mako
פרסומת

"למנוע את הסנקציות, לא לעקוף אותן": בנק ישראל דוחה את תוכנית הקריפטו

בתגובה לדברי נתניהו על "כלכלה עוקפת", קבע הבנק המרכזי כי הנושא מצוי באחריות הדרג המדיני: "מן הראוי לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר שלנו". נתניהו בתגובה: "מודה להם על העצות - אני עושה מה שאני חושב"

נמרוד מירום
פורסם:
ראש הממשלה מציג את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל
מאמצים למנוע "שרפת קולות" בגוש הימין-חרדים | צילום: מעיין טואף, לע"מ
הקישור הועתק

בנק ישראל דחה היום (ש') את הרעיון שמטבעות קריפטו יכולים לשמש מסלול לעקיפת סנקציות על ישראל. "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות על ישראל", נמסר מהבנק בתגובה לפניות עיתונאים במהלך השבת.

"הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השלילית על המשק", הוסיף הבנק, וציין כי "נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו". בנוסח התגובה אין התייחסות ישירה לראש הממשלה נתניהו או לריאיון, אבל המסר ברור: הדרך להתמודד עם הסנקציות היא למנוע אותן, לא לבנות תשתית שתאפשר לחיות איתן.

זמן קצר לאחר מכן, הגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו לאזהרה. "מודה להם על העצות, אני עושה מה שאני חושב", נמסר מטעמו.

התגובה מגיעה יממה אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ 10, ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, "אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", וטען שביקש "כבר להכין את התוכנית" לכך. כשנשאל אם בלוקצ'יין הוא האלטרנטיבה לסנקציות, השיב: "אחד מהם. בוודאי". נתניהו לא פירט מה כוללת התוכנית ולא התייחס לשאלה מי אחראי לכך שישראל ניצבת בפני סנקציות מלכתחילה.

דברי בנק ישראל תואמים את מה שאמרו בימים האחרונים גורמים בכירים לשעבר. המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן אמר כי "בלוקצ'יין אינו פתרון לעקיפת סנקציות", וכי העברת עסקה לרשת בלוקצ'יין "אינה מבטלת איסור משפטי ואינה משנה את חובות הצדדים לעסקה". מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב אמר כי ההצעה "מציבה אותנו בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן".

תוכנית שאיש לא שמע עליה

גורמים במשרדים הכלכליים לא שמעו על הנחיה להכין תוכנית כזו, ובמשרד ראש הממשלה לא מכירים צוות שעוסק בה. מדובר בדברי גורמים ששמותיהם לא פורסמו, ולא הוצג מסמך או נתון בנוגע לקיומה של תוכנית.

בבסיס החשש מסנקציות בנקאיות עומדת ההכרזה של בריטניה מתחילת ספטמבר על סנקציות נגד חברות ישראליות הקשורות להתנחלויות, ובהן בנקים, והצטרפותן של 11 מדינות נוספות. המדינה היחידה שבה תועד שימוש מדינתי מקיף בקריפטו לעקיפת סנקציות היא רוסיה, שהתירה בחוק מאוגוסט 2024 תשלומים דיגיטליים בסחר בין-לאומי, אך במסגרת "משטר משפטי ניסיוני" מוגבל. איראן, צפון קוריאה וונצואלה נשענות אף הן על נכסים דיגיטליים, אך באף אחת מהמדינות הללו הקריפטו לא החזיר אותה למערכת הפיננסית העולמית ולא מנע פגיעה באזרחיה.