סיגרים מתוקים עם פיסטוק ושקדים

יש ביסים שמשנים חיים.

אתם אולי חושבים שאני מגזימה עכשיו, אבל מי שקורא אותי באופן קבוע יודע שאני שונאת להגזים.

איכשהו, אני כבר שעתיים מול המחשב, מנסה למצוא את המילים להסביר לכם. שתיתי כבר קפה חם וגם קפה קר, אכלתי בקלאווה מדהימה שהבאתי מחיפה לפני יומיים, שמתי מכונה, תליתי מכונה, שמתי עוד אחת. הסתכלתי קצת על הסייל של איקאה. פייסבוק. אינסטגרם. קראתי קצת על המסעדה שנשב בה הערב. הכנתי רשימת קניות לשוק באיסטנבול. אינסטגרם. בשבוע שחלף אכלתי כמה ביסים כאלה.

דמיינו לחם קרוע ועליו עגבניות צהובות, במיה קטנה צרובה, שום, גרידת לימון. דמיינו את כל הקונסטרוקציה הזו נוטפת מיצים של שמן זית מעולה וזעתר טרי, ומעל הכל נחה לה פיסה רכה של דג. דמיינו לכם את עצמכם, באמצע השוק (הפעם של חיפה), הביס הזה בפה שלכם והזמן עוצר מלכת. אתם מבינים?

באותו רגע כאבה לי הבטן, אז לא יכולתי להסביר לאנשים שסביבי מה אני מרגישה. איך הגוף שלי זז מבפנים, איך אני מבינה שמעכשיו כלום לא יהיה אותו דבר בתוך הסירים שלי. וזה קורה כל הזמן, אם רק עוצרים לרגע להרגיש.

ולפעמים מספיק להסתכל בשביל לדעת שזה הולך להיות ביס משנה חיים. זה לא סתם שמהרגע שהעליתי את התמונה הזו של הסיגרים קיבלתי עשרות בקשות למתכון. אלו בסך הכל סיגרים של פיסטוק בטעמים של מרציפן. אבל אתם ידעתם, ידעתם שמעכשיו הכל הולך להשתנות.

את הסיגרים האלו הכנו בסדנת בישול תוניסאי שהעביר רפרם חדד התוניסאי והאגדה אצלי בירושלים. הם גם ככל הנראה יככבו במשתה התוניסאי שהוא יבשל באוגוסט. אם בא לכם להשתתף, דברו איתי.

אז המתכון הוא שלו, אבל אם תעקבו אחר ההוראות – גם העולם שלכם ייעצר לרגע (בקטע טוב).