ממתק כדורי שלג

אני כל כך אוהבת חורף. אוהבת קר, אוהבת גשם, אוהבת ברד, אוהבת סוודרים ומגפיים וצעיפים וכפפות.

והבינונית – היא אוהבת בגדים של בלרינה. חצאית טוטו וגופייה מינימלית. כל המלחמות בינינו מתרחשות סביב זה. מרגע שהיא חוזרת מהגן זה הולך ככה:
"אמא, אפשר ללבוש את הבגדים של הבלרינה?"
"אבל קר!"
היא: "אבל לי לא קר!"

ועכשיו לכי תתווכחי עם בת 4 שטוענת שלא קר לה, שהיא לא תהיה חולה, שהיא בכלל אוהבת להיות חולה, ושהיא אוהבת שקר לה. ואז היא מוסיפה וטוענת שנורא נורא חם לה עם החולצה הדקיקה שהיא לובשת, שהיא ממש תכף מזיעה, שהיא נורא רוצה לרקוד והיא לא יכולה עם בגדים שהם לא בגדי בלרינה, ושלא – היא לא רוצה ללכת לחוג בלט, היא כבר יודעת לרקוד בלט, עמית מהגן לימדה אותה.

ובכל בוקר כשאנחנו מתלבשות היא שואלת אותי: "אמא, עדיין חורף?". כן, אני עונה, והיא ממשיכה "והיום אחרי הגן, עדיין יהיה חורף?".