רוצים פנקייק מושלם? יש רק דבר אחד שחובה להקפיד עליו
כולם רוצים פנקייקים גבוהים, רכים ואווריריים - אבל רובנו עושים בדיוק את הדבר שמונע מהם לצאת כאלה. הסוד לא נמצא במתכון מסובך או במרכיב יקר, אלא דווקא, תאמינו או לא, ברגע שבו צריך לדעת לעצור. תתחילו לשנן: פנקייק מושלם מתחיל בבלילה גושית

רוב התכנים הקולינריים שאנחנו נתקלים בהם ברשת מנסים לעודד אותנו להשתמש במתכון הספציפי שלהם - "המתכון הכי טוב לזה והמתכון הכי טעים בארץ לזה". אם לומר את האמת, גם אני חוטא בקליקבייטים האלה, אבל עכשיו, כשזה נוגע לפנקייק המושלם, אני חייב להגיד שהסוד שלו הוא בכלל לא במתכון. הוא לא במרכיבים. הסוד הוא בהימנעות מטעות אחת קריטית שהורסת לכם את הפינוק של שבת בבוקר.
עזבו את זה שלדעתי פנקייקים הם בכלל לא מאכל רק של ילדים. אם תקשיבו לדגש הבא שאתן לכם, גם אם הפנקייק הוא לילדים וגם אם לכם עצמכם - אתם תחזרו לפה ותודו לי אחר כך, כמו שאומרים.

מה הטעות ההגיונית שכולנו עושים (או עשינו)?
הטעות הכי גדולה שרובנו עושים היא ערבוב יתר.
אנחנו שמים את כל המרכיבים בקערה - זה אומר קמח, ביצים, סוכר חלב וכו' - ואז עושים מה שאני בדרך כלל אומר לעשות, שזה "לערבב עד שמעורבב", ומקבלים בלילת פנקייק חלקה ויפה. כן כן, זאת הטעות, לא התבלבלתי.
לעומת בלילת קרפים, למשל, שהיא רטובה מאוד ורצוי שלא יהיו בה גושים, בלילה של פנקייק היא הרבה יותר סמיכה. למעשה אפשר לחשוב עליה כעל בצק מאוד רטוב.
אנחנו יודעים שאם אנחנו רוצים בצק חזק וטוב מה שצריך לעשות זה ללוש אותו, כדי לפתח בו את הגלוטן, שגורם לבצק לתפוח ולשמור על מבנה יציב. בעוגות בכלל, ובפרט בפנקייק, אנחנו רוצים בדיוק ההפך - לא לפתח גלוטן, וזה במטרה לשמור על הפנקייק אוורירי ונימוח. אנחנו רוצים שהפנקייק שלנו יהיה רך ופלאפי ככל האפשר. ומה קורה כשמערבבים לבלילת פנקייקים את הצורה? מקבלים פנקייק נמוך ודחוס במקום פנקייק גבוה ואוורירי.
למעשה הטריק לפנקייק גבוה הוא בלילה סמיכה ככל האפשר, כך הוא נשאר יציב ולא מתפרש על גבי המחבת.

אז רגע, אם לא מערבבים, מה כן עושים?
כל מה שפנקייק טוב צריך זה פיזור טוב של חומר ההתפחה (אבקת אפייה ואבקת סודה לשתייה) בקמח ואיחוד מספיק של החומרים היבשים עם הרטובים. איחוד מספיק אומר שלאחר שנמזוג את כל החומרים הרטובים אל קערת היבשים, נערבב בעדינות, וברגע שנראה שאין יותר קמח יבש - נעצור! כן כן, אפילו אם עדיין יש גושים בבלילה. תסמכו עליי.
את הגושים אתם לא עומדים להרגיש בפנקייק המוכן שלכם, אבל מה שכן תרגישו זה פנקייק אוורירי ורך וכיפי כמו שפנקייק מושלם צריך להיות. מי שלא חווה פנקייק כזה מימיו - מצפה לו חוויה בלתי נשכחת באחריות!

הפנקייק המושלם שלי (והכי אוורירי שתכינו)
המצרכים (ל-10-12 יחידות בינוניות):
היבשים:
320 גרם קמח לבן רגיל (כ-2 כוסות ורבע)
40 גרם סוכר (2-3 כפות) *
כפית אבקת אפייה
כפית אבקת סודה לשתייה
חצי כפית מלח
הרטובים:
2 ביצים (לארג')
כף תמצית וניל
50 גרם חמאה מומסת
500 מ"ל רוויון **
אופן ההכנה:
- ערבוב היבשים: מערבבים בקערה גדולה את הקמח, הסוכר, אבקת האפייה, אבקת הסודה והמלח.
- ערבוב הרטובים: בקערה נפרדת טורפים את הביצים עם תמצית הווניל והחמאה המומסת לאיחוד. מוסיפים את הרוויון (ראו הערה בסוף) ומאחדים.
- האיחוד (השלב הכי חשוב!): שופכים את התערובת הרטובה לתוך תערובת הקמח. מערבבים בעדינות רבה בעזרת לקקן או כף. דגש קריטי: מפסיקים לערבב ברגע שאין עוד קמח יבש. זה בסדר גמור, ואפילו רצוי, שיישארו גושים בבלילה! ערבוב יתר יהפוך את הפנקייק לדחוס במקום לאוורירי.
- מנוחה: מומלץ לתת לבלילה לנוח כ-15 עד 30 דקות בטמפרטורת החדר (אפשר גם להכין ערב מראש ולשמור במקרר – התוצאה עדיין תהיה טובה).
- הטיגון: מחממים מחבת על להבה בינונית עם מעט חמאה או שמן. מוזגים מהבלילה למחבת.
- ההפיכה: ממתינים עד שהשוליים של הפנקייק נראים יבשים והצבע שלהם הופך למט (לא מבריק). זה הסימן שהגיע הזמן להפוך. הצד השני יקבל צבע זהוב יפה תוך דקה או שתיים.
- ההגשה: עורמים את הפנקייקים במגדל, רצוי עם קוביית חמאה בין כל כמה פנקייקים. מוזגים המון מייפל מעל או כל תוספת טעימה שאתם אוהבים.
* בכמות הסוכר הזו הפנקייק יוצא במתיקות מעודנת מאוד, במחשבה שתוסיפו רטבים וכולי. מי שמעוניין להוסיף או להפחית בכמות הסוכר.
** אין רוויון? ערבבו 2 גביעי לבן (בסך הכל 400 גרם) עם 100 מ"ל מים או חלב.
ולזה אני קורא סופ"ש נעים!
לעוד המלצות, מתכונים טעימים וסרטוני בישול שווים, אני מזמין אתכם לעקוב אחרי המדור השבועי שלי ב-mako איטס ולהצטרף לקהילת העוקבים באינסטגרם!