לזניית גבינות מנצחת

הדרך שלכם ללזנייה מנצחת:

דפי לזניה: ברור שעלים טריים של בצק לזניה הם הכי טעימים, אבל לרוב אני מסתפקת בעלים יבשים, מהסוג שלא צריך לבשל מראש. כמות העלים המדויקת תלויה בתבנית שבה משתמשים (גודל ועומק). בדרך כלל אני משתמשת ב-12 עלים (לפעמים ב-15). יש עלים בעלי שוליים מסולסלים ויש גם חלקים.

רוטב עגבניות: הכי טעים מעגבניות טריות, אדומות, בשרניות וכאלה שקילפתם בקולפן או על ידי חליטה במים רותחים (שגורמת לקליפה להתרומם) וקצצתם או ריסקתם במעבד מזון. אם אין לכם זמן וכוח - עגבניות משומרות שמתבשלות הרבה זמן עם שמן זית ותבלינים יעשו את העבודה.

רוטב בשמל: כיסוי מושלם למבנה הרב שכבתי וגם טעים ומחבר טוב בין הקומות. דווקא בלזניית גבינות זה לא ממש הכרחי - תוספת של ביצה למלית הגבינה תעשה את העבודה.

גבינות: הכי מתאימות מוצרלה (טרייה ויבשה) וריקוטה או קוטג' (שמתנהגת ממש כמו איטלקייה אמתית). גם גבינת עיזים תשתלב כאן יפה (בתנאי שאוהבים). איך שלא יהיה, נדרשת כמות יפה של גבינות כדי שיורגשו כמו שצריך.

בזיליקום: מבשם את כל התבנית בניחוח נפלא. תשאירו את העלים שלמים כדי שהטעם לא יהיה דומיננטי מדי וגם כדי שילדים יוכלו להיפטר ממנו בקלות.

תבנית מלבנית או מרובעת: חשוב שתהיה עמוקה מספיק כדי שתוכלו להרכיב שכבות ושהבעבוע של הנוזלים לא ילכלך את התנור.

אפייה: מומלץ להתחיל באפייה עיוורת ולסיים באפייה ללא כיסוי כדי להשחים. במיוחד למתחילים. אבל יש אפשרות לאפות ללא כיסוי, בתנאי שהרטבים נוזליים מספיק כדי לספק לעלי הלזניה את הלחות הדרושה להם להתרכך בלי שהמאפה כולו יתייבש.

הכנה מראש: אפשרית ואף מתרחשת הרבה פעמים בגלל שאי אפשר לחתוך לזניה חמה למנות. לכן בדרך כלל אופים, מצננים, חותכים ומחזירים לתנור. לחילופין אפשר להכין בתבניות אישיות. מתכננים לאכול את הלזניה מיד בתום האפייה? אופים עם כיסוי לפי המתכון, מסירים את הכיסוי, חותכים למנות, מחזירים לתנור ואופים עוד 10 דקות להשחמה.