מאז שהפכה לסמל במלחמה, שדרות עברה מהפך של ממש. היום פודיז מגיעים לפה באוטובוסים רק בשביל מנת הרחוב הכי משוגעת בארץ, בית הקפה שמגיש את קינוח הפטרייה המפורסם, החומוס הצבעוני היחיד במינו וגם בשביל הראמן, הפיצה עם הפפרוני, ההמבורגר, הבוריקה, הטוסט המושחת ששבר את הרשת ועוד שלל מקומות טעימים ומלאי סטייל שמוכיחים שהחיים (והחלומות) חזקים מהכל
לפני כמעט שלוש שנים, שדרות הפכה לאחד הסמלים של ה-7 באוקטובר. טנדרים עם מחבלים נסעו חופשי ברחובות, רקטות שרקו מעל, כל תושבי העיר היו נצורים שעות ארוכות ומבנה המשטרה המקומית נהרס לחלוטין. איפה שלא תזרקו אבן, תמצאו סיפור. זיכרונות כואבים מחברים או קרובי משפחה, סיפורי גבורה שעולים על כל דמיון מאותו יום ארור. לכל אחד פה יש זיכרון טראומתי.
לתושבי שדרות יש גם שפה משלהם, הרבה מדברים ב"לפני או אחרי", וגם דעות שונות לגבי תשומת הלב שהעיר מושכת, כמות האנשים שבאים לבקר או לגבי זה שכולם רוצים לשאול שאלות על היום ההוא. יש כאלה שפחות אוהבים את זה כי זה כואב וקשה להכיל, ויש מי שפותחים עסקים חדשים כדי לספר ולהזכיר לכולם שהחיים נמשכים.
אבל דבר אחד בטוח: אחרי מלאכת השיקום הארוכה, העיר החלה לפרוח, מקומות חדשים נפתחו, והיום היא כבר מוקד עלייה לרגל עבור פודיז מכל הארץ שמגיעים לסיורי אוכל וזיכרון. נסעתי לפה כדי להכיר את האנשים המיוחדים האלה, ולטעום את כל מה שיש לה להציע. סצנת האוכל שהתפתחה פה מעידה כמו אלפי עדים על כך שהעיר משגשגת. איפה שיש אוכל, יש חיים.
"מבחינתנו לספר את הסיפור ולהראות למה בחרנו לחזור לחיות פה ואיך חוזרים, זו התקומה האמיתית", אומרת עדי רוזן, שהתחילה להעביר פה סיורי אוכל מודרכים לפני 8 שנים. "לפני 7 שנים היה לי פה סיור אחד ביום, וגם מזה כולם היו מופתעים. היום יש לי בין 2-8 סיורים ביום ועובדים איתי 7 מדריכים נוספים כדי לתת מענה. הפכנו למעצמה, לא פחות. כולם קוראים לשדרות מחנה יהודה של הדרום".

אבל כמו תמיד אצלנו, המציאות משתנה בקצב מהיר. הטילים האחרונים מאיראן הביאו לביטולים מהירים. "הייתה כאן חזרה מהירה יחסית לשגרה, אבל גם העצירות מהירות מאוד. השבוע בוטלו לנו 10 סיורים באופן מיידי", משתפת רוזן.
למרבה ההקלה, זה היה קצר הפעם, והקבוצות החלו לחזור מהר. המבקרים צמאים לבוא ולשמוע את הסיפורים, כולם רוצים לספוג קצת מהתקווה, לראות בעיניים איך תושבי העיר לא נותנים לטראומה לעצור את החיים. גם העירייה יזמה פה לאחרונה אפליקציה לסיורי אוכל עצמאיים, כמענה לביקוש המטורף.
הקהילה משכה אותנו חזרה לחזור לחיות כאן", אומר יקי שגיא, הבעלים של מאפיית ללוש ותושב קיבוץ בארי, "וזה שאנשים באים לכאן, זו התרפיה של כולנו".
מילה, מסעדה חלבית חדשה
מיכל טרייניס רק בת 22, אבל מגיל 14 היא חלמה לפתוח בית קפה. היא אובחנה כחולת קרוהן, ובזמן שכל החברות שלה היו עסוקות בבנים ודמיינו את החתונה שלהן, היא התחילה לחסוך. היא כתבה בפנקס רעיונות למנות, למדה להשקיע כדי להגדיל את הרווחים מהחסכונות ותכננה את המקום כשהייתה בצבא. לפני חצי שנה פתחה אותו, בליווי קולינרי של השף שניר אברהם.


"רציתי שיהיה בעיר מקום לדייטים, שיוצאים אליו לבושים יפה כדי לחגוג", אומרת טרייניס. "לא קל להיות אישה צעירה בתחום הזה, אז הייתי הולכת לפגישות עם אבא שלי. לפעמים אנשים אפילו לא לחצו לי יד ודיברו רק איתו", היא מספרת. "יש פה מגוון עצום של אוכלוסיות, וחוץ מהחומוס של טחינה הכל התחלף והשתנה כאן מאז ה-7.10".
אחרי הסיבוב השני עם איראן היא השיקה תפריט בוקר חדש, ועכשיו יש בו שקשוקה ירוקה עם חומוס ובריוש עם הולנדייז ביצה עלומה וסלמון. בערב התפריט במילה משתנה, ומגישים מנות כמו קבב דג, ריזוטו סלק וסיגר דגים, לא משהו שהיה למצוא בשדרות לפני.


הרצל 27, שדרות. כשר
קפה הילי, מסעדה איטלקית חלבית ובייקרי
אלה פנחסוב ובעלה בני 25, יש להם פעוטה בת שנה וחצי, ואת קפה הילי הם פתחו בדיוק לפני שנה, בכיכר עם פסל ההנצחה, רגע לפני הסבב הראשון עם איראן. פינחסוב היא קונדיטורית ילידת העיר, ואת העסק פתחו בני הזוג עם המון תקווה. בכניסה יש ויטרינה עם מאפים ובתפריט ארוחות בוקר ענקיות. יש פה גם פסטות ופיצות, כריכי קרואסון ובורקס פינוקים. "אם אני בתור ילידת שדרות לא אפתח כאן עסק, אז מי כן יפתח?", אומרת פנחסוב.
הרצל 20, שדרות. כשר
קפה קולטורה, ספשיאלטי קופי
גם קפה קולטורה נפתח לפני שנה, למרות עיכוב קל בגלל המלחמה עם איראן. "היינו אמורים לפתוח ב-8.10, ובדיוק סיימו את השיפוץ, אבל אז כולם פונו או גויסו ובמקום פגע פצמ"ר והוא היה מרוסק", אומרת נטע קראוס, אחת מבעלי המקום. אחרי הסבב השני עם איראן, במרץ האחרון, המקום נפתח תוך שבוע מהטילים. "בית הקפה הזה נועד להיות מפלט לקהילה שלנו", מבהירה קראוס.

קפה קולטורה הוא המקום החדש של אנשי החומוס של טחינה, והוא היחיד באזור עם ספשיאלטי קופי. המקום פועל בקומת הכניסה של הסינמטק, בשירות עצמי, ומציע ויטרינה עם כריכים ועוד שלל מנות כיפיות. יש פה ריהוט וינטג', חצר נעימה ומדשאה גדולה צמודה, והלקוחות הם במנעד של לפטופיסטים יחפים לצד הורים עם עגלות.
נטע קראוס, תומר עדס ודורון הראל (שעבד גם הוא בחומוס של הטחינה) מגישים מנות כמו מגש קולטורה, מנה של ממרחים ונשנושים עם בייגל ליד, ברד פודינג קרמל מלוח שכולם מדברים עליו, קרואסון בצל מקורמל וגבינת עיזים וטירמיסו. יש בתפריט גם בורקס פינוקים, כריכים בקוראסון או בבייגל, קישים, מנות ילדים ומשקאות טעימים. אפשר גם לקנות פה זרי פרחים, קפה שנקלה ונטחן במקום, מארזים, ריבות ויינות.

"נרקם פה משהו חדש ומהמם כי אנשים צריכים את זה. ניסינו שלא להכניס את השכול, אבל אי אפשר להתעלם ממנו לגמרי, לכל מקום יש את הזיכרונות שלו שעוטפים אותו ואלה הזיכרונות שלנו", אומרת קראוס. ומסכמת: "אנחנו רוצים להוביל למעלה, לראות את הטוב ולא לשכוח את מי שכבר לא איתנו. אני מבינה איך הסיורים הפכו לטירוף. זה חלק מהיסטוריה, וחשוב שאנשים יבואו ויראו את זה".


סינמטק שדרות. כשר
שנ"צ, טוסטים מושחתים ויראליים
דוד אברמוב ושלומי יסאקוב, בני דודים תושבי שדרות, פתחו את שנ"צ ממש לפני כמה שבועות. תוך זמן קצר, הוא כבר הספיק להתפוצץ ברשתות החברתיות. המקום הזה מחולק לאזור חלבי ובשרי, האחרון עובד בערב, ויש בו גרסאות שונות של טוסט נקניק וגם טוסט עם שניצל ממולא בפירה.


בחלק החלבי מציעים טוסטים חלביים מוגזמים: טוסט מק אנד צ'יז עם חמאה וצ'דר שמוזגים עליו רוטב צ'דר סמיך עם כמהין; טוסט ירוק עם חמאת פסטו, גבינת עזים, קונפי שום ופרמזן ששופכים עליו דבש מותסס. יש פה גם הברקות כמו בגט עם עיג'ה וקראנץ' פירורי לחם, פסטות, ארוחת בוקר, כריך טוניסאי וקרואסון עם סביח. הסלוגן של המקום הוא "החיים קצרים אז אל תפחדו להגשים את החלומות", ואנחנו חושבים שזה מסכם בול.
הרצל 51, שדרות. כשר
רסק, בר קוקטיילים ופיצות לא כשרות
בתחילת 2025 החליטו אלה דגן, שעבדה 5 שנים ב"זה", ועידן יצחק, לפתוח מקום שיספק קצת אסקפיזם לסטודנטים שחזרו לעיר. לצד קוקטיילים מגישים פה פיצות בקוטר 30 ס"מ או 45 ס"מ (יש גם קטנות יותר), וגולת הכותרת היא פיצה פפרוני – עניין גדול בעיר ובאזור כולו יש לומר. יש בתפריט גם פניני פרשוטו עגל, צ'יפס מרווה וקייל, ברוסקטות, סלט קפרזה, פיצה טבעונית וללא גלוטן, ועל הפיצה אפשר להוסיף גם דבש מותסס. המקום מארח גם הופעות חיות ומסיבות שמגיעים אליהן די.ג'ייז ברמה גבוהה.
כיכר הנשיא, שדרות. לא כשר
אוריוס (Oryosss), בית קפה-פטיסרי היפה באזור
אור שוקרון, 37, היא שפית וקונדיטורית, פיינליסטית "הקינוח המושלם" שגם הספיקה להשתתף בעונה 7 של "משחקי השף". היא גם קצינה במילואים ואם חד הורית לשתי בנות, ושקיבלה את פרס נשיא המדינה על 2 העסקים שלה בעוטף. את בית הקפה היא פתחה חודש לפני ה-7.10, אחרי שבמשך 7 שנים הפעילה גם בייקרי קטן בקיבוץ ארז. מאז "כל סבב עם איראן מכניס אותנו לבור יותר ויותר עמוק, לפעמים זה קשה בטירוף", אומרת שוקרון.

את המקום המיוחד הזה היא פתחה בבניין שהיה בית פרטי, ועל הקירות תלויות תמונות של אנשים שחיו בו. מאז המלחמה היא עשתה לא מעט ימי מילואים באוגדת עזה, כהמשך ישיר ל-13 שנות קבע שהסתיימו כשהחליטה להגשים את החלום ולפתוח מקום. היא למדה בדן גורמה, ובימי החופש הייתה טסה ללמוד במקומות שונים בעולם.

בכניסה לבית הקפה יש חצר מוצלת מהממת, וברקע מתנגנת מוזיקה ישראלית בלבד. בוויטרינה מככב קינוח הפטרייה המפורסם שלה, וקינוח קובייה יפהפה. יש גם קינוח פטל, והוא הטוב ביותר מסוגו מכל קינוחי הפרי שיצא לי לטעום.

בתפריט בית הקפה יש מנות שלא מצפים למצוא בשדרות: לחמג'ון כרובית מטוגנת; חצ'פורי; סלט בטטה ורוקט עם תפוח עץ ופקאן מסוכר משוגע ממש; וסלט טוסט עם קרעי טוסט מעל. יש פה גם מנת פסטה אלגנטית בחמאת לימון כמו במקומות הכי אופנתיים בתל אביב, קובנה בצק קרואסון מטורפת וסלט קיסר. בערב מתווספות מנות כמו סיגר גבינות וחציל, גיוזה, קציצות ירק וקרוקט פולנטה.

"כשפתחתי מחדש במאי 2024 הייתי בוכה פה כמה פעמים ביום. מאחורי כל בן אדם שיושב פה יש סיפור, קשה להכיל את הכל. אנשים מגיעים לזכור ולהיזכר, ולנו לא תמיד יש את הכוחות הנפשיים לסיורי האוכל".
אבל סיורים הם לא הדבר הטוב היחיד שקרה לשדרות אחרי המלחמה. "נשיא אורגוואי היה פה, המועמד לנשיאות צרפת ושחקן NBA", מספרת שוקרון, "הייתה כאן אפילו קבוצה של איראנים שהגיע לטקס של 7.10 ב-2024 וגם יצא לי לארח 80 שגרירים מכל העולם שסיפרתי להם את הסיפור שלי, זו ממש שליחות בשבילי".

משה זרח 27, שדרות. כשר
פיתסביך, מנת הרחוב הכי מטורפת בארץ
אומרים שזה היה בית הקפה הראשון של העיר בשנות ה-70, והיום, בבניין צבוע בכחול עז על רחוב הראשי, מגישים פה את אחת המנות שקשה לפספס: שילוב של סביח ושניצל בפיתה אחת. יש גם חלה מטורפת עם שניצל, שלל סלטים וממרחים ותוספות, והכל נערם מעלה מעלה עד שהפיתה מתבקעת בתוך היד מרוב עומס. מדובר בחצי קילו של מנה, אז אם אתם אוהבים אתגר, בואו לשדרות.


הרצל 37 שדרות. כשר

החומוס של טחינה, הפנים הסטודנטיאליים של העיר
החומוסייה הלא רגילה הזו נפתחה לפני 16 שנים עבור צעירים שרצו חומוס טוב ליד הבית, ולא רק ברמלה או ביפו. זה התחיל מצריף קטן במרכז העיר, וכל השאר היסטוריה. שי סיגל, הבן של קית ואביבה, תומר עדס ונטע קראוס (שהתחילה כמלצרית והפכה לשותפה), פתחו מחדש את המקום בפברואר 2025 לאחר שנה וחצי שהיה סגור, ואחרי שיפוץ נרחב שעבורו עשו גיוס המונים. "פתחנו מחדש אחרי שברון לב ענק, 4 ימים אחרי שקית חזר", נזכרת קראוס. "רצינו שלקהילה שלנו מקום להיפגש, קצת שקט ואוכל טעים".


היום יש להם גם סניף ליד אוניברסיטת באר שבע, וגם בו הם מגישים מסבחות צבעוניות שמוסיפים מעל החומוס - ירוקה עם רוטב פטרוזיליה ואדומה עם רוטב עגבניות. מנת הדגל הקראת "רמזור" ומורכבת מחומוס עם 2 המסבחות.

הרצל 51 שדרות. כשר
סושימוטו סושי, מוסד האוכל האסייתי בעיר
ניר שוחט מקיבוץ ניר עם, הבעלים של סושימוטו, עשה כבר קרוב ל-300 ימי מילואים, ולמרבה השמחה הצליח להציל את המקום שלו, שקיים כבר 15 שנה בעיר. אפשר לאכול פה לא רק סושי - זה המקום היחיד לאכול בו ראמן וגם את לביבות המוסר המפורסמות.
מול 7, שדרות. כשר
זה, מוסד המבורגרים מושחתים
הפאב הזה הוא אחד המקומות הוותיקים בעיר, סניף שני של "זה" באשדוד. המקום נפתח ב-2012 כפאב חברתי על ידי אדם שוקרון ועידן יצחק, ושוקרון הפך אותו מאז למסעדת בשר. יצחק ממשיך להפעיל את המקום שנחשב לאחד השרידים האחרונים של שלושת הפאבים שנפתחו בשדרות זה לצד זה בתקופה של הפריחה הסטודנטיאלית (ליבובסקי, פאב שדרות וזה).
היום זה המקום היחיד בשדרות שבו אפשר לאכול המבורגר עם גבינה כחולה או עם פרמזן וחלומי או עם ברי וקונפיטורת אוכמניות (ספיישלים של ימי רביעי). חוץ מזה מתקיימות פה גם הופעות חיות.
הסתדרות פינת הרצל, שדרות. לא כשר
לה בוריקה, אוכל רחוב ואוכל של בית
לה בוריקה התחיל מדוכן צנוע בפינה של מרכז מסחרי וצמח בזכות סיורי האוכל. המקום עבר ללוקיישן גדול יותר ומרווח יותר. הפודיז באים לכאן בשביל מגש טעימות מיוחד שכולל בוריקה, כפיתה ופריקסה. המקומיים באים בשביל כריך חביתה וקוסקוס. השירות הוא מהנעימים והאדיבים שיש, כולם מחייכים אליכם ולתת שירות.


הסתדרות 4, שדרות. כשר

