רק רבע מגירושי משרתי המילואים התרחשו אחרי שגויסו, בדומה לשיעור הגירושים בשאר האוכלוסייה

טענה שנשמעה שוב ושוב מאז תחילת המלחמה גורסת כי שירות המילואים הממושך מפרק משפחות. נתונים שמפרסם היום הביטוח הלאומי מספקים לראשונה תמונה מספרית, והם מצביעים על מסקנה הפוכה.

מתוך משרתי המילואים המוגדרים כיום גרושים או פרודים, כ-26% נפרדו לאחר תקופת השירות הראשונה שלהם. השיעור דומה לממוצע הארצי בכלל אוכלוסיית ישראל, העומד על כ-28%. במילים אחרות, הנתונים אינם מזהים קשר בין הגיוס לבין עלייה בשיעור הגירושים.

הגרושים והפרודים מהווים 3% בלבד ממערך המילואים. שאר המערך מתחלק בין 44% נשואים או ידועים בציבור, 53% רווקים, ו-0.5% אלמנים.

הדוח מתפרסם, לפי הביטוח הלאומי, כחלק ממחויבות המוסד לרווחת משרתי המילואים ובני משפחותיהם, ובכלל זה תשלום תגמולים וסיוע כספי גם לפרודים ולפרודות. "משפחות משרתי המילואים הן עמוד התווך של החוסן הלאומי של מדינת ישראל בעת הזו", אמר צביקה כהן, ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי. "אף שהנתונים מראים שאחוז הגירושים בקרב מערך המילואים זהה לממוצע הארצי, חשוב לשים לב לאתגרים הברורים ולמורכבות הגדולה שהשירות הממושך מציב בפני התא המשפחתי".

מזווית שוק הדיור, גם נתון שמנקה את המילואים מהאשמה ממחיש מנוע ביקוש מוכר. כל תא משפחתי שמתפצל יוצר בפועל שני משקי בית שמחפשים פתרון מגורים נפרד, ברוב המקרים דירות קטנות לרכישה או לשכירות, דווקא בפלח שבו המחסור בולט במיוחד. התוצאה היא לחץ נוסף על שוק השכירות ועל מחירי דירות 2 עד 3 חדרים.

מגמה זו מצטרפת לתהליכים דמוגרפיים נוספים, ובהם עלייה במספר הרווקים, ההורים היחידניים והאזרחים הוותיקים החיים לבדם. בענף הנדל"ן מדגישים זה שנים כי מצוקת הדיור אינה נובעת רק מהגידול באוכלוסייה, אלא גם מהגידול המתמשך במספר משקי הבית, שמעלה את הביקוש לדירות בקצב מהיר מהיצע הבנייה.