mako
פרסומת

רק למחצית ממשקי הבית בישראל יש ממ”ד - כרבע ממשקי הבית בבירת ישראל ללא כל מיגון

נתוני הלמ"ס מעידים על פערים של עשרות אחוזים בין מחוזות ומגזרים, ומחזקים את הדרישה של רוכשים למרחב מוגן. "בניינים שנבנו לפני 1992 צריכים זכאות להתחדשות עירונית", קוראים בתחום

עופר פטרסבורג
פורסם:
אזרחים מתמגנים בזמן אזעקות
אזרחים מתמגנים בזמן אזעקות | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
הקישור הועתק

נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2025 מראים כי למרות עשרות שנים של בנייה חדשה, רק ל-50% ממשקי הבית בישראל יש ממ"ד (מרחב מוגן דירתי). כשמביאים בחשבון גם מיגוניות ומקלטים נגישים, שיעור משקי הבית הנהנים ממיגון כלשהו עולה ל-85%. עם זאת, כ-15% ממשקי הבית בישראל חיים ללא ממ"ד וללא מקלט או מיגונית נגישים בסמוך לביתם.

הנתונים חושפים פערים משמעותיים בין אזורי הארץ. במחוז תל אביב ובמחוז ירושלים רק ל-39% ממשקי הבית יש ממ"ד. לעומת זאת, במחוז המרכז השיעור מגיע ל-61%, וביישובים הישראליים ביהודה ושומרון הוא עומד על 66%. בערים הגדולות, ירושלים, תל אביב-יפו וחיפה פחות מ-40% ממשקי הבית נהנים מממ"ד, בעוד שבראשון לציון ובפתח תקווה יותר ממחצית ממשקי הבית מתגוררים בדירות הכוללות מרחב מוגן דירתי.

בקרב משקי הבית שאין להם ממ"ד, ל-35% יש מיגונית או מקלט נגיש. בבני ברק, למשל, ל-63% ממשקי הבית יש גישה למקלט, כך ששיעור המיגון הכולל בעיר עולה על 80%. בירושלים רק ל-69% ממשקי הבית יש מיגון כלשהו (ממ"ד, מיגונית או מקלט), כך שכרבע ממשקי הבית בעיר נותרים ללא פתרון מיגון זמין.

בקרב משקי הבית היהודיים, ל-53% יש ממ"ד, וכאשר מוסיפים מקלטים ומיגוניות מגיע שיעור המיגון הכולל ל-91%. בקרב משקי הבית הערביים, לעומת זאת, רק ל-36% יש ממ"ד, והמיגון הכולל עומד על 54%.

מבחינת שוק הנדל"ן, הנתונים צפויים להעניק רוח גבית לפרויקטים של התחדשות עירונית, שבהם כל דירה חדשה מחויבת בממ"ד. הממ"ד הפך לדרישת בסיס של רוכשים, במיוחד באזורים שבהם שיעורי המיגון נמוכים.

מנכ"לית קליברייט - מכון בקרה לאיכות הבנייה, אריאלה גוטנברג יריב, קוראת לממשלה להתערב: "להרחיב את הזכאות להתחדשות עירונית גם לבניינים שנבנו בין 1980 עד 1992, שחלקם במצב הנדסי לא מזהיר וכמובן ללא ממ"ד. מדובר בעשרות אלפי בניינים כאלה ש'תקועים' ללא תמיכה של המדינה, שצריכה להגן על האזרחים".