עסקית ענקית ב-48 שקלים? בגווידו לקחו אותנו לסיבוב נוסטלגי
בעולם שבו פלאפל עולה כמעט 30 שקלים וסנדוויץ' טוב יכול לעלות אפילו 70, הופתענו לגלות שמסעדת הפסטות גווידו מגישים עסקיות כמו פעם, עם מנה ראשונה בגודל מלא, צלחת ענקית של פסטה וכוס שתייה בפחות מ-60 שקלים. והכי מפתיע? זה על העורק הראשי של העיר הכי יקרה בארץ

זוכרים שפעם היו כאן ארוחות עסקיות שנועדו לאנשים שצריכים ארוחת צהרים זולה ומהירה באמצע יום עבודה? המושג הזה נשחק בחסות יוקר המחיה, ואם המסעדות כבר פותחות לצהריים, הן בטח לא מתאמצות להציע ארוחה משתלמת.
גם למסעדנים קשה, אנחנו יודעים. אין צוות, העלויות בשמיים, הרווחים נמוכים. אבל פעם זה היה אחרת. פעם היה אפשר לאכול עיקרית וראשונה במחיר סביר של עד 50 שקלים. היום לא תמצאו את זה בשווארמייה.
אולי העסקית היחידה שעומדת במחירים האלה היא של של חומוס ופלאפל. אבל גם 49 שקלים לעסקית חומוס זה לא מעט. פעם היה הייתם אוכלים במחיר כזה חזה עוף עם פירה וסלט או פסטה ומנה ראשונה.

עד שפגשנו את אסף שמי, הבעלים של מסעדת הפסטה גווידו, כנראה הצדיק האחרון בתל אביב שמגיש ארוחה עסקית מעולה ב-53-57 שקלים. לא ברור איך הוא עומד בתמחור הזה, אבל אם הוא יכול, זה כנראה אפשרי.
במקום להציע 20% הנחה, או ראשונה במחיר העיקרית, בתפריט הצהריים של גווידו, המוגש בין השעות 12-16 ובימים ראשון עד חמישי, מציעים ארוחת פסטה הכוללת מנה ראשונה ושתייה בהזמנת פסטה או עיקרית. מבחר הראשונות כולל מרק שמשתנה מדי יום, סלט קיסר, סלט עלים או לחם שום. יש 10 מנות פסטה לבחירה, 6 מהן עולות פחות מ-60 שקלים ואחת אפילו עולה 48 שקלים. יש פה גם הוזלה מעניינת על היין, כוס יין הבית עולה 19 שקלים ובקבוק עולה 59. כן כן, אתם רואים טוב (חשוב לציין שיש בתפריט גם פסטות ב-66 וגם ב-74 שקלים, ומחיר העיקריות כבר מטפס ל-75-85 שקלים).

רגע של נוסטלגיה
אתם בטח תוהים מה איכות המנות, וכמה בכלל יכולה לרגש מנה פשוטה של פסטה ברוטב עגבניות שעולה 48 שקלים או מנת פסטה ברוטב שום ושמן זית שעולה 55. אז הלכתי על ארוחת זיטי ברוטב עגבניות, מוצרלה ופרמזן ב-53 שקלים, מנה של פסטה אפויה מוקרמת.
קיבלתי מנה ענקית של פסטה פשוטה אך מפנקת וטעימה, כמו שכולנו מכינים לעצמנו בבית. הזמנתי גם ספגטי עם חצילים, עגבניות ובזיליקום שעולה 57 שקלים, וזו הייתה מנה מפתיעה מבחינת הגודל והעושר שלה. לא חסכו כאן ברוטב, בחצילים או בפרמזן. במחיר הזה אפשר גם להזמין פסטה עם קישואים, גבינה ובזיליקום, אם תוסיפו 2 שקלים תקבלו פסטה עם רוטב עגבניות, אנשובי וצלפים.

גם המנות הראשונות גדולות. למרות שבתפריט כתוב שסלט הקיסר קטן, קטן הוא לא היה. גם מרק העדשים (מוזר לאכול מרק ביולי), היה סמיך וטוב והגיע בקערה עמוקה.
אז נכון שאלה לא מנות טרנדיות כמו פסטה לימונה או חמאת עגבניות, ואין בהן בשר, אבל שתי המנות היו פשוטות וטובות. לכו תמצאו היום ארוחת צהריים במחיר הזה, אני מאתגרת אתכם. אפילו אם תפלו על עסקית, היא תתחיל במקרה הטוב ב-79 שקל, ובלי שתייה. לרוב בכלל אין חיה כזאת.

בשורה התחתונה מדובר בהפתעה נעימה. כשמחיר של חניון באזור גבוה ממחיר העסקית, כנכראה שמגיע לשמי שאפו. אין בגווידו עיצוב מושקע או תחכום מיותר, אבל יש משהו קצת מרגש במחשבה שלפני 20 שנה, באותו לוקיישן בדיוק, כולם עמדו בתור בשביל לאכול במסעדת השדרה שהציעה קונספט מהפכני של מנות ב-15 עד 30 שקלים.
שדרות בן גוריון 34, תל אביב. לא כשר
