הערים שהתדרדרו הכי הרבה במדד הכלכלי-חברתי הן ערים שהתחרדו במהירות

הערים הישראליות שהתדרדרו הכי הרבה במדד הכלכלי-חברתי של הלמ"ס הן ערים שהתחרדו במהירות, כך עולה מניתוח נוסף של מחקר מכון שורש שפורסם בתחילת השבוע. "על כן, ניתן להבין מדוע קיימת התנגדות עוצמתית של ראשי רשויות בפריפריה לכניסת חרדים לעירם", אמר פרופ' איל קמחי, סגן נשיא המכון ופרופסור באוניברסיטה העברית.

כפי שדיווחנו, המחקר שנערך על ידי ד"ר פאבל ז'לנוב מצא שחרדים שעוברים לפריפריה מציגים דפוסי התנהגות שונים: פחות ילדים למשפחה, שיעורי השכלה גבוהים יותר בקרב נשים, וניידות מוגברת. אלא שהחוקרים מדגישים כעת: יש לפרש את הממצאים בזהירות.

"הממצאים אינם מבטיחים שינוי כלכלי חיובי, ואינם מפריכים את סכנות ההידרדרות", נכתב במחקר. "הם מצביעים על פוטנציאל". במונחים כלכליים, שיעור ילודה נמוך יותר מקטין את הלחץ על מערכות הרווחה, החינוך והדיור. יחד עם השכלה גבוהה יותר וניידות מוגברת, מדובר באוכלוסייה עם פוטנציאל גבוה יותר להשתלבות בשוק העבודה ולהרחבת בסיס משלמי המיסים.

אולם זהו פוטנציאל מותנה בלבד. ללא מדיניות אקטיבית שתתרגם מאפיינים אלו להון אנושי יצרני, באמצעות חינוך רלוונטי, תחבורה יעילה, תעסוקה איכותית וחיבור לשווקים אזוריים, אין סיבה לצפות לשינוי במסלול הכלכלי המוכר מערים שעברו תהליכי התחרדות.

מסקנת החוקרים: פיזור חרדים לפריפריה עשוי, בתנאים מסוימים, לפתוח חלון להזדמנות, אך רק אם המדינה והרשויות יפעלו במודע כדי למנוע חזרה על מסלול ההידרדרות.