אירופה מקדמת הקפאה של הסכם הסחר עם ישראל: כך נרגיש את זה בכיס

"אם זה יעבור - מוצרים ישראלים יתייקרו, היצוא ייפגע וחברות עלולות לפטר עובדים", אומר פרופ' אריה רייך על המהלך שמקדמת הנציבות האירופית, להקפאת הסכם הסחר עם ישראל על רקע המלחמה בעזה. לדברי רייך, סגן הרקטור של אוניברסיטת בר-אילן ומומחה לדיני סחר בין-לאומי והאיחוד האירופי, המהלך עלול לא רק לפגוע בהכנסות החברות, אלא להשפיע ישירות על משקי בית בישראל: ממחירים גבוהים יותר בסופרמרקט, דרך פגיעה בשירותים שמעניקה המדינה לאזרח ועד חשש לפגיעה במקומות עבודה. N12 עושה סדר.

מה בדיוק החליטה אירופה?

הנציבות האירופית - הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי - הודיעה אתמול (רביעי) כי היא מקדמת הצעה להשהות חלקים מהסכם הסחר החופשי עם ישראל. ההצעה מבוססת על טענה שישראל מפרה את סעיף 2 בהסכם, שמחייב את שני הצדדים לשמירה על זכויות אדם. רייך מציין שהוא "חולק על הפרשנות המשפטית" שעליו מבוסס המהלך. לדבריו, לפי ההיגיון הזה "גם אנחנו יכולנו להשהות את ההסכם כשהיו התקפות אנטישמיות באירופה נגד קהילות יהודיות ובתי כנסת".

עדיין לא מדובר בסוף פסוק שכן ההחלטה עדיין טעונה אישור של מועצת השרים של האיחוד ורוב מיוחס של 65% מהקולות שמייצגים 65% מאוכלוסיית האיחוד. "כף המאזניים מונחת אצל איטליה", מעריך רייך. "אם איטליה תצביע בעד - זה יכול להיכנס לתוקף. אם לא - יש סיכוי שזה יפול".

להערכת רייך, מדינות כהונגריה, צ'כיה, קפריסין, קרואטיה וככל הנראה גם גרמניה צפויות להתנגד להחלטה. על רקע זה, הודיע שר הכלכלה ניר ברקת שפנה למקביליו במדינות האיחוד כגרמניה, איטליה, בולגריה, הונגריה ויוון בקריאה שיתנגדו.

מה ההשפעה שכבר נוצרה בשטח?

אלא שכפי שמסביר רייך, גם אם לבסוף הסכם הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי לא יוקפא, למהלך כבר יש השפעות בשטח. לדבריו, היוזמה יוצרת אי הוודאות סביב יבוא מוצרים מישראל וגורמת לאפקט מצנן, שעלול לגרום ליבואנים אירופים לחפש ספקים אחרים.

לדבריו, עצם קידום הקפאת ההסכם עלול להביא לפגוע בפעילות של חברות ישראליות באירופה - גם אם לבסוף המהלך לא יאושר. "חברות ויבואנים אירופיים עלולים להגיד 'למה שאקח את הסיכון? אם זה לא עבר עכשיו, אולי זה יעבור אחר כך, אז כבר עכשיו אחפש ספק אחר'".

במקביל, יצרנים אירופים או חברות ממדינות שלישיות, כמו טורקיה שגם לה יש הסכם סחר עם האיחוד האירופי, עלולות לנצל את המצב ולהציע עצמן כחלופה יציבה יותר. "כל עסק צריך ודאות", מדגיש רייך. "כשיש אי-ודאות מדינית שיכולה להשפיע על מחירים ועל זמינות - זה כבר גורם לנזק"¹.

נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר מזהיר שכבר עכשיו "היצוא הישראלי סופג פגיעה יום אחרי יום, פעם מבית ופעם מחוץ, במיוחד בתחומי ההייטק, התרופות והטכנולוגיה הביטחונית". לדבריו, הפגיעה תשליך "לא רק על ישראל, אלא גם על שותפינו האירופאים שנהנים מהמוצרים, השירותים והטכנולוגיה הישראלית".

עד כמה משמעותי הסחר עם אירופה?

"האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הכי גדול שלנו, יותר מארה"ב", מזכיר רייך. עם זאת, הוא מוסיף כי ממשלות ישראל פעלו לגוון את יעדי היצוא של ישראל והצליחו להפחית המרכזיות של אירופה כיעד יצוא. לדבריו, בעוד שבעבר אירופה היתה שוק היעד של יותר ממחצית היצוא הישראלי כיום היא אחראית לכ-25%-30% ממנו.

ועדיין רייך מציין כי הטענה שצמצום הסחר עם אירופה לא יפגע בישראל - כפי שטען ראש הממשלה כשניסה להרגיע את הסערה בעקבות נאום ספרטה - אינה נכונה: "ודאי שתהיה פגיעה".

מה יקרה אם הסכם הסחר יושהה?

אם ההשהיה תאושר, המוצרים הישראלים יהיו כרוכים בתשלום מכס בכניסתם ל-27 מדינות האיחוד. "המכס יחזור לרמות של ארגון הסחר העולמי - שהיום זה בממוצע משוקלל בסביבות 3.4%", מסביר רייך. לשם השוואה, מדובר עדיין במכס נמוך משמעותית מזה בגובה 10% שהטיל לאחרונה נשיא ארה"ב על יבוא סחורות מישראל.

תוצאת המכס הזה תהיה ש"המוצרים הישראלים יתייקרו בכניסתם לאיחוד האירופי", מסביר רייך. "יבואנים יאמרו - או-קיי, אז אני אקנה מיצרן מקומי או ממדינה שלישית שאין לה סנקציות כאלו".

נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן הזהיר היום שביטול הקלות המכס עלול להוביל לפגיעה חסרת תקדים בסחר החוץ של ישראל. תורג'מן התייחס לסכנת השהיית הסכם הסחר והבידוד הכלכלי של ישראל במסגרת אירוע הרמת הכוסית המסורתי של האיגוד בהשתתפות כ-70 שגרירים ודיפלומטים.

העלאת המכסים אינה הסכנה היחידה בהשהיית הסכם הסחר: ההשהיה כוללת גם סעיף שיאסור השתתפות של חברות ישראליות במכרזים ממשלתיים. "זה יכול להיות מכשור רפואי, שירותי תוכנה, סייבר והגנות סייבר - דברים שאנחנו חזקים בהם", אומר רייך.

מה הסכנה הנשקפת לעובדים וחברות?

הפגיעה בחברות כתוצאה מהעלאת המכסים צפויה לחלחל הלאה: "חברה שמאבדת שווקים באירופה עלולה גם לפטר עובדים", הוא מזהיר. לדבריו, יצרנים ישראלים עלולים לנסות לספוג את עלות המכס באמצעות הורדת המחירים שבהם הם מוכרים את המוצרים ליבואנים האירופים: "זה יכול לשמור על הלקוח אבל יוריד את הרווחים", הוא אומר.

הפגיעה ברווחיות החברות תביא לירידה בתשלומי המיסים שהם מעבירות למדינה - מה שישאיר את הממשלה עם פחות כסף בקופה להשקיע בשירותים לאזרח ובביטחון.

איך יושפע מכל זה הצרכן הישראלי?

תורג'מן מזהיר ש"החזרת מכסים תכביד על ענפי היצוא המרכזיים ועלולה לפגוע גם ביבוא החיוני לישראל, דבר שעלול להוביל לעליות מחירים משמעותיות ולפגיעה בשרשראות האספקה". רייך מצדו מסויג יותר.

לדבריו, ישראל יכולה תיאורטית להגיב בהטלת מכס נגדי על סחורות אירופיות: "אם הם משהים את ההסכם לגבינו, נשהה אותו גם לגביהם", הוא מסביר. אבל ספק שהממשלה תבחר לעשות זאת כי "זה ייקר את הסחורות בכניסתן לישראל ויפגע בצרכנים".

כיצד יושפעו התעשיות הביטחוניות?

בזירה זו המצב מורכב במיוחד. לפי רייך, מצד אחד יש הזדמנות עצומה: "המדינות באירופה הבינו שהן צריכות להגדיל משמעותית את תקציבי הביטחון בגלל התוקפנות הרוסית באוקראינה", הוא מציין. "הן משקיעות במערכות הגנה מפני טילים, ואנחנו מובילים בעולם - כיפת ברזל, חץ וקלע דוד".

אבל יש גם בעיה: "במקביל להגדלת התקציבים, הן גם הגדילו את הדרישות לייצור מקומי - למשל ש-65% מערך המוצר ייוצר באירופה". התוצאה היא שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות אירופיות כדי לעמוד בתנאי הסף למכרזים האירופיים, שמביאים לכך שחלק מהמערכות מיוצר ביבשת.

רייך ספקן לגבי הסיכוי שהאווירה האנטי-ישראלית תפגע בשיתופי פעולה אלו "כשמה שעל כף המאזניים זה ביטחון האזרחים. אתה תקנה מערכת פחות טובה או לא תקנה בכלל, ותשאיר את האזרחים חשופים לטילים רוסיים, בגלל שאתה לא סובל את ישראל? זו החלטה לא רציונלית שלא מתקבלת על הדעת".

למרות זאת, ממשלת ספרד כבר נקטה בצעדים קיצוניים כאלו. לפי דיווחים מהשבוע האחרון, ספרד ביטלה עסקה עם אלביט לרכישת מערכות ארטילריה בהיקף בהמשך לביטול עסקה לרכישת טילי ני"ט מרפאל בהיקף כ-290 מיליון אירו. "כשיש אנטי-ישראליות כזו גם בממשלה וגם ברחוב - מקבלים החלטות שהן לא רציונליות מבחינת האינטרס של המדינה", מעיר רייך.