מקלות סוכר וקינמון פריכים

של מי היה הרעיון לנסוע לכנרת דווקא ביום הכי חם עלי אדמות? אה כן, של בעלי. ישבנו בארוחת שישי בערב אצל סבא וסבתא כשלפתע פתאום הוא שאל: "מי בא מחר לכנרת?".

עוד לפני שהספקתי לטרפד את הרעיון, שניים מאחיו כבר קפצו על המציאה, וכך קבעו להפגש ב-8 בבוקר בחוף גינוסר, להקדים את החום. אז מצאנו את עצמנו פתאום, 3 גיסות, מתאמות מה כל אחת מביאה לארוחת הבוקר. כל אחת חשבה רגע והכריזה שמה שיש לה במקרר זה ביצים.

הגענו בלילה הביתה, פתחתי את המקרר ומצאתי הרבה ביצים. וקצת פירות. ובמקפיא בצק פילאס. הפשרתי, שיהיה, ונזרום איתו כבר בבוקר. בבוקר? התכוונתי לפנות בוקר. כן, ב-8 כבר התייצבנו בחוף, עם מקלות איבון שהכנו בצ'יק לפני שיצאנו, ונאלצתי להגן עליהם בגופי כל הדרך. למה מקלות איבון? על שם דודתי האהובה שמכינה אותם לכל מפגש ילדים. מיותר לציין שרק אנחנו הגענו ב-8. כל האחרים הגיעו רק ב-10.

חזרנו הביתה עייפים, צרובים, אבל מרוצים. היה כיף גדול!