. במתכון היה כתוב להעביר לתנור, אבל לא הבנתי בדיוק איך אני אמורה להעביר - את המחבת הרי לא יכולתי להכניס לתנור, והעיסה כבר לא הייתה נוזלית כדי שאמזוג אותה לתוך תבנית. הוצאתי את הפשטידה מהמחבת והנחתי אותה כמו שהיא על נייר אפיה בתנור, כשאני חושבת שבטח לא לזה התכוון המשורר. אחרי עוד חמש דקות הוצאתי מהתנור מאכל שטוח ודי יבש, והבנתי שב"חצי אפויה" התכוונו לומר שחצי אפויה, חצי מטוגנת. רטובה היא ממש לא הייתה.

יחד עם זאת, הטעם היה אחלה. "טעימה מאוד הפשטידה", גם טל אמר.

נועה מכינה פשטידת מנגולד
בקרוב תהיה פה מצה-בריי בלי מצה | צילום: פרטי

"כן, אבל זו הייתה די הרבה טרחה בשביל חביתה משודרגת שחיסלנו בארוחת צהריים אחת", אמרתי. שרפתי על ההכנה של הפשטידה לפחות עשרים דקות, ואומנם עשיתי מדיח תוך כדי, אבל זה עדיין לא הרגיש משתלם. אני חושבת שבפעם הבאה אני אחכה הרבה זמן עד שתהיה כמות הרבה יותר גדולה של מנגולד לעבוד איתה, ואולי גם שתבשיל כבר איזו דלעת. אולי יש מתכון שיכול לנצל את שניהם בבת אחת.

נועה מכינה פשטידת מנגולד
שווה 20 דקות? | צילום: פרטי

 

עורכת "אוכל טוב" מגיבה:

השבוע נתגלעה בינינו מחלוקת חדשה: בחיים שאני באה מהם עשרים דקות הן פרק זמן קצרצר להקדיש לארוחת צהריים, והנה את מלינה על הטרחה כאילו לפחות קרוקומבוש הכנת כאן, ולא פשטידה במחבת. ייתכן שבקיבוץ מושג הזמן עובד אחרת, מה שיסביר גם את הקלילות המשונה שבה הכנסתם לחייכם גינת ירק - ברייה תובענית כתינוק, יודעים כולם - מבלי להקדיש לדבר חצי דקה של מחשבה ומבלי לחזור ולקלל את הרגע שבו נזרע הזרע הראשון.

 

כך או כך, שמחתי לשרת אותך עם מתכון שלא משאיר שום מקום לשיקול דעת (אגב, שלוש כפות שמן, לא שתיים), ויותר מאשמח להמשיך לעשות זאת כשהמנגולד יקום שוב על יוצרו השאנן. או אז אני ממליצה לך לנסות את המתכון המצוין לאורז עם מנגולד ולימון, שאומנם ידרוש ממך נצח קטן של 45 דקות, אבל יוכיח שמנגולד בגינה יכול להיות נכס אמיתי.