כמו כל ישראלית טיפוסית, גם אני אוהבת המבורגר אמריקאי טוב. ואם יש משהו שלא חסר בארץ, ובעיקר בתל אביב, זה המבורגריות - ממזללות צ'יפיות שמוכרות המבורגרים לצד שווארמה ופלאפל, דרך סניפי מקדונלד'ס שהשתלטו על כל תחנות הדלק בארץ ועד מסעדות השף שהחליטו לרדת אל העם ולהאכיל את ההמונים בהמבורגרים מושקעים באיכות טובה ובמחיר בינוני.
יום כיפור: מתכונים לארוחה המפסקת
קפטן המבורגר היא רשת שסניפיה פזורים ברחבי הארץ, וכאשר נכנסתי לסניף הגדול בכיכר רבין בתל אביב מיד תקפה אותי תחושת דז'ה וו, כאילו כבר הייתי כאן פעם. אחרי שהתעמקתי בתפריט ובעיצוב הבנתי את ההשראה - רשת ההמבורגרים האמריקאית האופנתית שייק שאק, שאני מכורה אליה קשות ולפעמים שוקלת לבחור טיסה רק לפי נוכחות סניפי הרשת ביעד.
בעקבות הדמיון המצמרר, הציפיות היו בשמיים. בקפטן מציעים שישה סוגי המבורגר מבקר, אחד צמחוני (פטריית פורטובלו) ושני כריכים עם עוף. הקציצות עצמן קטנות, וכנראה הם יודעים את זה, לכן מציעים כאן להכפיל את הקציצה בתוספת מחיר של 8 שקלים. כמו כן ניתן להגדיל תוספת לארוחה שכוללת צ'יפס או טבעות בצל ושתייה מוגזת ללא הגבלה (וגם ללא קרח) או כוס בירה. האמת? דיל שווה.
הלכתי על קלאסיקה אמריקאית - צ'יזבורגר עם צ'יפס וקולה (49 שקלים לארוחה) ותוספת של טבעות בצל (14 שקלים). יחסית לאוכל מהיר לקח לארוחה זמן רב מדי לצאת, למרות שהמקום היה כמעט ריק. בינתיים השקיתי את עצמי בפפסי כיד המלך, רק חבל שהשתייה לא הייתה קרה מספיק. הקציצה הדקה הגיעה בתוך לחמנייה עגלגלה ורכה, עם גבינת צ'דר מותכת ותוספות הירק הצפויות והאהובות. הצ'יפס היה שמנמן וחמים, והשוס: לצד ברזי השתייה ניצבו ברזי רטבים קטנים - מיונז, קטשופ, ברביקיו ואיולי צ'יפוטלה. להיט.
מה שלא היה להיט גדול זה הקציצה עצמה. היא הייתה דקה וחלושה, אנמית למדי ויבשה מדי. עסיסיות לא הייתה שם, בואו נגיד. הקציצה הזאת נבלעת בין הרטבים המצוינים ושאר ירקות, ופחות נבלעת בתאווה. לא סתם מציעים פה להכפיל את הקציצה, לא שזה יעזור עם הטעם, או יותר נכון היעדר הטעם.
בקפטן מתגאים, ובצדק, שאת הצ'יפס הם מכינים במקום מתפודים טריים שנחתכים אצלם ועוברים טיגון כפול. לחובבי הז'אנר של צ'יפס חומוסיות/פלאפליות/שיפודיות מדובר בתענוג, לחובבי צ'יפס דקים עם מעטה פריך מדובר באכזבה, כך שמאוד תלוי איך אתם אוהבים את הצ'יפס שלכם. אני אוהבת אותו עם פחות שמן. אני יודעת שאני אוכלת ג'אנק פוד, אני לא צריכה להיזכר בזה עם כל ביס. אותו דבר לגבי טבעות הבצל – מצד אחד זה ממש מגניב וראוי להערכה שמשקיעים ומכינים אותן במקום – מצד שני, לא מכינים אותן טובות מספיק. המעטפת הפריכה עבה ושומנית נורא, מתפרקת, ונשארות טבעות בצל לא טעימות במיוחד.
בכל אופן, מדובר בארוחה סבירה, ששואפת לפנק סטייל שייק שאק, אבל נופלת עם קציצה סטייל מקדונלד'ס. לקינוח לקחתי קאסטרד וניל, שגם בו מתגאים כאן מאוד. סוג של גלידה רכה בטעם של חלב עם אחוזי שומן גבוהים במיוחד וטעם לוואי ביצתי. לא התחברתי.
אולי בערים שבהן יש מבחר מצומצם יותר של המבורגריות זה עובר בסבבה, אבל כשבמרחק 5 דקות מכיכר רבין יש את ויטרינה, לצערי אין לקפטן סיכוי.
>>> בפעם הקודמת איילה תקעה כריך מיט בולס בשוק הכרמל
קפטן. אבן גבירול 67 תל אביב יפו. לא כשר