קציצות בטטה וקולרבי

זמן עבודה

זמן כולל

רמת קושי

כשרות

כבר מלא זמן שבא לי לקחת את בארי לקמפינג. הוא בן שנתיים עכשיו וזה מרגיש לי כמו הזמן המתאים לחוויות מסוג כזה. נשב מסביב למדורה, נזרוק תפוחי אדמה ובצלים, אולי נעשה גם מנגל קטן, הוא יגלגל קציצות ויחכה בקוצר רוח שהן יהיו מוכנות. נשיר שירים (כנראה את "רוץ בן סוסי" ואת שיר הפתיחה של סמי הכבאי), אולי נרקוד קצת מסביב לאש, נלך לישון כשמחשיך ונקום בזריחה.

קאט.

עשינו בדיוק את זה ביום העצמאות. ארזתי ארגז עם כל מה שהיה במקרר, גררתי את אלון, אוהל וכמה מזרונים, הזמנו חברים ויצאנו ליער במורדות ירושלים. בארי גילה עניין רב במתרחש - אבא שלו מדליק מדורה, אמא שלו מחלקת וופלים ושרה שירים, והוא מצביע על ענף של עץ שנראה כמו קרן וצועק "אייל!". הכל היה כיף וטוב ויפה, עד שהגיע הבוקר. האמת שלא ממש אפשר לקרוא לזה בוקר, זה היה יותר כמו מה שמכנים הנץ החמה.

בארי התעורר ובשיא המרץ התחיל להפעיל אותי - אמא! צחצח שיניים! אמא! טוף ידיים! אבא! כין קפה! אני טוף עלים תה! וכן הלאה בשרשרת המילים שהוא למד להגיד.

נזכרתי שאתמול, כשארזנו את האוטו, אלון אמר "למה לישון בחוץ? בואי נלך, נעשה את כל הקטע, ונחזור לישון בבית, במיטה הנוחה שלנו", ואני התעקשתי, רציתי את כל החוויה (בשביל בארי כמובן) אז עכשיו, כשבארי כבר ער ומוכן לפעולה אין סיכוי שאפריע לשנת היופי של אלון, הרי כמה זה כיף לישון בטבע על אבנים וקוצים, כל המשפחה ביחד, צפופים בלי יכולת לשנות תנוחה, לקום לפני השמש...

עכשיו תבינו, בארי כפרה עליו, הוא גוש שינה (נצר לשושלת מיוחסת של בעלי שינה גדולים). בבקרים, אני זו שצריכה להעיר אותו לגן, ואם לא התעוררתי, הוא כנראה יאחר. כבר שנתיים שהוא מרגיל אותנו לישון טוב, אז מה עכשיו שש בבוקר?

קמתי, נו מה.

3 שעות העברנו יחד עד ששאר החבורה התעוררה. פתאום הבנתי אנשים שבשמונה בבוקר אומרים "בשבילי זה כבר צהריים". (וליבי אמר לי: קמפינג הבא בגיל 6).

והנה מתכון לקציצות שבארי הכי אוהב לזלול כשהוא חוזר מהגן.

>> חן ואלון גרים בשוק מחנה יהודה בירושלים. הם עורכים סיורי אוכל בשוק ומארחים בביתם אורחים מכל העולם לסדנאות בישול וארוחות ירושלמיות. לפרטים ונוספים -mamadiali.co.il

>> בפעם שעברה הכנו מוסקה מופלאה