ביג מק במחיר של פנטזיה: ישראל השנייה בעולם ביוקר המחיה, רק אחרי שווייץ
קפיצה של שישה מקומות בתוך חצי שנה הביאה את ישראל אל צמרת מדד הביג מק של "אקונומיסט". מאחורי הזינוק עומדים גם התייקרות ההמבורגר וגם התחזקות השקל מול הדולר, ומאחורי המספרים מסתתר סיפור שנוגע לכל מי שקונה כאן אוכל


מנת הביג מק של מקדונלד'ס עולה בישראל 7.67 דולר, המחיר השני בגובהו בעולם אחרי שווייץ בלבד. כך עולה ממדד הביג מק של השבועון הבריטי "אקונומיסט", שפורסם בסוף השבוע. לשם השוואה, אותה מנה עולה בארצות הברית 6.22 דולר ובטייוואן הרחוקה 2.42 דולר בלבד.
הדירוג הנוכחי מציב את ישראל שישה מקומות מעל מיקומה בגרסה הקודמת של המדד, שפורסמה בינואר השנה ובה דורגה במקום השמיני. מאחורי הקפיצה עומד שילוב של שני גורמים: התייקרות חדה של ההמבורגר בישראל, לצד התחזקות השקל מול הדולר.
בתחילת השנה נמכר הביג מק בישראל ב-20 שקל. בפברואר העלתה מקדונלד'ס ישראל את מחירו ב-15% ל-23 שקל, ובד בבד המשיך השקל להתחזק. הצירוף הזה הקפיץ את המחיר הדולרי של המנה והציב את ישראל מעל מדינות שמובילות בדרך כלל את המדד, בהן נורווגיה, דנמרק ושוודיה. לשם השוואה, בינואר 2025 נמכר הביג מק בישראל ב-17 שקל בלבד.
"אקונומיסט" השיק את המדד ב-1986 כתרגיל קליל שנועד להמחיש את עקרון שוויון כוח הקנייה. לפי אותו עיקרון, מוצר זהה אמור לעלות מחיר דומה במדינות שונות אחרי המרת המחירים לאותו מטבע. כשההמבורגר יקר בהרבה בישראל מאשר בארצות הברית במונחים דולריים, המדד עשוי להצביע על כך שהשקל חזק מדי מול הדולר, או שהמחירים המקומיים גבוהים מדי.

הבחירה בביג מק לא הייתה מקרית. מדובר במוצר שנמכר במאות סניפים ברחבי העולם, בנוי בצורה דומה כמעט בכל מקום ומורכב מיותר מ-60 רכיבים. ההמבורגר נשען על סחורות מקומיות כמו בשר, לחם וירקות, אבל משלב בתוכו גם שכר עובדים, שכר דירה, חשמל, תחבורה, פרסום ומסים. שכר העבודה לבדו אחראי לכ-45% ממחיר המנה, הלחם לכ-12%, הבשר לכ-9% ושכר הדירה לכ-4.5%. די בהתייקרות של אחד המרכיבים כדי להזיז את המחיר לצרכן, ומכאן השימושיות של המדד כאינדיקציה ראשונית ליוקר המחיה המקומי.
לא רק מחירים, גם ערך המטבע
הפערים בין המדינות אינם מספרים רק על מחירי המזון, אלא גם על שווי המטבע המקומי. מטבע שנסחר בשוק בערך גבוה מכוח הקנייה שלו נחשב מיוסף יתר, ומטבע שנסחר בזול נחשב מפוחת. השבועון מחשב, למשל, שהפרנק השווייצרי מיוסף בכ-45% מול הדולר, בעוד הדולר הטייוואני מפוחת ביותר מ-60%.
לצד המדד הרגיל מפרסם "אקונומיסט" גם גרסה המתואמת לתוצר לנפש, מתוך הנחה שמחירים במדינות עשירות נוטים להיות גבוהים יותר מלכתחילה. לכן המקום השני אינו קובע בהכרח שישראל היא המדינה השנייה היקרה בעולם, אלא שמחיר הביג מק בישראל, בשילוב שער השקל בעת הבדיקה, הוא השני בגובהו בעולם במונחים דולריים.
זו אינה הפעם הראשונה שישראל מטפסת לראש המדד. כבר ב-1997 היא דורגה במקום השלישי בעולם, אחרי שווייץ ודנמרק, כשמחיר הביג מק עמד אז על 11.5 שקל לעומת מחיר תאורטי של 8.18 שקל לפי כוח הקנייה מול הדולר. מסקנת המדד הייתה שהשקל מתומחר ביתר של כ-40%, וגם בשנה שלאחר מכן נותרה ישראל במקום השלישי.
החל מ-2002 נעדרה ישראל מהמדד. היא הוצאה ממנו לאחר שגורמים בכירים בממשלה טענו בפני "אקונומיסט" שהמדד אינו רלוונטי למשק הישראלי. באותה עת עלה הביג מק בישראל 12.9 שקל, סכום ששווה היה לכ-2.84 דולר בלבד, רחוק מאוד מהצמרת שבה מוצבת ישראל כיום.