האוצר הציג תוכנית סיוע של 1.6 מיליארד שקל להייטק וליצוא, הדרישה לשלם מסים בדולרים נדחתה
על רקע הייסוף החד בשקל, משרד האוצר ורשות החדשנות גיבשו חבילת מענקים לחברות הזנק, צמיחה ותעשייה. באיגוד התעשיות המתקדמות מבקרים: הענף צריך עזרה מיידית בשימור פעילות ועובדים, לא רק תמריצי צמיחה עתידיים
משרד האוצר הציג היום (ג') תוכנית לחיזוק ענפי היצוא וההייטק בהיקף כולל של 1.6 מיליארד שקל, שגובשה בשיתוף רשות החדשנות ולאחר דיונים עם התאחדות התעשיינים. הרקע הוא הייסוף החד והמהיר של השקל בחודשים האחרונים, שפגע בהכנסות חברות היצוא וההייטק. אף שענף ההייטק דרש לאפשר לחברות בין-לאומיות לשלם את המסים בדולרים, הדרישה לא נכללה בתוכנית שהוצגה.
עיקר התקציב, כמיליארד שקל, יופנה למסלול סיוע מהיר לחברות סטארטאפ ולחברות צמיחה. המענקים יינתנו רק כנגד מאצ'ינג: חברה שתשקיע מכספה, למשל ברכישת ציוד, תוכל לקבל מהמדינה עד מחצית מהעלות. המטרה, לפי משרד האוצר, היא לאפשר לחברות להאריך את תקופת הפעילות שלהן ולשמר את הפעילות בישראל.
עוד 570 מיליון שקל יופנו לחיזוק ענף התעשייה. הנתח הגדול, 360 מיליון שקל, מיועד להרחבת הטבת הפחת המואץ לחברות יצואניות. לצד זה יוקצו 175 מיליון שקל למענקים לרכישת מיכון וציוד מתקדם, 25 מיליון שקל להרחבת פעילות מכון היצוא ו-10 מיליון שקל להכשרות מקצועיות עם השמה במשרות בפריון גבוה.
כל 1.6 מיליארד השקלים הם כסף חדש שאינו קיים בתקציב המדינה הנוכחי. מאחר שהממשלה אינה יכולה לחרוג ממגבלת ההוצאה ללא שינוי חקיקה, היא תצטרך להסיט תקציבים ממשרדים וסעיפים אחרים. בניגוד לחמישה קיצוצים רוחביים שבוצעו כבר בתקציב 2026, הפעם אין כוונה לקצץ רוחבית אלא לשנות סדרי עדיפויות, כלומר להציג בעת אישור ההחלטה בממשלה הסטה תקציבית ממשרדים אחרים.
במקביל הוחלט להקים ועדה בין-משרדית שתבחן את התחרותיות של ענף ההייטק ותגבש המלצות מבניות לקראת תקציב 2027.
הענף מבקר: "החברות לא מחפשות צמיחה, אלא הישרדות"
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) הגיב בביקורת על התוכנית. קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד, אמרה כי "התוכנית שפורסמה מתמקדת בעיקר ביצירת מנועי צמיחה עתידיים, בעוד שהצורך המרכזי של החברות כיום הוא מענה לאתגרים הכלכליים והתפעוליים המיידיים שנוצרו בעקבות התחזקות השקל. חברות רבות אינן מחפשות כיום תמריצים לצמיחה, אלא כלים שיסייעו להן לשמר את הפעילות הקיימת בישראל, את העובדים ואת מרכזי הפיתוח".
מאיר רובינשטין קראה לגבש גם פתרונות קצרי טווח באמצעות הוראות שעה שיקלו על תזרים המזומנים של החברות, וכן להרחיב את החוק לעידוד מחקר ופיתוח כך שיכלול חברות רב-לאומיות שאינן מחזיקות בקניין הרוחני בישראל אך מפעילות כאן מרכזי פיתוח גדולים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הפנה חיצים לבנק ישראל: "הגבנו מהר להתפתחויות. אני מצפה שגם בנק ישראל יירתם לאתגר ויגיב למתרחש. כבר תקופה ארוכה שאני סבור שהורדת ריבית חדה היא התשובה שתסייע ותזניק את המשק".
מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין ציין כי ההייטק מהווה 18.3% מהתמ"ג ו-58% מהיצוא, והוסיף: "בשבועות הקרובים נעמיד לרשות החברות מסלולים מהירים, שבאמצעותם נשקיע בחברות בשלבי ההזנק והצמיחה".
נשיא התאחדות התעשיינים אברהם נובוגרוצקי אמר כי "התוכנית שהוצגה היום הינה נדבך חשוב, ועלינו להמשיך ולפעול יחד במטרה לגבש את צעדי ההמשך הנדרשים לחיסון המשק. על מנת להבטיח הצלחה בטווח הארוך יש להרחיב ולהתאים את התוכנית כך שתספק מענה ראוי לעומק הפגיעה בתעשייה".