ישראל במקום השמיני במדד האושר העולמי

ישראל ממשיכה להופיע בצמרת דוח האושר העולמי ומדורגת גם השנה במקום השמיני, כך עולה מדוח האושר העולמי (WHR) שמתפרסם היום (חמישי). הדוח מתבצע מדי שנה בשיתוף בין מרכז מחקר השלומות (Well-Being) באוניברסיטת אוקספורד, חברת הסקרים גאלופ והאו"ם, ומתבסס על ממוצע של שלוש שנים. כלומר, הפעם הוא כולל את שנות המלחמה מאז 7 באוקטובר 2023.

בראש הדירוג ניצבת כרגיל פינלנד עם ציון ממוצע של 7.764, ואחריה איסלנד, דנמרק, קוסטה ריקה, שוודיה, נורווגיה והולנד. ישראל, עם ציון של 7.187, נמצאת במקום השמיני, זהה למיקומה בשנה שעברה. את עשיריית המאושרות סוגרות לוקסמבורג ושווייץ. בתחתית הדירוג נמצאות אפגניסטן במקום 147 ואחרון, ולפניה סיירה ליאון, מלאווי, זימבבואה ובוטסוואנה.

הממצא הבולט ביותר מבחינה ישראלית נוגע לצעירים. ישראלים מתחת לגיל 25, אותה שכבת גיל שנושאת על כתפיה את עול הלחימה, מדורגים כקבוצת הגיל המאושרת ביותר בתוך האוכלוסייה הישראלית, ובמקום השלישי בעולם בהשוואה לבני גילם. רק סרביה וקוסטה ריקה מקדימות אותם. לשם השוואה, צעירים אמריקאים מדורגים במקום ה־60 בלבד וצעירים קנדיים במקום ה־71. גם שאר קבוצות הגיל בישראל מדורגות במקום ה־11, גבוה מאוד בסולם העולמי.

זינוק במדדי הדאגה והכעס

אולם מאחורי הנתון המרשים מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר. במדדי הדאגה, העצב והכעס ישראל זינקה ממקום 119 בעולם לפני המלחמה למקום 39. מדובר בעלייה חדה ברמת הרגשות השליליים שחווים הישראלים. במקביל, נמשכת שחיקה חמורה באמון הציבור במוסדות המדינה: במדד תפיסת השחיתות ישראל ירדה למקום 107 מתוך 147, לעומת מקום 80 בשנת 2021. גם מדד חופש הבחירה הידרדר למקום 88, ירידה ממקום 61 בשנת 2022.

מנגד, דווקא מדד התמיכה החברתית מציב את ישראל במקום התשיעי בעולם. במדד הנדיבות חלה קפיצה משמעותית למקום 27, לעומת מקום 48 לפני שלוש שנים. עלייה זו משקפת, ולו חלקית, את גל ההתנדבות והנתינה שליווה את המלחמה.

ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן, הסבירה כי המיקום הגבוה לא סותר את המשבר הרגשי. לדבריה, הדירוג משקף הערכת חיים כוללת ולא "מצב רוח לאומי", ומקורות העומק של החוסן הישראלי, משפחתיות, קהילתיות, אמונה, תחושת שייכות וקשרים חברתיים חזקים, עדיין מצליחים להחזיק חלקים נרחבים מהחברה מעל הממוצע העולמי.

"התוצאה של ישראל בדוח האושר השנה לא מבטלת את המחיר הנפשי והחברתי של המלחמה, אלא דווקא מדגישה את הפער בין החוסן של החברה הישראלית לבין החוויה הרגשית הקשה של חיי היום-יום", אמרה פנטי. "העלייה במדדי הדאגה והכעס והשחיקה באמון הציבור מבהירות שחוסן לא אומר חסינות".

פנטי הוסיפה כי "בשנת בחירות יש לדוח הזה גם משמעות ציבורית ומדינית ברורה. אם ישראל מבקשת לשמר את מקומה בצמרת מדד האושר העולמי, לא די להסתמך על חוסן אזרחי טבעי. יש צורך במדיניות אקטיבית של שיקום אמון הציבור, חיזוק שירותים חברתיים ונפשיים, וטיפוח מקורות הלכידות שמאפשרים לחברה הישראלית להחזיק מעמד גם בתנאים קשים".

רשתות חברתיות: גלילה פסיבית פוגעת באושר

נושא מרכזי נוסף שבו התמקד הדוח הוא השפעת הרשתות החברתיות על תחושת האושר. לפי נתונים שהדוח מביא, שביעות הרצון מהחיים היא הגבוהה ביותר במדינות שבהן השימוש ברשתות החברתיות נמוך, ולהפך. הדוח מבחין בין סוגי שימוש: תקשורת, חדשות, למידה ויצירת תוכן דווקא מעודדים תחושת אושר, בעוד גלילה פסיבית ומשחקי מחשב קשורים לתחושת אושר נמוכה יותר.

כששימוש ברשתות חברתיות חורג משבע שעות ביום, ללא קשר לסוג השימוש, הוא גורם לירידה בתחושת האושר, בפרט בקרב נערות. במזרח התיכון, מציין הדוח, השימוש ברשתות חברתיות לא הוביל לירידה חדה בתחושת האושר, אך כן נמצא קשור סטטיסטית ליותר דיכאון ולחץ.