אין כמו בארץ. לטוב ולרע

* בכתבה מופיעים סקרים מובילים מהעולם שנערכו בין השנים 2026-2024. לא מופיעים בה מדדים מוקדמים יותר (כמו מבחן פיז"ה), מדדים שאינם מתפרסמים באופן קבוע ע"י גוף מסודר (כמו מדד ג'יני), נתונים סטטיסטיים בודדים (כמו תמ"ג לנפש) ומדדים שבהם ישראל לא נבחנה (כמו מדד שלטון החוק).

דוח האושר העולמי (The Global Happiness Report – GHR)

מה זה בוחן? את מידת השְׁלוֹמוּת (Wellbeing) בעולם. בניגוד למה שאפשר לחשוב משמו הכמו-היפי, מדובר במדד נחשב בעל יוקרה מדעית, תקשורתית וציבורית, שמתפרסם מאז 2012.

מי בוחן? המרכז לחקר השלומות באוניברסיטת אוקספורד בשיתוף חברת גאלופ, רשת האו"ם לפיתוח פתרונות בני קיימא וחברי מערכת הדוח.

איך בוחנים? באמצעות סקרי דעת קהל שבהם הנסקרים מתבקשים לדרג את איכות חייהם ביחס לחיים האפשריים הטובים ביותר והגרועים ביותר. המידע המשוקלל כולל נתונים שנמתחים על פני שלוש שנים רצופות. מעל 100 אלף איש ביותר מ-140 מדינות וטריטוריות משתתפים בסקרים.

איפה אנחנו במדד 2025? במקום השמיני מתוך 147 מדינות, זו השנה השנייה ברציפות (אחת משלוש המדינות הלא-אירופיות בעשירייה הראשונה), עם ציון 7.187 (מתוך 10). למעשה, כשבוחנים את נתוני 2025 לבדם ישראל ניצבת במקום החמישי בעולם, ואלו נתוני השנים הקודמות (לאחר טבח 7 באוקטובר) שמדרדרים אותה בדירוג. ישראל גם מובילה את העולם כולו, עפ"י הדוח, באיכות הקשרים החברתיים עבור אנשים בגילי 24-18 (וחמישית באוכלוסייה הכללית). זו, אגב, גם קבוצת הגיל המאושרת בחברה הישראלית, ומדורגת במקום השלישי בעולם כולו (אחרי סרביה וקוסטה ריקה).

דו"ח האושר הוא אחד המדדים החביבים על התקשורת והציבור הישראליים, אולי משום שדירוגנו הגבוה (בעשירייה הראשונה מאז 2011, עם דירוג שיא במקום הרביעי ב-2022 – השנה שבה עלתה בישראל ממשלת בנט-לפיד) עומד לכאורה בסתירה למשתנים רבים כל כך בישראל – מהמצב הביטחוני עד הפילוג החברתי. ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר מאוניברסיטת בר אילן, הסבירה בריאיון ל-mako כי "התוצאה לא מבטלת את המחיר הנפשי והחברתי של המלחמה, אלא דווקא מדגישה את הפער בין החוסן של החברה הישראלית לבין החוויה הרגשית הקשה של חיי היום-יום. העלייה במדדי הדאגה והכעס והשחיקה באמון הציבור מבהירות שחוסן לא אומר חסינות".

מי מעלינו? כל החשודות המיידיות מסקנדינביה שמאיישות את הצמרת (פינלנד בראשן), אבל גם קוסטה ריקה (4) והולנד (7).

מי מתחתינו? רוב העולם, מן הסתם, לרבות יעדים שחביבים היום על המהגרים מישראל כמו קפריסין (62), פורטוגל (69) ויוון (85). ארה"ב נמצאת במקום ה-23 ובריטניה ב-29. המדינה הכי מאושרת במזרח התיכון אחרי ישראל היא איחוד האמירויות (21), כשאיראן נמצאת במקום ה-97 והרשות הפלסטינית במקום ה-109 – עדיין לפני ירדן (119), מצרים (139) ואחרות. המדינה הכי פחות מאושרת בעולם, עפ"י הדוח, היא אפגניסטן.

לדוח המלא

מדד הפיתוח האנושי (The Human Development Index – HDI)

מה זה בוחן? את התפתחות האדם במדינה, או כפי שמבקש אתר הדוח לדייק: "פיתוח עושר החיים האנושיים ולא עושר הכלכלה שבה בני אדם חיים. זאת גישה שמתמקדת באנשים ובהזדמנויות ובאפשרויות שלהם". הרציונל הוא שהקריטריון המוביל לקביעת התפתחות צריך להיות מצבם של האזרחים, ולא הצמיחה הכלכלית לבדה. המדד מתפרסם מאז 1990 ונחשב לקובע הסטנדרט בתחומו.

מי בוחן? תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP).

איך בוחנים? באמצעות נוסחה שלתוכה משוקללים שלושה מרכיבים: תוחלת החיים הצפויה, רמת ההשכלה ורמת ההכנסה לנפש.

איפה אנחנו במדד 2025 (שמתבסס על נתוני 2023)? במקום ה-27 מתוך 193 מדינות עם ציון 0.919 (בסולם של 1-0) – ירידה מהמקום ה-23 בשנה שעברה, ועדיין ממוקמים לבטח בסטטוס "מדינה בעלת פיתוח אנושי גבוה מאוד". אנחנו מגיעים לשם בעיקר בזכות ממוצע גבוה של שנות לימוד (13.5 – מקום 8) ותוחלת חיים גבוהה (82.4 שנים – מקום 19).

מי מעלינו? שוב הסקנדינביות (הפעם איסלנד בראש), אבל גם איחוד האמירויות (15), סלובניה (21), ומדינות קטנטנות כמו ליכטנשטיין (17), מלטה (24) ולוקסמבורג (25).

מי מתחתינו? הצ'ילבה של הרגע, ספרד, צמודה אלינו במקום ה-28, ואחריה משתרכות בין השאר איטליה (29) ופורטוגל (40), ובעיקר מדינות מזרח אירופה, אסיה ואפריקה. כל תשע האחרונות ברשימה (ו-23 מ-26 המדינות שמוגדרות כבעלות פיתוח נמוך) הן מדינות אפריקאיות, כשדרום סודאן סוגרת את הרשימה.

מה עוד? בדוח הפיתוח בר הקיימא, שנערך גם הוא ע"י סוכנות של האו"ם ובוחן את התקדמות מדינות בהשגת יעדים בתחומים כמו בריאות וחינוך, נמצאת ישראל במקום ה-48 מתוך 167 מדינות. במדד ההון האנושי של הבנק העולמי אנו זוכים לציון 249 מתוך 325. במדד ההתקדמות החברתית של ארגון Social Progress Imperative אנחנו במקום ה-31 (דרג ב') מתוך 171 מדינות.

למדד המלא

מדד תפיסות השחיתות (The Corruption Perceptions Index - CPI)

מה זה בוחן? לא בדיוק עד כמה המדינה מושחתת, אלא עד כמה המגזר הציבורי שבה נתפס כמושחת על ידי האזרחים. שחיתות מוגדרת כאן כ"ניצול לרעה של כוח מורשה עבור רווח אישי". המדד מתפרסם מאז 1993 ונחשב לבולט בתחומו, חרף מגבלותיו (כמו ההתמקדות בתפיסת השחיתות ולא בשחיתות עצמה).

מי בוחן? הארגון Transparency International, שנוסד בגרמניה ופועל כיום נגד שחיתות ולמען שקיפות ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם.

איך בוחנים? באמצעות סקרים והערכות (מתוך שלושה מקורות מידע לפחות) שנעשים בקרב מומחים ואנשי עסקים הפועלים במדינה.

איפה אנחנו במדד 2025? מושחתים, אבל לא עד העצם: במקום ה-35 מתוך 182 מדינות, עם ציון 62 מתוך 100 – ירידה של שתי נקודות וחמישה מקומות לעומת מדד 2024. זה, לפחות, הרבה מעל הממוצע העולמי, שירד השנה לשפל של 42 נקודות, כש-2/3 מהמדינות מקבלות פחות מ-50.

מי מעלינו? דנמרק היא הסקנדינבית התורנית להוביל, וגם סינגפור (3) וניו זילנד (4) בולטות לטובה. אבל מעלינו נמצאות, בין השאר, גם אסטוניה ואירלנד (יחד במקום ה-12), אורוגוואי (17), איחוד האמירויות (21) וברוניי (31). כף ורדה חולקת איתנו את המקום ה-35.

מי מתחתינו? מדינות רבות, אם כי אף אחת מהן לא ממערב אירופה. במקום האחרון, יחדיו: דרום סודאן וסומליה.

מה עוד? ישראל מדורגת במקום ה-28 ("נמוך") במדד השחיתות הגלובלי של יוזמת Risk Watch, במקום ה-36 במדד החפים משחיתות של מאגר המידע The Global Economy, ובמקום ה-46 במדד היושרה הציבורית של הארגונים ERCAS ו-CIPE.

למדד המלא

מדד השלום הכלל-עולמי (The Global Peace Index – GPI)

מה זה בוחן? לא את השלום במובנו הישראלי המקובל (או הנשכח), אלא את מידת השקט (Peacefulness) של המדינה. המדד, שמתפרסם מאז 2007, אומץ על ידי אישים רמי-דרג רבים, בהם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר המנוח, מזכ"ל האו"ם קופי ענאן והדלאי לאמה.

מי בוחן? המכון לכלכלה ולשלום (IEP) – מכון חשיבה שנוסד באוסטרליה וחוקר את הקשרים בין שלום לעסקים ולשגשוג.

איך בוחנים? באמצעות 23 אינדיקטורים איכותניים וכמותניים המחולקים לשלושה תחומים: סכסוכים פנימיים ובין-לאומיים מתמשכים, ביטחון חברתי ומיליטריזציה. הנתונים נלקחים מגופי מחקר וממאגרי מידע שונים.

איפה אנחנו במדד 2025? רחוקים מאוד מהשלום, כפי שאפשר לנחש: במקום ה-155 מתוך 163 מדינות, עם ציון 3.108 מתוך 5 (ככל שהציון נמוך יותר, כך המדינה שלווה יותר) – שינוי קל לרעה בציון מהשנה שעברה (3.064) ללא שינוי בדירוג. גיליון הציונים הישראלי גרוע במיוחד בקריטריונים של יציבות פוליטית ויחסים עם המדינות השכנות (ציון 5 מקסימלי בשניהם), אבל גם דברים שאינם נתפסים בישראל כשליליים – כמו ייבוא נשק והחזקת נשק גרעיני – תורמים לציון הנמוך. לעומת זאת, אנו זוכים לציונים טובים בקריטריונים כמו מספר פליטים ושיעור התאבדויות. על פי המדד, אנחנו בולטים לטובה – כן, לטובה – גם בקריטריונים הקשורים לפשיעה ולאלימות. באופן תמוה, הציון שקיבלנו בקריטריון הסכסוכים מחוץ הוא 3.5 בלבד.

מי מעלינו? כמעט כולם. אם תרצו להיעלב, אז תוכלו למצוא על הראש שלנו מדינות שידועות בשלוותן כמו קולומביה (140), עיראק (147), צפון קוריאה (149) וסומליה (151) – רשימה חלקית מאוד. איסלנד צועדת בראש המדד. ארה"ב, אגב, רק במקום ה-128.

מי מתחתינו? שמונה מדינות בלבד: דרום סודאן, סוריה, אפגניסטן, תימן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, סודאן, והניצות אוקראינה ורוסיה שבעיצומה של מלחמה סוגרות באופן הולם את מדד השלום.

מה עוד? IEP עורך מדדים נוספים, בהם מדד הטרור הבין-עולמי, שבו ניצבת ישראל במקום העשירי הלא-מחמיא (דירוג גבוה פירושו סיכון גבוה), בין קולומביה לאפגניסטן. הארגון בוחן גם את פגיעותן של מדינות לסכנות אקולוגית במדד האיום האקולוגי, וכאן מצבנו טוב יותר, אם כי רחוק מלהיות מצוין - המקום ה-63 מתוך 172 מדינות.

למדד המלא

מדדי דמוקרטיה: מדד הדמוקרטיה (The Democracy Index), מדדי V-Dem (The V-Dem Democracy Indices) ודוח חירות בעולם (Freedom in the World Report)

מה הם בוחנים? את איכות המשטר הדמוקרטי ואת מידת החירות הפוליטית במדינה.

מי בוחן? בהתאמה: מגזין האקונומיסט הבריטי, מכון המחקר השוודי V-Dem (Varieties of Democracy) וארגון Freedom House האמריקאי.

איך בוחנים?

מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט, שמתפרסם מ-2006 ונחשב למדד הפופולרי בתחום, משתמש בשאלוני מומחים ובסקרי דעת קהל שבודקים חמש קטגוריות: פלורליזם והליכי הצבעה, תפקוד הממשלה, השתתפות פוליטית, תרבות פוליטית וחירויות אזרחיות.

מדד V-Dem, שמתפרסם מ-2014, נחשב למקיף וליוקרתי שבמדדי הדמוקרטיה. הוא מנתח עשרות מדדים ומכיל מאות אינדיקטורים, מתוך מאגרי מידע שחלקם מכילים נתונים מהמאה ה-19. התוצאות מתפרסמות בחמישה מדדים עיקריים (לצד מדדים משניים), שהבולט שבהם הוא מדד הדמוקרטיה הליברלית (LDI).

דוח חירות בעולם ותיק בהרבה מהאחרים: הוא מתפרסם מ-1973, זוכה ליוקרה רבה ומשמש גופים ממשלתיים ובין-לאומיים. המדד בנוי מציונים אותם מעניקים חוקרים ומומחים בקטגוריות של זכויות פוליטיות וזכויות אזרחיות.

איפה אנחנו? מדד הדמוקרטיה לשנת 2025 מציב אותנו במקום ה-30 מתוך 167 מדינות, עם ציון 7.80 מתוך 10 (ללא שינוי מהשנה הקודמת) המשקף "דמוקרטיה פגומה". במדד הדמוקרטיה הליברלית של 2026 אנחנו במקום ה-48 עם ציון 0.59 (בסולם של 1-0), ומוגדרים (מאז 2023) כ"דמוקרטיה אלקטורלית+" (מתחת לדמוקרטיות הליברליות). את דוח החירות של 2025 סיימנו במקום ה-79 מתוך 208 מדינות עם ציון 73 מתוך 100 וסטטוס-העל "מדינה חופשית".

מי מעלינו? במדד הדמוקרטיה אפשר למצוא מעלינו דמוקרטיות על מלא כמו מאוריציוס (21) ואסטוניה (24), אבל גם דמוקרטיות פגומות כמו צ'ילה וסלובניה (27 ו-29, בהתאמה). נורווגיה מובילה שישייה כמעט-כל-נורדית בצמרת. במדד הדמוקרטיה הליברלית נמצאות מעלינו, בין השאר, דמוקרטיות ליברליות כמו טרינידד וטובאגו (34) וקפריסין (35), אבל גם דמוקרטיות אלקטורליות בלבד כמו גאנה (45) וקרואטיה (46). גם כאן הנורדיות שולטות, כשהפעם דנמרק ראשונה. בדוח החירות אנחנו מדשדשים אחרי הרגליים החופשיות של גאנה, בוטסואנה וגיאנה, אם למנות רק את אלו שמתחרזות. פינלנד, עם ציון 100 עגול, היא הנורדית התורנית לצעוד בראש.

מי מתחתינו? במדד הדמוקרטיה נמצאת מתחתינו רק מערב-אירופית אחת (בלגיה במקום ה-31), ולצידה ארצות הברית אחת (34). סוגרות את הרשימה, כצפוי: הרפובליקה המרכז-אפריקאית, קוריאה הצפונית, מיאנמר ואפגניסטן. גם במדד הדמוקרטיה הליברלית הצלחנו לעקוף את הדודה מאמריקה (51), אך אף לא מערב-אירופית אחת. מיאנמר וקוריאה הצפונית שוב למטה, כשמתחתיהן נמצאת רק אריתראה. גם בדוח החירות אין מדינה מערב-אירופית שמדורגת נמוך מאיתנו. דרום סודאן וטיבט זכו לציון 0, והשטחים שכבשה רוסיה באוקראינה – לציון 1-.

מה עוד? ישראל מקבלת ציון עובר במרבית מדדי המשילות של הבנק העולמי, כשהציון הגבוה ביותר ניתן באפקטיביות הממשלתית (74.14), והנמוך ביותר - ביציבות פוליטית (48.17). במדד תפיסות הדמוקרטיה ישראל תופסת, אולי באופן מפתיע, את המקום ה-15 (ומנגד, נתפסת כמדינה הכי פחות דמוקרטית במדד על ידי אזרחי מדינות אחרות).

למדד הדמוקרטיה של האקונומיסט

למדדי V-Dem

לדוח חירות בעולם

מדד חופש העיתונות (The World Press Freedom Index – WPFI)

מה זה בוחן? את מידת החופש שממנו נהנית העיתונות במדינה. חופש העיתונות מוגדר במדד כ"יכולתם של עיתונאים (...) לבחור, לייצר ולהפיץ חדשות שיש בהן עניין לציבור באופן עצמאי, משוחרר מהתערבות פוליטית, כלכלית, חוקית וחברתית וללא איומים על ביטחונם". המדד מתפרסם מאז 2002 ונחשב לחשוב בתחום.

מי בוחן? הארגון הבין-לאומי (שנוסד בצרפת) עיתונאים ללא גבולות.

איך בוחנים? באמצעות שאלונים שאותם ממלאים עיתונאים, מומחים, משפטנים, פעילי זכויות אדם ועובדי ארגונים רלוונטיים. התוצאות נחלקות לחמש קטגוריות: הקשר פוליטי, מסגרת עבודה חוקית, הקשר כלכלי, הקשר חברתי-תרבותי וביטחון.

איפה אנחנו במדד 2025? על סף השליש התחתון של הטבלה – 112 מתוך 180 מדינות, עם ציון 51.055 מתוך 100 (סטטוס שמוגדר "קשה", כמעט הכי נמוך במדרג) ובמגמת ירידה ממדד 2024. זה לא מפתיע בהתחשב בקריטריונים הנבחנים, כמו מוות של עיתונאים (אירועים שהתרחשו לאורך המלחמה, אך חלקם שנויים במחלוקת בישראל), או חופש סיקור – אלמנט בעייתי מאוד אפילו עבור עיתונאים ישראלים שפועלים תחת צנזורה צבאית ולא מורשים לסקר את הלחימה מחוץ להשגחת צה"ל. הדוח מציין גם לחץ פוליטי גובר על עיתונאים, כמו תעדוף ערוץ 14 ע"י ראש הממשלה וקריאתו של שר התקשורת להחרמת "הארץ".

מי מעלינו? כמעט כולם, לרבות הונגריה בעידן אורבן (68), קטאר (79) ודרום סודאן (109). נורווגיה, אסטוניה והולנד מובילות את המדד.

מי מתחתינו? רבות משכנותינו באסיה ובמזרח התיכון, כמו לבנון (132), ירדן (147) ומצרים (170). את הרשימה סוגרות, מלמעלה למטה: איראן, סוריה, סין, קוריאה הצפונית ואריתריאה.

למדד המלא

מדד המדינות השבירות (The Fragile States Index – FSI)

מה זה בוחן? את פגיעותן של מדינות לסכסוך או לקריסה. המדד מתפרסם מאז 2005 ומשמש בין השאר את ה-OECD.

מי בוחן? ארגון החינוך והמחקר האמריקני הקרן לשלום, המתמקד בפיתוח מדינות נחשלות.

איך בוחנים? באמצעות ניתוח כ-42 מיליון מסמכים ויותר מ-100 אלף מקורות מידע. הנתונים מחולקים ל-12 קריטריונים, בהם לחצים דמוגרפיים, עוני, פליטים, זכויות אדם ועוד.

איפה אנחנו במדד 2024? במקום ה-129 מתוך 179 מדינות – לא רע, דווקא, משום שככל שהמיקום בדירוג נמוך יותר כך המדינה יציבה יותר, כך שלפחות לפי המדד אנחנו רחוקים ממימוש חזונות אנטי-ישראליים ומסיוטים פנים-ישראליים על חורבן. הציון הוא 51.5 (מתוך 120). בשנה שעברה היה מצבנו אפילו טוב יותר – המקום ה-143 עם ציון 44.1. מידת פגיעותנו הנמוכה, על פי המדד, נהנית מהכלכלה ומהשירותים הציבוריים, אך חשופה לשסעים החברתיים ולמתח בין האליטות השולטות בחברה ובמוסדות.

מי מעלינו (כלומר מתחתינו)? לא מעט מדינות שמזכירות במידה מסוימת את מצבנו, כמו הונגריה (138), ארגנטינה (142) וארה"ב (141). המדינות הכי חסינות לפי שעה הן, כרגיל, הנורדיות: נורווגיה, פינלנד, איסלנד ודנמרק.

מי מתחתינו (כלומר מעלינו)? מדינות אירופיות בודדות (אף לא אחת ממערב אירופה) ושאר העולם. רבות משכנותינו ואויבותינו מצוינות כפגיעות (סוריה במקום הרביעי, תימן בשישי, לבנון ב-23). מי שמייחל למהפך באיראן יתאכזב אולי לשמוע שעל פי המדד היא רק במקום ה-43 – קצת יותר טוב מטורקיה שבמקום ה-41. שלוש המדינות הפגיעות מכולן סמוכות זו לזו בצפון אפריקה: דרום סודאן, סודאן וסומליה.

למדד המלא

מדד החדשנות הכלל-עולמי (The Global Innovation Index - GII)

מה זה בוחן? את שיעור החדשנות במדינה ואת הצלחתה. המדד מתפרסם מאז 2007 ונחשב למוביל בתחום.

מי בוחן? הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) – סוכנות של האו"ם.

איך בוחנים? המדד משוקלל משני מדדים – האחד בוחן את הטמעת החדשנות במדינה והשני את תוצריה – אשר שואבים נתונים מגופים בין-לאומיים כמו הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי.

איפה אנחנו במדד 2025? במקום ה-14 מתוך 139 כלכלות בעולם (בציון 52.3 מתוך 100) – עלייה של מקום אחד ממדד 2024. ישראל מדורגת במקום ה-25 בהטמעת החדשנות ובמקום ה-13 בתוצרים. המדד מגלה שבטווח הקצר חלה ירידה בהשקעה הישראלית בחדשנות ובמדע, לעומת עלייה באימוץ טכנולוגיות חדשות. ישראל מדורגת גבוה במיוחד בתוצרים של טכנולוגיה וידע (מקום 6) ובחדשנות במגזר העסקי (9), ומדורגת נמוך בתשתיות (45) ובמוסדות (36). באינדיקציות אחדות – רובן קשורת למחקר ופיתוח – נמצאת ישראל במקום הראשון בעולם. הדירוג הנמוך ביותר הוא בשימוש בדלק דל-פחמן – המקום ה-104 בלבד.

מי מעלינו? שווייץ, שוודיה וארה"ב (שלוש הראשונות), בין השאר.

מי מתחתינו? קנדה, נורווגיה ואיסלנד, אם למנות כמה מדינות מערביות שאפשר סוף סוף לחגוג על ראשיהן. קונגו, אנגולה וניז'ר סוגרות את הרשימה.

למדד המלא

דו"ח הפערים המגדריים הכלל-עולמי (The Global Gender Gap Report)

מה זה בוחן? את השוויון המגדרי במדינה. הדוח, שישיק השנה את מהדורתו ה-20, מציע את המעקב הארוך ביותר אחרי צמצום פערים מגדריים ברחבי העולם.

מי בוחן? הפורום הכלכלי העולמי (ההוא מהכנסים בדאבוס).

איך בוחנים? באמצעות נתונים שאוספים גופים כמו ארגון הבריאות העולמי וארגון העבודה הבין-לאומי. הדוח בוחן את הפערים בארבעה תחומים: בריאות, חינוך, כלכלה ופוליטיקה.

איפה אנחנו במדד 2025? במקום ה-76 מתוך 148 מדינות, עם ציון 0.709 בסולם שבין 0 (אי-שוויון) ל-1 (שוויון) – עלייה מהמקום ה-91 בשנה שעברה. במדד המשני של רמת השכלה אנחנו אפילו מדורגים במקום הראשון בעולם עם ציון 1 מושלם. בהעצמה פוליטית, לעומת זאת ושלא במפתיע, אנחנו בשליש התחתון של העולם עם ציון 0.152 בלבד. הציון הנמוך ביותר ניתן לישראל בקריטריון "שנים עם אישה/גבר בראשות המדינה" – 0.009. גולדה אחת ב-78 שנים זה לא מספיק.

מי מעלינו? לא רק איסלנד (הראשונה) ואחיותיה, אלא גם מדינות כמו הפיליפינים (20), פרו (57), גיאורגיה (63) ואתיופיה (75). עוד לפניהן מתברגות לעשירייה הראשונה מולדובה (7) ונמיביה (8). ישראל היא אפילו לא המדינה בעלת הדירוג הכי גבוה במזרח התיכון – איחוד האמירויות ניצבת במקום ה-69.

מי מתחתינו? יוון (77), קפריסין (82), איטליה (85), יפן (118) ועוד. איראן, צ'אד, סודאן ופקיסטן לא סוגרות את הטבלה במקום לסגור את הפערים המגדריים.

לדוח המלא

מדד החופש הכלכלי (Index of Economic Freedom)

מה זה בוחן? את שיעור החירות הכלכלית – "זכותו הבסיסית של כל אדם לשלוט בעבודתו וברכושו. במדינה בעלת חופש כלכלי האנשים חופשיים לעבוד, לייצר, לצרוך ולהשקיע בכל דרך שירצו". המדד מתפרסם מאז 1995 וזכה במשך השנים ליחס רציני, אך גם לביקורת רבה.

מי בוחן? הריטג' פאונדיישן – מכון מחקר שמרני מוושינגטון די-סי שנחשב לגורם בעל השפעה על ממשל טראמפ.

איך בוחנים? חוקרי המכון מנתחים את נתוני המדינות כדי לבחון 12 מרכיבים של חירות כלכלית (זכויות רכוש, חופש מסחר ועוד) בארבעה תחומי מדיניות: שלטון החוק, גודל הממשלה, יעילות רגולטורית ושוק חופשי. המדד מתפרסם מאז 1995.

איפה אנחנו במדד 2026? במקום ה-41 מתוך 184 מדינות, עם ציון 68.4 (מתוך 100) שמזכה אותנו בסטטוס "כלכלה חופשית במידה בינונית". יש לציין שישראל במגמת ירידה בדירוג בשנתיים האחרונות, ולמעשה ברוב העשור האחרון, מאז שהגיעה ב-2020 לדירוג שיא – המקום ה-16. הציון הגבוה ביותר ניתן לישראל בחופש המסחר (82.8), והציון הנמוך ביותר – בהוצאה הממשלתית (52 – במושגים של המדד, זו ביקורת על הוצאה גדולה מדי). גם חופש התעסוקה נחשב "לא חופשי ברובו" (ועדיין – מעל הממוצע העולמי). הדוח מחמיא בין השאר לשלטון החוק בישראל, שנמצא מעל הממוצע העולמי בכל ההיבטים, בהם אפקטיביות מערכת המשפט ומעורבות הממשלה.

מי מעלינו? אפילו כמה מדינות קומוניסטיות לשעבר כמו צ'כיה (20), בולגריה (38) ופולין (39). ארה"ב, ערש הקפיטליזם, מדורגת רק במקום ה-22 עם התגית "כלכלה חופשית ברובה". רק ארבע מדינות זוכות לסטטוס "כלכלה חופשית", מהראשונה לרביעית: סינגפור, שווייץ, אירלנד ואוסטרליה.

מי מתחתינו? ספרד (53), צרפת (65), איטליה (74) ויוון (75), בין השאר. בתחתית הרשימה מצויות ונצואלה הסוציאליסטית (לפחות עד חטיפת הנשיא מדורו), קובה הפוסט-קומוניסטית וקוריאה הצפונית.

למדד המלא

מדד הביג מק (The Big Mac Index)

מה זה בוחן? את שווי כוח הקנייה של מטבע – השוואת שערי חליפין. המדד, שמציין השנה את שנתו ה-40, איננו בעל שיעור קומה כמו המדדים האחרים שמופיעים כאן, אבל הוא פופולרי וזוכה להתייחסות רחבה גם באקדמיה, בתקשורת ובשיח הציבורי.

מי בוחן? המגזין הבריטי האקונומיסט.

איך בוחנים? השוואת מחירו של ביג מק – המבורגר הדגל של מקדונלד'ס – בערים שונות ברחבי העולם (תוך המרת המטבע המקומי עפ"י שער הדולר).

איפה אנחנו במדד 2026? במקום השמיני מתוך 54 מטבעות – ובמקרה הזה, גבוה פירושו יקר. הביג מק תומחר בינואר 2026 (כשהאקונומיסט פרסם את המדד האחרון) ב-6.36 דולר בישראל, לעומת 6.12 דולר בארה"ב שבמקום ה-12 (הפער אף גדל מעט מאז) - 3.9% מעל ערכו ההוגן. במילים אחרות: השקל הוא אחד מ-11 מטבעות בלבד שנסחרים מעל ערכם ההוגן מול הדולר. לא פחות מעניין: במדד הקודם, שפורסם ביולי 2025, תומחר הביג מק בישראל רק ב-4.71 דולרים - 1.1% פחות מערך הדולר ו-35% פחות ממחירו היום.

מי מעלינו? מעטות ויקרות: שווייץ שבמקום הראשון (שם עולה ביג מק 9 דולר), אורוגוואי, בריטניה, מדינות סקנדינביה וכל מדינות גוש האירו.

מי מתחתינו? רוב העולם ומטבעותיו, לרבות ארה"ב והדולר, כאמור. את הביג מק הזול ביותר תוכלו לקנות בטייוואן (2.47 דולר) ובהודו (2.51 דולר), אבל האמת היא שאת אחד הביג מקים הזולים בעולם אפשר למצוא ממש לא רחוק: במצרים הוא יעלה לכם 2.64 דולר בלבד.

למדד המלא