במיוחד לחג: אוסובוקו שאי אפשר לסרב לו
כשהאוסובוקו של אמא שלי היה נוחת על השולחן, אבא היה שוכח שהוא לא אוהב בשר. מנה שאוכלים בידיים, ונהנים מכל רגע
את ההכנות לחגים הגדולים אמא שלי הייתה מתחילה חודש מראש. ולא, אני מדברת על משימות של סדר וניקיון. חודש מראש היא הייתה מתחילה לחרוש ספרי בישול ומתכונים, ומרכיבה לאט וביסודיות תפריטים טעימים ומלאי השראה. הארוחות אצלה תמיד כללו כמה מנות ראשונות, מרק, מנה עיקרית ותוספות, שהיו נשארות ליום שאחרי כי לאף אחד כבר לא היה מקום בבטן.
אחת המנות שכיכבו על שולחנות החג שלנו הייתה האוסובוקו– מנה איטלקית במקור – שהייתה חביבה עליי במיוחד, גם בגלל הטעם וגם בגלל חוויית האכילה. את האוסובוקו כמעט אין ברירה אלא לאכול בידיים, תוך השמעת קולות לא מנומסים, לא עניין שבשגרה בארוחות של אמא מיקי. הגרסה של אמא הייתה בנוסח פרובנסיאל, כלומר עם עגבניות, פלפל אנגלי, עלי דפנה ושיני שום, והיא הייתה נפלאה במיוחד.
בטקס קבוע היינו מתיישבים לאכול, אבא היה אומר שהוא לא אוהבבשרומעדיף לוותר, ואנחנו היינו מחסלים את הבשר ומוצצים את העצם של הרגל, עד שהיינו מגיעים למח הרך ומלא הטעמים. בשלב הזה, כמה לא מפתיע, אבא היה נכנע, ורגע אחרי שהיה צוחק על אמא שהיא אוכלת כמו איכר – היה מגניב בעצמו לפה כמה חתיכות קטנות וטעימות. כי מה לעשות, את האוסובוקו הזה – פשוט אי אפשר לא לאהוב.
אוסובוקו של אמא מיקי
המרכיבים (4 מנות):
4 חלקי שוק (אני מכינה מבקר, גם טלה עובד נהדר)
800 גרם עגבניות מרוסקות
בצל גדול פרוס
כ-10 גרגירי פלפל אנגלי
5 שיני שום מעוכות
4 גבעולי תימין
4 כפות שמן זית
מלח ופלפל גרוס
כלים:
קרש חיתוך
סכין חיתוך
סוטאז' או סיר רחב עם מכסה
כף עץ לערבוב
אופן ההכנה:
1. שוטפים קלות את הבשר, מייבשים ומפזרים מעט פלפל גרוס.
2. מחממים שמן זית בסיר ומניחים את הבשר לכחצי דקה, עד שהוא משנה מעט את הצבע. הופכים, מחכים שהצבע ישתנה, מוציאים ומניחים בצד.
3. מכניסים לסיר את טבעות הבצל. כשהן שקופות מוסיפים את עלי הדפנה, התימין והפלפל האנגלי. אחרי 2-3 דקות, כשכבר יש ריח של תבלינים, מחזירים את הבשר לסיר.
4. מכסים את הבשר בעגבניות המרוסקות, מוסיפים מלח ופלפל ומחכים לרתיחה על אש גבוהה.
5. מכסים את הסיר, מנמיכים לאש בינונית-נמוכה ומשאירים להתבשל כשעתיים.
6. מגישים עם אורז לבן או תפוחי אדמה אפויים.