רוסיה, איראן, קוריאה הצפונית, ועכשיו ישראל: תוכנית הקריפטו של נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה היום (ו') כי הוא חושש מסנקציות בנקאיות בין-לאומיות על ישראל, וטען שהנחה להכין תוכנית התמודדות שתתבסס, בין היתר, על טכנולוגיית בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים. את הדברים אמר בריאיון לרועי כ"ץ בתוכנית "סוגרים שוק" בערוץ 10, ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת.

כ"ץ שאל את נתניהו כמה הוא חושש מסנקציות כלכליות, על רקע דברי שר החוץ הבריטי והחשש שהסנקציות "יזלגו גם למערכת הפיננסית, אולי בנקים". "בטח שאני חושש", השיב נתניהו. "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת, ואתה יודע מה היא... וגם על זה אני עובד. ויש גם דברים אחרים". כשכ"ץ שאל על קריפטו, ענה נתניהו: "נכון מאוד". ולשאלה אם הבלוקצ'יין הוא האלטרנטיבה לסנקציות, השיב: "אחד מהם. בוודאי. ואני ביקשתי כבר להכין את התוכנית לזה".

בתשובותיו הציג נתניהו את הסנקציות כתרחיש מזג אוויר, כאסון טבע שצריך להיערך אליו. הוא לא התייחס, ולו במילה אחת, לשאלה מי אחראי לכך שישראל ניצבת בכלל בפני האפשרות הזו. הסנקציות הבריטיות לא נפלו מהשמיים: הן הוטלו על רקע מדיניות ההתנחלויות ומלחמת חרבות ברזל, נתניהו, שפרט לשנה אחת כיהן כראש הממשלה מאז שנת 2009, הוא הדמות המרכזית בעיצוב שתיהן. המסר שעלה מהריאיון לא היה "כך נמנע את הסנקציות" אלא "כך נלמד לחיות איתן", ובכך הפך את השיח מטיפול בגורם לטיפול בסימפטום.

מה זה אומר לישראלים

המשמעות המעשית של סנקציות בנקאיות נובעת ממבנה המשק הישראלי. ישראל נשענת על סחר חוץ, על ענף הייטק שמוכר לעולם ועל השקעות זרות, וכולם דורשים מערכת בנקאית מחוברת למערכת הבין-לאומית. ניתוק חלקי או מלא עלול להתגלגל לעלייה ביוקר המחיה, לפגיעה בתעסוקה ולייקור החוב הממשלתי. בתרחיש קיצוני, דירוג האשראי של ישראל יצנח וההשקעות הזרות יקרסו, אף שמדובר בתרחיש קצה ולא בתחזית מחייבת.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים נמצאים בשימושים לגיטימיים רבים. בנקים מרכזיים, ובהם בנק ישראל, בוחנים הנפקת מטבע דיגיטלי ממלכתי, וענף הקריפטו הפרטי פועל כחוק במדינות רבות. אלא שמה שמאפיין את המדינות שכבר הלכו בדרך שנתניהו מתאר אינו הטכנולוגיה אלא המטרה: שימוש מדינתי במטבעות דיגיטליים כדי לתפקד מחוץ למערכת הבנקאית הבין-לאומית, לאחר שנותקו ממנה.

ארבע מדינות עושות זאת כיום. רוסיה, לפי רויטרס, משתמשת במטבעות דיגיטליים במסחר בנפט עם סין והודו, לאחר שבקיץ 2024 חוקקה חוק המתיר תשלומים דיגיטליים בסחר בין-לאומי. באיראן פעילות הקריפטו הולכת וגדלה על רקע הסנקציות והפיחות החמור במטבע המקומי. קוריאה הצפונית וונצואלה נשענות אף הן על נכסים דיגיטליים כדי לתפקד מחוץ למערכת הפיננסית. לפי חברות מעקב שצוטטו בוול סטריט ג'ורנל, מדינות תחת סנקציות טיפלו יחד בהיקף של כ-100 מיליארד דולר במטבעות דיגיטליים בשנה האחרונה.

רמת החיים בארבע המדינות הללו נפגעה קשה בשנים האחרונות, אם כי לא רק בגלל הסנקציות: מלחמה, מדיניות כלכלית כושלת ובידוד מדיני ממושך מילאו תפקיד שונה בכל מקרה. באף אחת מהן הקריפטו לא החזיר את המדינה למערכת הפיננסית העולמית ולא מנע את הפגיעה באזרחים.

"זה נגמר וזה ייגמר"

באותו ריאיון התייחס נתניהו גם לעתיד הסיוע הביטחוני האמריקני. "אם אתם חושבים שאנחנו נמשיך לקבל את מה שהבאתי פעמיים, וזה עשרות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני לתקציב הביטחון, תתארגנו ותתרגלו, זה לא יהיה. כי אמריקה השתנתה. זה נגמר וזה ייגמר, זה רק שאלה של זמן", אמר. מזכר ההבנות הנוכחי, שנחתם ב-2016, מעניק לישראל סיוע ביטחוני בהיקף של 38 מיליארד דולר בעשור. בהקשר זה ראוי לציין שממשל טראמפ אינו מתנגד להמשך הסיוע האמריקאי לישראל. היה זה נתניהו שיזם את הדיון על הפסקת הסיוע.

בחלקים אחרים של הריאיון, התעמת נתניהו עם אזהרותיו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מהתרחבות תקציב הביטחון. "אני לא מסכים איתו, חד-משמעית", אמר, והגן על תוספת של כ-400 מיליארד שקל לביטחון בשנים הקרובות. הנגיד עצמו אמר רק אתמול כי "תקציב ביטחון לא מרוסן יביא לגידול בגירעון ובאינפלציה".

הדברים נאמרו על רקע הסלמה בצעדים הבין-לאומיים נגד ישראל. בתחילת ספטמבר הכריזה בריטניה על סנקציות נגד חברות ישראליות הקשורות להתנחלויות, ולראשונה גם נגד גופים המספקים שם שירותים, ובהם בנקים. להכרזה הצטרפו 11 מדינות נוספות, ובהן צרפת, קנדה, ספרד ואירלנד. איום כזה על בנקים ישראליים עלול לגרור תגובת שרשרת של בנקים זרים שיימנעו מלעבוד מולם.

עבור ישראל, השורה התחתונה אינה "ככה זה ייראה" אלא אזהרה: התרחיש שאליו נערך ראש הממשלה טומן בחובו סיכון למקורות החיים של המשק, לסחר החוץ, להייטק, להשקעות הזרות ולעלות החוב, ופגיעה בהם מתגלגלת ליוקר המחיה ולתעסוקה של כולנו. והשאלה שנתניהו לא ענה עליה היא אם לא עדיף למנוע את הסנקציות מלכתחילה.