מילואימניקים בקריסה: 88% מהעצמאיים נפגעו, מחצית מהמשרתים בדרך לשינוי קריירה
דוח חדש של חברת Elevation ו-iPanel חושף את המחיר הכלכלי והנפשי הכבד שמשלמים הלוחמים שחזרו מהחזית: מפגיעה אנושה בהכנסות של בעלי עסקים, דרך "פיטורים שקטים" של שכירים ועד לפגיעה רוחבית בקריירה של בני הזוג. בזמן שהמדינה מתווכחת על תקציבים, המילואימניקים כבר מחפשים את הדרך החוצה – ונוהרים ללימודי AI כדי לצמצם פערים


שירות המילואים הארוך בתולדות המדינה אולי הסתיים עבור חלק מהלוחמים, אך בשטח מתברר כי הקרב האמיתי רק התחיל – הקרב על הבית הכלכלי. דוח מקיף וחדש של חברת ההכשרה Elevation, שנערך בשיתוף iPanel ולייבוביץ' מדיה, חושף תמונה מדאיגה של "קריסה תעסוקתית" בקרב אוכלוסיית המשרתים. המחקר, שבחן מעל ל-3,000 משיבים ומתוכם נותחו לעומק כ-600 מילואימניקים ששירתו מעל 60 יום, מציג נתונים שאי אפשר להתעלם מהם: 64% מהמשרתים דיווחו על פגיעה מקצועית משמעותית בעקבות השירות.
בעוד שהפגיעה השכיחה ביותר נוגעת לעיכוב בהתפתחות המקצועית או בקידום, רבים מדווחים גם על פגיעה ממשית ביציבות התעסוקתית ובהכנסה. מנכ"ל Elevation, אבי שניר, מדגיש כי הפגיעה בשכירים אינה מתמצה רק בפיטורים גלויים, אלא באה לידי ביטוי ב"פיטורים שקטים" הכוללים אי-העלאת שכר, צמצום סמכויות ועצירה של מסלולי קידום טבעיים שהיו אמורים להתרחש לולא השירות הממושך.
בעוד שהשכירים נהנים מהגנות מסוימות, המגזר העצמאי ספג מכה אנושה. הנתונים המטרידים מראים כי 88% מהמילואימניקים העצמאיים חוו פגיעה כלשהי בעסק שלהם. עבור 64% מהם, מדובר בפגיעה ישירה וקשה בהכנסה או בהיקף העבודה, מה שמעמיד משקי בית רבים בסכנה כלכלית ממשית.
חומרת הפגיעה נמצאת במתאם ישיר למשך השירות: בעוד שבקרב אלו ששירתו עד 120 יום שיעור הפגיעה עומד על כ-53%, הנתון מזנק ל-80% בקרב משרתים שביצעו מעל 300 ימי מילואים. גם בקרב שדרת הפיקוד המצב מורכב במיוחד, כאשר קצינים מדווחים על שיעורי פגיעה גבוהים יותר (76%) בהשוואה לחיילים (61%), ככל הנראה בשל העובדה שהם שירתו זמן רב יותר בממוצע ונושאים באחריות פיקודית הממשיכה להעסיק אותם גם בימים שאינם בשירות פעיל.
"המדינה נכשלה במתן מענה"
הנתון המפתיע והכואב ביותר בדוח נוגע למעגל המשפחתי: השירות לא פוגע רק במי שלובש מדים. 55% מהמילואימניקים מדווחים כי הקריירה של בן או בת הזוג שלהם נפגעה משמעותית בתקופה זו. העומס בבית, הטיפול בילדים לבד והמתח הנפשי יצרו מצב שבו בן הזוג שנשאר בעורף נאלץ להוריד הילוך בעבודה. "צריך להתייחס למשרתים כמשקי בית," אומר שניר, "כשאחד בשירות, השני נמצא בעומס לא סביר".
בנוסף, יחס המעסיקים מתחיל להיסדק. בעוד שבתחילת המלחמה נרשמה התגייסות של המגזר העסקי, כיום 33% מהמשרתים מעידים כי יחס המעסיק כלפיהם הפך לשלילי יותר בעקבות המילואים. קפיצה משמעותית בדיווחים על יחס שלילי נרשמת ברגע שחוצים את רף 120 ימי השירות.

הטלטלה המקצועית הובילה לגל אדיר של בחינה מחודשת ושינויי קריירה, כאשר 53% ממשרתי המילואים כבר ביצעו שינוי תעסוקתי כלשהו מאז השבעה באוקטובר. השינויים נעים בין שינוי סטטוס תעסוקתי מלא (17%) לבין שינויים פנימיים בתוך הארגון כמו החלפת תפקיד או הפחתת שעות
(37%), כאשר הסיבה המרכזית המובילה לכך היא הרצון להגדלת הכנסה כדי לפצות על הפסדי המלחמה, לצד שחיקה נפשית וחיפוש אחר איזון טוב יותר בין עבודה לבית.
בתוך הכאוס הזה, המשרתים מבינים שהשוק השתנה בזמן שהם היו בחזית. בזמן שבועת ה-AI התפוצצה בעולם, המילואימניקים היו עסוקים בלחימה. כעת, 60% מהם מביעים עניין ברכישת מיומנויות AI – התחום המבוקש ביותר ללמידה – כדי לסגור את הפער המקצועי שנוצר. בסך הכל, 87% מהמשרתים מעוניינים לפתח מיומנות מקצועית חדשה אחת לפחות.
בשורה התחתונה, המילואימניקים מרגישים מופקרים על ידי הממשלה. רק 10% חשים כי המדינה נתנה מענה מלא לפגיעה התעסוקתית שלהם. רוב מוחלט של 53% סבורים שהמענה לא היה מספק או שלא ניתן כלל.
"משרתי המילואים נמצאים בקריסה תעסוקתית," מסכם אבי שניר בביקורת חריפה על סדרי העדיפויות הממשלתיים, "המדינה צריכה להקצות תקציבים אמיתיים לטובת שיקום תעסוקת משרתי המילואים לפני שתהיה קריסה כללית"