אצל כיוף מהנחל: על הכיף כיופאק

אם יש כאן מטיבי לכת ולא רק מטיבי לסת, אולי הם מכירים את הדוכן של כיוף מנחל אלכסנדר, שפעם היה ממוקם שם והאכיל אין ספור טיילנים. מאז כיוף עבר למבנה קבע, מסעדה באזור התעשייה של עמק חפר ועדיין בשישי ושבת החבר׳ה מעמידים בחוץ זולה מוצלת עם שולחנות וכסאות וטליינים וזללנים ממשיכים להגיע, גם כשהנוף הירוק התחלף בבטון.

>>> מתכונים לפסח

אצל כיוף מגישים אוכל דרוזי מעולה: זיתים מופלאים עם מידת מרירות מדויקת, פיתות דרוזיות (וגם במילוי מתוק), סמבוסק (אפשר גם תכלס לקרוא לזה פטאייר) במילוי כבש או במילוי תרד, עלי גפן ועלי כרוב ממולאים וכנאפה.

לקחתי 2 מנות סמבוסק: אחת עם כבש (25 שקלים), אחת עם תרד (20 שקלים) וכמובן שקינחתי עם כנאפה (10 שקלים). הפינוק האמיתי כאן זה שאחרי שכל סמבוסק-פטאייר משולש כזה נצרב על הסאג׳, פותחים אותו כמו פיתה ומוסיפים לו תוספות טריות: בצל מתובל, עגבניות, טחינה, עמבה, לבנה, חומוס ורוטב חריף נדיר (תיזהרו ממנו). הכל השתלב מצוין ולבנה, החריף והזיתים הצטיינו במיוחד. אם לא הייתי ממשיכה באוטו הייתי לוקחת איתי הביתה קופסה מכל אחד מהם, בחיי. טעמים מאוזנים ועדיין מענגים וחזקים. זה לא ממש כמו לאכול שווארמה, לא ממש פיתה, לא סמבוסק, וזה הייחוד של מנה.

הבצק עצמו של הסמבוסק לא היה מושלם, בעובי לא אחיד, אז יוצא ככה שהחלקים שבהם הבצק מקופל לא מוכן מאה אחוז. לא משהו שהרס את החווייה, אבל הרחיק אותה מלהיות מושלמת. כמו שהזהרתי, החריף קטלני אבל אל תפספסו אותו.

הכנאפה היא מהסוג היותר ספוגי. חוטים נמתחים של גבינה לא מצאתי שם, ודווקא החמיצות המפלאה של הלבנה הייתה חסרה כאן וכל המנה הייתה מתוקה מדי ורטובה מדי לטעמי. לי באופן אישי עושה את זה כשיש קראנץ׳ קטן מהלמעלה של הקדאיף, אולי אם הייתה משתזפת רגע בטאבון לפני ההגשה הכל היה נראה אחרת. בכל מקרה, לכאן לא מגיעים כדי לאכול כנאפה, ואין לי ספק שאני חוזרת לכאן לאכול גם ממולאים ופיתה דרוזית ואני באה עם קולר לקנות לבנה הביתה.

>> כתבו לאיילה כהן

>> בשבוע שעבר תקענו שני כריכים בגבעתיים

אצל כיוף מהנחל. החריש 20, פארק תעשיות עמק חפר. טלפון: 053-9228277