
המצרכים :לבצק (2 תבניות אינגליש קייק):
למלית:
לסירופ:
אופן ההכנה:1 מכינים בצק: בקערת מיקסר עם וו לישה מעבדים יחד קמח, שמרים, שמן, סוכר, ביצים, מים, מלח ותמצית וניל במשך כ-10 דקות - עד שמתקבל בצק אחיד, רך ומעט דביק. 2 יוצרים מהבצק כדור בידיים מקומחות, מעבירים לקערה מקומחת קלות, מכסים ומתפיחים במשך כשעה או עד שהבצק מכפיל את נפחו. 3 כשהבצק תפח מחלקים אותו ל-2 חלקים. מרדדים כל חלק על משטח מקומח למלבן בעובי 3-4 מ"מ. 4 מורחים על מלבן בצק מחצית מכמות ממרח השוקולד בעזרת פלטה או קלף. מפזרים מעל שוקולד קצוץ ואגוזים קצוצים בשכבה אחידה ומגלגלים לרולדה הדוקה. 5 חוצים את הרולדה לאורכה ומגלגלים את שני החלקים לצורת בורג. 6 מניחים את העוגה בתבנית ויוצרים עוגה נוספת מהחלק השני של הבצק. 7 מתפיחים את העוגות במשך כשעה או עד שהן כמעט מכפילות את נפחן, ובינתיים מחממים תנור ל-175 מעלות. 8 מברישים את העוגות התפוחות בביצה טרופה ואופים כ-30 דקות, עד שהעוגות מזהיבות ומתייצבות. 9 מכינים סירופ סוכר: בסיר קטן מניחים מים וסוכר, מביאים לרתיחה על להבה גבוהה ומבשלים במשך 1-2 דקות עד שכל הסוכר מתמוסס. מסירים מהאש ומצננים מעט בטמפרטורת החדר. כשהעוגות מוכנות מברישים אותן בנדיבות בסירופ, מצננים מעט ומגישים. הערות, הארות ותוספות: * לפני התפיחה הראשונה הבצק מרגיש קצת רך ודביק מדי. לאחר התפיחה זה מסתדר והבצק הופך לנוח מאוד לעבודה. חשוב לא להוסיף יותר מדי קמח כדי שלא ייווצר בצק קשה מדי. * שומרים את העוגות עטופות היטב בטמפרטורת החדר עד 2-3 ימים, אך מומלץ לחמם אותן מעט לפני ההגשה. * אפשרויות נוספות למילוי פרווה לעוגה: ממרח תמרים ואגוזים קצוצים; טחינה, סילאן ושקדים; ממרח נוגט אגוזים וברס; חמאת בוטנים וריבה. בקרו בבלוג של נטלי - עוגיו.נט שאלות תשובותהבצק יצא מאוד רטוב ודביק. אפשר להוסיף קמח? לא כדאי להוסיף קמח. חשוב ללוש את הבצק היטב, ואחרי ההתפחה הוא יהיה הרבה יותר ידידותי ונוח לעבודה. אם הבצק עדיין דביק אפשר לשמן את הידיים לפני העבודה איתו, או לקרר אותו כמה שעות במקרר. זכרו שהנוזלים הם אלה ששומרים על העוגה רכה ועסיסית. אין לי מיקסר. אפשר ללוש ביד? אפשר, אבל זה דורש מאמץ פיזי מסוים. אפשר לוותר על הסירופ? אפשר, אבל הסירופ עוזר לעוגה לשמור על טריות פרק זמן ארוך יותר. אפשר להתפיח את הבצק לילה במקרר? את ההתפחה הראשונה, לפני עיצוב העוגות, בהחלט אפשר לעשות לילה במקרר. את ההתפחה השנייה לא.
|