ראשי ערים ויזמים: רמ"י הפכה מגורם מסייע למחסום בהתחדשות העירונית

הפאנל השני בכנס "אין יותר פריפריה" של נדל"ן מדיה עסק בהתחדשות עירונית מחוץ לאזורי הביקוש הקלאסיים. בהנחיית עו"ד נורית כהן קצב, שותפה ומייסדת משרד כהן-קצב, קרן, דהן ושות' (KDC), התכנסו ראשי ערים, יזמים, אדריכלים ואנשי מימון לדיון שחשף תמונה חד-משמעית: החסמים בהתחדשות העירונית בפריפריה אינם גיאוגרפיים אלא מוסדיים.

ראש עיריית קריית ים דוד אבן צור, המכהן בתפקיד 13 שנה, הציג תמונה קשה. "כשנבחרתי, לא מצאתי על השולחן שום תוכנית – לא לפינוי-בינוי ולא לשום דבר", אמר. לדבריו, העיר נאלצת להישען על התחדשות עירונית בהיעדר עתודות קרקע, אך נתקלת במגבלות גובה סביב מפעלי רפאל, תשתיות מתפוררות והיעדר מיגון נרחב. את החסם המרכזי ייחס לרשות מקרקעי ישראל. "אין קרקע משלימה – זה שקר", קבע.

אלכס מריאש, מנכ"ל הכשרת היישוב התחדשות עירונית, חיזק את הביקורת וכינה את נושא הקרקע המשלימה "מדע בדיוני". לצד זאת הדגיש את חשיבות ההנהגה המקומית, וציין כי בקריית ים נחתמו 70 חוזים בשיווק שקט עוד לפני העלייה לקרקע.

ראש עיריית לוד יאיר רביבו תיאר שינוי תפיסתי רחב יותר. "בעבר חשבו שתושבים הם נטל", אמר. "הדור האחרון הבין שתושבים חדשים זה שיפור של ההון האנושי". לדבריו, הסכמי הגג שקידמה המדינה הפנו משאבים לחיזוק ערים קיימות במקום הקמת יישובים חדשים.

האדריכל גיל שנהב, שותף ומייסד כנען שנהב אדריכלים, הגדיר את ההתחדשות כ"פיקוח נפש" והציע מודל ערבות הדדית, שבו פרויקטים רווחיים במרכז יסייעו במימון חיזוק מבנים באזורי הפריפריה. רות לוי, מנכ"לית עדית מימון, ציינה כי הביקושים כבר זזו מעבר לקו גדרה-חדרה והדגישה את תפקיד המימון החוץ-בנקאי כמאיץ פרויקטים.

עו"ד כהן קצב סיכמה כי החסם המרכזי אינו תכנוני אלא מוסדי. "מה שחסר הוא חיבור אמיתי בין הנהגה מקומית, יזמים, מימון ומדינה", אמרה.