"היו מאשימים אותי שהיא שמנה בגלל העוגות שלי"
מילדה שעזבה את בית הספר בגיל 15 לבלוגרית האפייה המובילה בישראל: קרן אגם מדברת בכנות על חוסר הביטחון, האימהות החשופה ולמה היא לא ישנה בלילות. mako Eats - הפודקאסט: ריטה גולדשטיין מדברת עם האנשים שאחראים לכל מה שטעים בישראל

קרן אגם (53)
בלוגרית אפייה, בעלת הבלוג "נשואה למאפייה", מנחת תוכניות טלוויזיה ומחברת ספרי אפייה שהפכו לרבי מכר. בת הזוג של נתן למעלה משני עשורים ואמא לשלושה (בתה הבכורה היא מנישואיה הראשונים לאבי ניסים - חצי הצמד אסטר פרוג'קשן). את בית הספר עזבה כבר בגיל 15, עבדה שנים כמלצרית ומשם הגיעה לתפקיד הפקה בערוץ הילדים דרך חברתה חגית ביליה, הלוא היא לייזה פאנלים. את האפייה גילתה רק בגיל 40, והפכה אותה לתחביב. ב-2013 פתחה בלוג קטן בפלטפורמת סלונה, וב-2015 עברה לבלוג עצמאי. ב-2016 החלה לכתוב טור קבוע ב-mako, וממשיכה איתו עד היום. במרץ 2020, בזכות הקורונה, זינק מספר העוקבים שלה מ-30 אלף לכ-85 אלף, בעיקר בזכות מתכון הבגטים ללא לישה שכבש את הרשת. מאז היא לא מפסיקה לצמוח, הוציאה את ספרה הראשון "קרן אגם נשואה למאפייה", והנחתה שלל תוכניות בישול ואפייה. בחורף 2020 שברה שמונה עצמות בכף הרגל בתאונת סקייטבורד, מה שאילץ אותה להאט, ואולי גם עזר לה למצוא את המקצב הנכון ולמצב את עצמה כגורו אפייה ביתית. היום היא מעבירה סדנאות אפייה ועוקבים אחריה מאות אלפים ברשתות החברתיות, בין היתר בזכות הנגישות והפשטות של המתכונים שהיא מעלה, עוגות בחושות, שמרים, לחמים ומאפים, הרבה מתכונים ללא לישה, וגם בזכות האווירה הכיפית והשמחה שעולה מהסרטונים שלה.
-
את אחת הבלוגריות הכי ותיקות בתחום, את מרגישה שזה דווקא מייחד אותך שאת מגיעה ממקום בוגר לעולם שרובו צעיר?
"קודם כל כן, אבל אני בן אדם שקודם מנמיך את עצמו ברמות - לוקח לי זמן לחדד את עצמי מחדש ולהבין שקרן זו קרן, הגיל זה הגיל, ושום דבר לא יכול לשנות את זה. אני יכולה ליפול לשם, אני לא חושבת שאני מגיעה עם איזה ביטחון של 'תראו את הילדים האלה'". -
את מרגישה לפעמים חוסר ביטחון עצמי?
"בטח, אני אלופת החוסר ביטחון עצמי. אני לפחות אומרת את זה מאוד בגילוי לב. הרשת מאוד קלה בלגרום לנו להרגיש חוסר ביטחון עצמי. היו לי כבר קטעים שצצו כל מיני יוצרי תוכן ופתאום הם עקפו אותי. עד לשלב ההוא אני מודה שהייתי באיזשהו מרדף של 'רגע, שהיא לא תעבור אותי'. ואני מודה שברגע שיש יוצר או יוצרת תוכן שעקפו אותי, זה ממש מקל עליי. אז מה אם עקפו אותי? אני קרן אגם". -
את לא עושה איזה מאמץ להגיע לטיקטוק, שזו שפה אחרת?
"אני כל כך לא שם בטיקטוק. יש מישהו שמפעיל שם את הדף, אבל אני לא נכנסת. אני באה מהנאה בלבד, אני נמצאת במקום הזה רק בהנאה". -
די קרן, זה כבר מזמן לא רק הנאה, זו עבודה.
"זה נכון ולא נכון. אני עובדת בזה, זה עסק כלכלי מטורף, אבל אני נהנית ממה שאני עושה. עזבי שיש לי קשיים, אבל אני לא במקומות של ניתוחים ואלגוריתמים". -
איפה את מרגישה היום את המחירים של העיסוק הזה, בתא המשפחתי?
"בתא המשפחתי בכלל לא, להפך, זה עשה לנו שינוי מאוד גדול. זה היה מנוף כלכלי פסיכי. מעבר לזה, כשהתחלתי להרוויח כסף מהפלטפורמה הזו, הייתי הרבה יותר בפניות. לפני זה הייתי בכזו הישרדות שהרבה פעמים הראש שלי לא היה שם. הפכתי להיות הרבה יותר ממוקדת בילדים ובמשפחה. הרווחה הכלכלית אפשרה לי פתאום לאסוף את כולם ולצאת לחופשות, התקרבנו כולנו בגלל זה". -
היום הילדים שלך הם חלק מהתמונה, אנשים יודעים על תהליך הירידה במשקל של אור (הבת) ועל הגיוס של הבן. נוח להם עם החשיפה הזו?
"כן, מה שלא נוח לא קורה". -
כמה שאלות ותגובות את מקבלת על הירידה במשקל שלה עכשיו?
"האמת שבגלל שהחשבון שלה כל כך פעיל והיא מפרסמת בעצמה, אז מדי פעם אני מפנה אליה". -
ואיך זה מסתדר עם הקריירה שלך כאמא שמייצרת בלי סוף עוגות?
"במשך המון שנים אנשים היו מאשימים אותי שהיא שמנה בגלל העוגות שלי - 'תפסיקי לאפות, בגללך היא שמנה'. עוקבים היו אומרים לי את זה, גם בהודעות פרטיות". -
קשה.
"בטח, הרשת היא לא תמיד מקום נעים. זה מעצבן וקשוח. אבל אני מרגישה שבזה שחשפתי את אור, וזה התחיל בערך בקורונה עם הטיקטוקים של הריקוד, פתאום נפלה לי ההבנה שיש לי ילדה שמנה וזה לא טריוויאלי שאני חושפת אותה, כי אנשים מצפים מהורים לילדים שמנים להתבייש בהם. כל ההודעות היו 'איזו אלופה שאת מראה אותה ונותנת לה במה'. זה כוח המשפיענות, פתרתי להרבה ילדים שמנים בעיות בבית". -
את עונה לאנשים כאלה כשהם אומרים לך דברים פחות נעימים?
"לא תמיד. היום אני כבר יודעת שלא חייבים לענות לכל אחד, זה בדרך כלל משהו שיושב אצלם. מישהי כתבה לי ממש לפני שלושה שבועות: 'איך נתת לה להגיע למצב הזה? איפה הייתם אתם ההורים?'" -
ומה את עונה על זה?
"מה אני אגיד לה? ילד שמן הוא ילד שצריך שהבית יהיה המקום הכי תומך בו. כשהוא חוזר הביתה זה המקום שצריך הכי לאהוב אותו ולחזק אותו על כל הדברים שהם לא השומן שלו, ולצאת לו מהצלחת. היה שלב שהבנתי שכל העולם נותן לי עצות והתבלבלתי. אמרתי 'רגע, הבאתי ילדה לעולם, לא הבטחתי לאף אחד שהיא תהיה סופרמודל'. יש לי ילדה שמחה שנולדה עם חיוך ועיניים יפות, היא מוכשרת וחכמה בצורה בלתי רגילה. אמרתי לה שזה לא בריא שיש שומן לגוף, וביום שהיא תהיה מוכנה לעשות שינוי אנחנו פה לתמוך בה. מאותו רגע יצאתי לה מהצלחת. היא עשתה את התהליך לבד, תוך חודשיים היא הייתה בניתוח". -
את בעצמך שומרת על התזונה שלך?
"אני הכי שומרת. אני לא סופרת קלוריות, פשוט שומרת. קודם כל אני עושה ספורט - יוגה, ים, גלישה, פילאטיס, הליכות. חשוב לי שיראו אותי עושה את זה". -
וברמת מה שאת מכניסה לפה?
"אני אוכלת מאוד מסודר. בבוקר חלבון, ביצים, פיתה כוסמין. היה לי צומת. יכולתי ללכת למקום אחר כמו משפיענים אחרים שיושבים כל היום במסעדות ואוכלים המון ג'אנק. סירבתי לזה, הפסיקו להזמין אותי כי הבינו שאני לא בעניין. אני מזועזעת מלראות יוצרי תוכן שהם לא במשקל תקין, וזו העבודה שלהם - לאכול ג'אנק ולהקצין את זה. אנשים מאוד אוהבים לראות אנשים אחרים בולסים. אני נרתעת מזה מאוד, אני לא מוכנה לעשות את זה לגוף שלי". -
מה בכל זאת הגילטי פלז'ר שלך?
"אני הכי אוהבת פיצה, ג'חנון... אני מאוד אוהבת בצק. בצקים מלוחים, בורקסים, ג'חנון - אני שרופה על זה". -
מה הפשלה הכי גדולה שהייתה לך במטבח?
"הרבה לפני שהתחלתי לאפות. אבא שלי היה שף, שכרתי דירה בתל אביב ואמרתי 'אני אבשל'. רציתי להכין כרובית מטוגנת כמו של אמא שלי. התקשרתי לשרון, הסו-שפית של אבא שלי, והיא אמרה לי לשים את הכרובית השלמה במים כדי שתתרכך. שמתי אותה במים, ולמחרת בבוקר התקשרתי אליה להגיד לה שזה עוד לא התרכך..." -
מה לדעתך המתכון הכי טוב שלך?
"זה לא פייר... אני אגיד שהכי טוב שלי, כי הוא היה פורץ דרך וסלל לי את התהילה וגם נכנס לכל בית, זה הבגט ללא לישה. זה התחיל בקורונה כשכולם עשו לחם ללא לישה, ועשיתי פוסט לחמי, אבא של בן זוגי, שנפטר בתחילת הקורונה, הוא היה צרפתי ואהב בגטים. עשיתי בגט מהבצק של הלחם ולא היה לי מושג שמישהו בכלל ירצה להכין את זה". -
מה המקרה הכי משונה שקרה לך עם העוקבים שלך?
"אנשים עוברים מתחת לבית שלי, צועקים, מדברים בקול רם. כשעברתי לבית שאנחנו גרים בו עכשיו, יום אחרי שעברנו קיבלתי תמונה של הבית מלפנים וגם של חדר השינה שלי מעוקבת". -
איך את עם קודי קופון?
"מישהי כתבה לי בפייסבוק 'פעם היו פה רק עוגות' כשהתחלתי לעשות את המעבר מליצור רק תוכן של עוגות למשהו שיש לו גם הכנסה מזה. אנשים נורא מקטלגים - 'היא בלוגרית של עוגות'. אבל כל החיים חלמתי להיות מעצבת אופנה או דוגמנית או מעצבת פנים, יש לי טעם משובח ואני מולטי. בגלל זה הכל מתלבש עליי". -
הגשמת היום את כל החלומות שהיו לך כשהיית ילדה?
"תמיד חלמתי להיות מפורסמת ושתהיה לי השפעה, מאז שאני קטנה. רציתי להיות דוגמנית ומעצבת אופנה ולעסוק בעיצוב פנים, והגעתי לזה היום בגיל 53 כשאני מצלמת פרסומת למותגי אופנה או שיער. זה מטורף?" -
זה גם קשור לסיטואציה שלך כאמא - פעם ראשונה שאת אמא לחייל קרבי. איך זה בשבילך?
"קשוח מאוד. קשה לי לדבר על זה. אני פוחדת נורא. עכשיו קיבלתי טלפון מהבן שלי שאומר לי 'תקשיבי, אני לא אהיה זמין'. את מבינה שהוא לא במדינה שלו עכשיו. זה הכה בי. הלילה לא ישנתי כמעט, זה מלחיץ מאוד וזה לוקח את המחשבות למקומות מאוד מאוד קשים כשהילד שלך נכנס לעזה או ללבנון". -
מה תכיני לו כשהוא יחזור?
"עוגיות שוקולד צ'יפס, עוגת שיש, פנקייק, ופל בלגי... הוא אוהב גם מלוחים - פיצות, לחמניות עם בשר. מה שירצה".