בריק מטוגן כשר לפסח

הבריק הוא אחד מפלאי תבל; הוא סופר פשוט להכנה, וכלל לא מתוחכם במרכיבים שלו, אבל מי שהמציא את המנה הזו לחלוטין ידע מה הוא עושה: ביצה רכה-קשה, כוסברה, פלפל גרוס ומלח. זהו. וזה מושלם.

אחר כך הגיע תפוח האדמה, ואחריו גבינות ומיני תרד ועשבים שונים. כששואלים אותי איפה אפשר לקנות בריק טוב אני תמיד שולחת אנשים לפריפריה. בנתיבות יש בחור לא צעיר, אדם שמו, שמכין בריק מבוקר עד ערב ומוכר למכורים ולרעבים. הוא מניח את עלה הבריק בתוך כף ידו ולתוכו שובר את הביצה, מפזר כוסברה בנדיבות, מלח ופלפל והופ לשמן, ככה כמו מכונה, אולי 300 ביום. בילדותי היינו אוכלים אצלו בריק לפחות אחת לשבוע. אינני יודעת אם הוא עוד שם, אם אשתו עוד מכינה את העלים אחד-אחד, אם הטעם הוא אותו הטעם של פעם, דבר אחד אני יודעת - הבריק הזה, עם כל סודותיו, הולך איתי מאז. משהו ברכות של הביצה עם הפריכות של הפילו גורם ללב שלי לגדול (וגם קצת לטוכעס).

פה הבאתי לכם בריק בגרסה כשרה לפסח, פשוטה ובלי התחכמויות, אבל אם עושים את זה כמו שצריך זה יוצא טעים לא פחות מהמקור! בלי יותר מדי קערות, ובלי התעסקות מיותרת, הבריק יכול לשמש כארוחת בוקר, ערב, או סתם נשנוש לפני ארוחת הצהריים.

ההכנה של הבריק היא טיק טק אבל דורשת סידור של כל המרכיבים מראש על שולחן העבודה, כי הכל קורה מהר, וכשזה מוכן - מורחים פלפל צ'ומה מלמעלה ואוכלים רותח.