מחקר של משרד האוצר: רופא בכיר בבית חולים ממשלתי מרוויח 64 אלף שקל בחודש
הקרנות שמפעילים בתי החולים הממשלתיים הוקמו כדי לתמרץ רופאים להישאר במערכת הציבורית ולצמצם את הרפואה הפרטית. נתוני רשות המסים מגלים שהמטרה הזו רחוקה מלהתממש, ושפערי השכר בין תחומי ההתמחות מגיעים לכמעט פי שניים


ההכנסה השנתית הממוצעת של רופא מומחה בבית חולים ממשלתי עמדה ב-2023 על כ-772 אלף שקל, כ-64 אלף שקל בחודש. כך עולה ממחקר חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שבחן לראשונה את מלוא תמונת ההכנסות של הרופאים, ולא רק את השכר שמופיע בתלוש.
מתוך הסכום הכולל, כ-524 אלף שקל מקורם ברפואה ציבורית וכ-248 אלף שקל מרפואה פרטית. רמת השכר הזו גבוהה בערך פי שלושה מהשכר הממוצע במשק, ועולה גם על שכרם של עובדי המחקר והפיתוח, שעמד באותה שנה על כ-391 אלף שקל בממוצע.
הממצא החריף ביותר במחקר נוגע לקרנות המחקר, תאגידי הבריאות שפועלים לצד בתי החולים הממשלתיים. הקרנות הוקמו בין היתר כדי לתמרץ רופאים לעבוד בשעות אחר הצהריים בתוך בית החולים, ובכך לצמצם את היקף הרפואה הפרטית. המחקר מצביע על כך שהמטרה הזו כנראה אינה מושגת.
כדי לבחון זאת השוו החוקרים בין רופאי בתי החולים הממשלתיים לרופאי בתי החולים של כללית, שבהם לא פועלות קרנות מחקר. דווקא רופאי בתי החולים הממשלתיים מרוויחים מרפואה פרטית 73% יותר, כ-251 אלף שקל בממוצע לעומת כ-145 אלף שקל בכללית. גם אחרי התאמה זהירה לאופן סיווג ההכנסות, נותר פער של כ-62%. לפי המחקר, ממצא זה אינו תומך בטענה כי השימוש בקרנות המחקר מגדיל את זמינות הרופאים במערכת הציבורית או מצמצם את היקף פעילותם הפרטית.
פערי שכר עצומים נמצאו גם בין תחומי ההתמחות. כירורגיה פלסטית מובילה עם שכר ממוצע של כ-1.12 מיליון שקל בשנה, רובו מרפואה פרטית, ואחריה דרמטולוגיה, כירורגיית חזה ולב והרדמה. בקצה הנמוך נמצאים רפואת ילדים, פסיכיאטריה ורפואה פנימית, בעיקר בשל היעדר כמעט מוחלט של הכנסות מרפואה פרטית. כך, כירורג פלסטי מרוויח בממוצע כמעט פי שניים מרופא ילדים באותו בית חולים.
תופעה נוספת שעולה מהנתונים היא חברות הארנק. תשלומים לחברות אלו מהווים כ-9% מהשכר הממוצע של כלל הרופאים, אך בעשירון ההכנסה העליון מזנק חלקם לכ-29% מסך ההכנסה, בעיקר משיקולי מיסוי.
מהנתונים עולה גם פער גאוגרפי מפתיע. רופאים בבתי החולים בפריפריה השתכרו ב-2023 כ-10% יותר מעמיתיהם במרכז, כ-836 אלף שקל לעומת כ-758 אלף שקל, פער שמקורו כולו בשכר הציבורי ובתוספת של כ-20% שניתנה לרופאי הפריפריה בהסכם השכר מ-2011. ואולם המחקר מצביע על ריכוזיות של כוח אדם מקצועי דווקא במרכז, דרך קרנות המחקר. כ-36% מהרדיולוגים מועסקים רק על ידי קרן המחקר, רובם במרכז, מה שמעורר חשש להעמקת הפערים האזוריים.
המחקר בחן 4,636 רופאים מומחים בעשרה בתי חולים ממשלתיים, התבסס על נתוני רשות המסים ועל נתונים מנהליים של משרד הבריאות, ומהווה עדכון לניתוח קודם שפרסם אגף הכלכלן הראשי ב-2018. החוקרים מציינים כי מסקנותיהם מעלות שאלות באשר לתפקידן של קרנות המחקר ולמדדים שלפיהם נקבע השכר בהן.