אתם חייבים להודות שאין הרבה מאכלים מושלמים כמו צ'יפס - מקלות תפוחי אדמה פריכים או סירות נימוחות שמטוגנות לכדי שלמות ומתאימות לכל סועד, מטבעונים ועד קרניבורים. קצת כמו חומוס או פלאפל, כל אחד מאיתנו נשבע בצ'יפס הכי טעים שהוא אכל אי פעם, ולא מוכן לשמוע על אופציה אחרת. אבל איפה באמת באמת מציעים את הצ'יפס הכי טעים בארץ? יצאנו לבדוק.

מה בדקנו? הצ'יפס הראשון שניסינו היה זה של המבורגריית הוויטרינה, אותו צ'יפס שהוכרז פעם אחר פעם כאחד הטובים בישראל. הצ'יפס המהמם הזה (18 שקלים למנה גדולה) עשוי מתפוחי אדמה, בטטות, עשבי תיבול, ומעל הכל "המרכיב הסודי" - קליפת לימון מגוררת. מול הוויטרינה עמד גאה הצ'יפס הכפרי של רשת מקדונלד'ס, שהוא, בניגוד לצ'יפס הקלאסי של הרשת, אינו גפרורים דקים אלא חתיכות תפוחי אדמה בשרניות ועשירות יחסית (19.90 שקלים למנה גדולה). לסיום רכשנו את הצ'יפס שעליו הכריז אייל שני כטעים ביקום, הצ'יפס של בית רומנו בתל אביב, שהוא למעשה סירות תפוחי אדמה שמנמנות בליווי איולי שום (29 שקלים).

צ'יפס ויטרינה (צילום: ויטה קיירס, mako אוכל)
מרגיש מושקע. ויטרינה | צילום: ויטה קיירס, mako אוכל

צ'יפס כפרי מקדונלדס (צילום: ויטה קיירס, mako אוכל)
נחמד. הצ'יפס הכפרי של מקדונלד'ס | צילום: ויטה קיירס, mako אוכל

מה חשבנו? דבר ראשון, כנראה שכל תפוח אדמה שייכנס לצלילה בשמן עמוק יהיה טעים. על זה אין ויכוח. בטח ובטח אם מדובר באחת ממנות הצ'יפס האמורות. הצ'יפס הכפרי של רשת מקדונלד'ס היה מוצלח ועשיר, מלוח במידה, ויכולנו להמשיך לנשנש ממנו עוד ועוד. הצ'יפס של ויטרינה היה מוצלח מאוד גם הוא, והרגיש מושקע במיוחד. ראשית כי הוא היה עשיר בעשבי תיבול וגרידת לימון, ושנית כי הוא פשוט הרגיש בריא יותר. זה כנראה קשור לעשבי התיבול - משהו בירוקים האלה מעניק תחושה של מאכל קצת פחות מושחת. אגב, לא דיברנו על הבטטות, אבל גם הן היו מהממות והיוו תוספת נהדרת.

צ'יפס רומנו  (צילום: ויטה קיירס, mako אוכל)
מושלם. אין מילה אחרת. הצ'יפס של רומנו | צילום: ויטה קיירס, mako אוכל

ואז הגיע המנצח. גולת הכותרת של מבדק הצ'יפס הייתה ללא ספק הצ'יפס של בית רומנו. הוא אומנם עלה משמעותית יותר ממנות הצ'יפס האחרות, אבל מדובר בליגה אחרת של טוגנים. הצ'יפס של אייל שני היה עשוי לכדי שלמות ופשוט מענג בכל רמה - פריך מבחוץ, נימוח מבפנים, ועם ליווי של איולי שהיה לא פחות ממדהים, ובסופו של דבר נעזרנו בו גם עם כל מנות הצ'יפס האחרות.

בקיצור, אייל שני אולי נוטה להפריז בתיאורים ובסופרלטיבים, אבל בכל הקשור לצ'יפס שלו - הוא ממש לא מגזים. מדובר ביצירת מופת שחובבי הצ'יפס צריכים (אם לא חייבים) להכיר מקרוב.

בשורה התחתונה: כל המנות היו טובות וטעימות, אבל מנצח יש רק אחד, והפעם מדובר בצ'יפס של בית רומנו. אם אתם מתעקשים להמשיך להימנות עם חובבי הצ'יפס הדקיק, תמצאו את מבוקשכם בוויטרינה. אנחנו, ברשותכם, נישאר עם אייל שני.