השמאי הממשלתי יכיר בשכר מארגני התחדשות עירונית לפי מחירי השוק

השמאי הממשלתי הראשי גיל בלולו הודיע כי בכוונתו לעדכן את הנחיות תקן 21, התקן המשמש בסיס להערכת הכדאיות הכלכלית של פרויקטי התחדשות עירונית. לפי העדכון, שכר טרחת מארגני עסקאות יוכר בהתאם למחירי השוק בפועל, עד תקרה של 2% מהכנסות הפרויקט.

ההנחיה החדשה מבטלת את המודל הקודם, שאימץ את המלצת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית וקבע שכר טרחה של כ-30 אלף שקל לדייר. לדברי בלולו, בחינה של עשרות חוזים בין מארגנים ליזמים העלתה כי השוק פועל במודל שונה. שכר הטרחה המקובל נע סביב 1.5% מדירות התמורה ליזם, ולא לפי סכום קבוע.

הפער בין ההנחיה הקודמת למציאות בשטח יצר קושי מעשי. הוצאה שאינה מוכרת בדוח השמאי מקטינה את הרווח היזמי המחושב, ובפרויקטים גבוליים עלולה למנוע עמידה ברף הכדאיות. "תפקידנו לשקף את מה שקורה בשוק", אמר בלולו. "אם מדובר בהוצאה מקובלת שאינה מוכרת בדוח, המשמעות היא פגיעה ישירה בכדאיות."

ההנחיה המעודכנת צפויה להתפרסם בשבועות הקרובים. במקרים שבהם ההתקשרות כוללת שירותים נוספים מעבר לארגון, כמו ליווי תכנוני או שירותים לדיירים, תיבחן הכרה בשיעור גבוה יותר בכפוף להצגת חוזים.

בלשכת המארגנים בירכו על ההחלטה. יו"ר הלשכה אלון וייזברג ציין כי מדובר בהכרה רשמית במעמד המארגן כגורם מקצועי מרכזי. גם בענף היזמי התקבל המהלך בחיוב. תומר צליח, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר כי במצב שבו אלפי יחידות דיור בעלות היתרי בנייה אינן ממומשות בשל שחיקת רווחיות, כל רכיב המגדיל ודאות כלכלית הוא משמעותי.

מנגד, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הסתייגה מהמהלך. סמנכ"ל הרשות ארבל אלטשולר הדגיש כי תפקיד הרשות הוא להגן על זכויות בעלי הדירות. לדבריו, בפרויקטים גדולים שכר טרחה המחושב כאחוז מההכנסות עשוי להגיע לסכומים משמעותיים, כאשר לדיירים השפעה מוגבלת על קביעתו. הרשות גם העלתה חשש מניגוד עניינים, במקרים שבהם המארגן מציג עצמו כנציג הדיירים אך שכרו נגזר מהכנסות היזם.

בלולו הודיע על השינוי בכנס מארגני פרויקטים של משרד עורכי הדין KCB. עו"ד קרן בלחרסקי מהמשרד הגדירה את המהלך כיוצר "עוגן ודאות" בענף הסובל מחוסר ודאות תכנוני, מימוני ומשפטי.