מבקר המדינה מזהיר: 900 אלף דירות "נעלמו" ממאגרי המדינה

העשור האחרון התאפיין בזינוק חסר תקדים במחירי הדיור, אך לצד הרווחים העצומים ממיסוי עסקאות מקרקעין – מתברר שהמדינה עצמה אינה שולטת במידע שעליו מבוסס שוק הנדל"ן. דוח חדש של מבקר המדינה חושף תמונה מדאיגה: מערכות המידע של רשות המיסים לוקות בחסר, המידע שמוזן בהן שגוי בחלקו הגדול, והציבור – כולל רוכשי דירות, מוכרים ואף זכאים למענקי עבודה – נפגע כתוצאה ישירה מכך.

במרכז הביקורת עומד קובץ הקרמ"ן, מאגר עסקאות הנדל"ן של רשות המיסים, המשמש בסיס לקביעת שומות, למדד מחירי הדירות של הלמ"ס, ואף לכלי ההשוואה הפומביים שמציעה המדינה לציבור. אלא שלפי הדוח, כמחצית מהדירות הרשומות בבתים משותפים כלל אינן מופיעות בקובץ, ובמאות אלפי עסקאות שנבדקו נמצאו נתונים שגויים – החל משטחי דירות ועד שנת הבנייה של הבניין. כך, למשל, בבניין אחד דווח כי נבנה בלא פחות מ-21 שנים שונות.

מאגרי מידע סותרים, זכאים שנפגעים

הבעיות אינן מסתכמות בדיוק הנתונים בלבד. מבקר המדינה מצא כי שני מאגרי מידע ממשלתיים – אתר רשות המיסים ואתר הנדל"ן הממשלתי של המרכז למיפוי ישראל – מציגים תוצאות שונות באופן מובהק, כך שהציבור שמנסה להשוות מחירים או לבדוק שווי נכס מקבל תמונה מבלבלת ולעיתים מטעה.

השלכות הפערים הללו חורגות הרבה מעבר לשוק הנדל"ן. לפי הדוח, זכאים למענק עבודה עלולים לא לקבלו משום שהמערכת בודקת את מצבת הנכסים על בסיס נתונים שגויים או חסרים. כך, בשנת 2022, לא פחות מ-84% מהפניות שנבחנו מחדש לאחר שלילת מענק – נמצאו מוצדקות. כלומר, עשרות אלפי אזרחים קיבלו החלטות שגויות בעניינם, פשוט משום שהמדינה עצמה הסתמכה על קבצים לא תקינים.

גם במישור התפעולי התגלו כשלים חריפים: רשות המיסים ממשיכה להשתמש במערכות מידע שאינן אמינות, מטפלת בשומות מקרקעין רק סמוך לפקיעת המועד החוקי, ולעיתים אף לאחריו. במקרים רבים, הבקשות לתיקוני שומה מטופלות באיחור של שנים, בעוד שהמענה הטלפוני כמעט ואינו זמין.

מבקר המדינה: "הציבור נחשף למידע מטעה"

בדברי הסיכום החריפים של הדוח אמר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "יוקר הדיור זקוק לטיפול משמעותי. הטיפול דורש מידע עדכני וזמין על הנדל"ן בישראל. למרות זאת, למעלה מ-900 אלף דירות, כמחצית מהדירות המופיעות בטאבו, אינן מופיעות בקובץ מאגר מידע נדל"ן של רשות המיסים. מאות אלפי נתונים, כגון שנת הבנייה של הנכס, מספר הקומות ושטח הדירה, הם שגויים".

אנגלמן הוסיף כי הפערים הללו פוגעים גם באמינות מדד מחירי הדיור של הלמ"ס: "במסגרת חישוב נתון העלייה במדד מחירי הדיור, לא הובאו בחשבון בזמן אמת הטבות שונות מקבלנים – כמו מבצעי מימון והנחות בגובה ההצמדות והריביות עד האיכלוס. בנוסף, הלמ"ס טרם שילבה את הנתונים על ממ"דים בדירות ישנות בנוסחת החישוב של המדד או נתנה להם ביטוי אחר". לדבריו, "יד ימין אינה מתואמת עם יד שמאל": הציבור נחשף לשני מאגרי מידע ממשלתיים שמציגים תוצאות שונות, באופן שעלול להכשיל קונים ומוכרים בקבלת החלטות כלכליות.

אנגלמן סיכם בקריאה חד-משמעית לממשלה: "על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף שיוביל הקמת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים – מאגר אחד, מהימן, שיכלול מידע ממספר מקורות ויאפשר לנהל מדיניות נדל"ן מבוססת נתונים".