רחפן חמוש ברובה ו-3 אקדחים אותר בשדה חקלאי ביישוב סמוך לים המלח

רחפן ועליו רובה ארוך ושלושה אקדחים נמצא הבוקר (רביעי) בשדה חקלאי בנאות הכיכר ליד ים המלח. הפועל התאילנדי שאיתר את הרחפן הזעיק את בעל השטח וזה קרא לביטחון על מנת שיטפלו בכלי.

המקרה קרה במקביל לסיור מקצועי שערך חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב עם מועצה אזורית חבל אילות וארגון "שמות גבול", לאורך הגבול המזרחי של ישראל. הסיור נעשה על רקע השינוי הקיצוני במציאות הביטחונית בגבולות והפיכתם לחזית אסטרטגית פעילה לכניסת נשק, סמים ושבח"ים.

רזניק הוזמן ע"י ראש המועצה ד"ר חנן גינת להציג את האתגרים הביטחוניים והדמוגרפיים באזור וכן לתרום גם מניסיונו כמנכ"ל משרד השיכון לשעבר. בסיור השתתפו גם נציגי ארגוני חברה אזרחית הפועלים בנגב, שנחשפו מקרוב לשינוי האסטרטגי בגבול ולשינוי התפיסה הביטחונית באזור.

"גילוי של רחפנים חמושים הפך להיות דבר שבשגרה, וזה ממחיש את חשיבות ההתיישבות כמגן המבצעי של גבולות הנגב וישראל והגבול המזרחי של מדינת ישראל . מדינת ישראל חייבת למתוח את ההתיישבות היהודית לאורך הגבולות, לצד חיזוק אגרסיבי של ההתיישבות היהודית הקיימת והסדרת ההתיישבות הבדואית", הדגיש רזניק.

בנוסף הוא ציין כי הטשטוש בין פשיעה פלילית לטרור מחייב שינוי בתפיסה: "כדור סמים שהופך לכדור רובה הוא כבר לא בעיה משטרתית, אלא איום אסטרטגי. אויבינו מזהים את הגבולות כחוליה חלשה".

רזניק, שהוביל בכהונתו כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון עם צוות שותפים רחב את פרויקט "בית קטן בערבה" – במסגרתו הובאו עשרות מבנים יבילים לחבל אילות, קרא לממשלה לשכפל את המודל כחלק מתוכנית ההגנה על הגבולות, שליטה על צירים מרכזיים והגדלת המאסה להתיישבות יהודית בנגב ובגליל לצד הסדרה לחברה הבדואית.

"הניסיון שהוכחנו כמדינה במשרד הבינוי והשיכון כשהבאנו עשרות משפחות צעירות ללב הערבה, הוא ההוכחה שהתיישבות היא המגן הטוב ביותר," אמר רזניק בסיור. "בדיוק כפי שהממשלה מקדמת כיום רצף התיישבותי שהוא טיפה בים בין באר שבע לדימונה כדי למנוע את 'הדרום הפרוע', עלינו למתוח את ההתיישבות היהודית לאורך הגבולות, בנגב ובגליל ובאזורי חיץ. יישובים חזקים הם אלו ששולטים על הצירים ומייצרים נוכחות ששום גדר טכנולוגית לא יכולה להחליף".