טעימא: חזרת
הפסח הזה לקחתי על עצמי להכין חזרת אמיתית, אדומה-סגולה, חריפה כדבעי, שתלך ליד הגפילטע ותרצה את כל חובבי החזרת הביתית במשפחה
איך שמגיע הפסח, כולם נכנסים לכוננות ניקיון וביעור חמץ, ורק אצלנו במשפחה היו נכנסים לכוננותגפילטע פישוחזרת. סבתא רגינה הייתה ידועה בדג הממולא שלה: קצת מתקתק, עם גזר רך ו"פסולת" ולצדו חזרת חריפה שמכבדת אותו ואת המעמד. אני מודה שאני לא מחובבי הגפילטע פיש, אבל את של סבתא רגינה הייתי אוכלת. גם כי רציתי לשמח אותה וגם כי אמא שלי הייתה טורפת את הדג בשניות - ואמא שלי, שבאמת הבינה באוכל, הייתה אינדיקציה בשבילי מה ראוי וכדאי לאכול.
>> טעימא: הסיפור שמאחורי הטור
כבר שנים שסבתא רגינה לא מכינה דג ממולא. תמי של מוישה (אח של סבתא) מכינה דג מופלא ומביאה לנו בחג, דודה אילה קונה בבני ברק במעדנייה הכי טובה שאפשר וגם את החזרת קונים.
פעמיים בשנה אמא מיקי הייתה מכינה חזרת לדג שסבתא רגינה הייתה מביאה אתה: לראש השנה ולסדר פסח. אבא היה עורם כמות שיכולה לצרוב גרון של תימני אסלי, מאדים ובולע בשמחה, ועדיין מתלונן שהחזרת לא מספיק חריפה.
אני לא יכולה לאכול חזרת של פסח מאחר שסלק עושה לי פריחה אדומה להפליא, אבל זה לא אומר שאני נמנעת מחזרת: אני מאוד אוהבת חזרת לבנה ונוטה לשים אותה בגבינות שמנות ובבצק עלים במילויים שונים, כדי לחדד את הטעמים ולגוון.
הפסח הזה לקחתי על עצמי להכין חזרת אמיתית, אדומה-סגולה, חריפה כדבעי, שתלך יפה לצד הדג הממולא ותרצה את אבא שלי וזוגי שיחיה, חובבי החזרת הביתית.
אופן ההכנה:
1. קולפים את הסלק ומבשלים עד שהוא מתרכך (כשעה), מצננים ומגרדים דק בפומפייה (או במעבד מזון).
2. קולפים את שורש החזרת ומגרדים גם אותו דק בפומפייה (או במעבד מזון).
3. מכניסים לצנצנת את החזרת והסלק המגוררים ומוסיפים מלח, סוכר וחומץ. מערבבים עד שאין יותר גושי סוכר. מכניסים למקרר ליומיים לפחות לפני הגשה.
הכנתם? ספרו לנו איך יצא!