מהאיומים ועד הפשרה: כך נמנעה מלחמת הסחר בין טראמפ לספרד
הנשיא האמריקני הורה לנתק מיידית את היחסים הכלכליים עם מדריד בעקבות הסירוב להעלות את תקציב הביטחון וסגירת הבסיסים האסטרטגיים. אלא שכמה שעות לאחר מכן, כבר נשמעו מסרי פיוס, לאחר שלטענת טראמפ - ספרד התקפלה והבטיחה להשקיע כסף בתוכניות של הנשיא


הדרמה הדיפלומטית וכלכלית שהסעירה את השווקים הבינלאומיים ביממה האחרונה הגיעה הבוקר לסיומה הלא מאוד מפתיע. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי ספרד הסכימה לבצע "תשלומים משמעותיים" לתקציב הביטחון של נאט"ו, ובכך הוסר איום החרם הכלכלי המיידי שהטיל הממשל האמריקני על מדריד. ההתפתחות המהירה משקפת את יחסי הכוחות החדשים במערכת הגיאופוליטית, וממחישה כיצד מתחים ביטחוניים מתורגמים ישירות ללחצים כלכליים המשפיעים על השוק הגלובלי.
המשבר הנוכחי החל כאשר הנשיא טראמפ סימן את ספרד כחוליה החלשה בברית נאט"ו, על רקע סירובה להתחייב ליעד תקציב הביטחון החדש שעומד על 5% מהתמ"ג, לצד החלטתה של מדריד לחסום את בסיסי הצבא בשטחה בפני תקיפות אמריקניות באיראן. בתגובה לצעדים אלו, הורה טראמפ לשר האוצר שלו לעצור לחלוטין את הסחר עם המדינה. עם זאת, בדרך חזרה לוושינגטון על סיפון מטוס ה"אייר פורס 1", דיווח הנשיא לכתבים על שינוי מגמה מוחלט וטען כי מנהיגי ספרד "הפגינו נדיבות גדולה" ונענו לבקשות הכספיות של ארה"ב, מבלי לפרט את סכומי הכסף המדויקים שהובטחו.
להחלטות מסוג זה יש השפעה ישירה על הכלכלה העולמית ועל הצרכן הישראלי, בשל המבנה המורכב של שרשראות האספקה המודרניות. ספרד מהווה ספקית מרכזית של חומרי גלם, רכיבי מתכת, כימיקלים ותרופות לחברות ענק בארצות הברית וברחבי העולם. עצירה מוחלטת של הסחר עמה הייתה מובילה לשיבושים קשים בקווי הייצור של מפעלים רבים, לעלייה חדה בעלויות השילוח הבינלאומי, ולגל התייקרויות שהיה מתגלגל באופן מיידי אל מדדי האינפלציה העולמיים ומייקר את המוצרים לצרכני הקצה.
מעבר לכך, האירוע הדגיש את החומות המשפטיות המגינות על מדינות בודדות בעידן הכלכלי הנוכחי. מאחר שספרד היא חלק בלתי נפרד מאיחוד המכסים של האיחוד האירופי, החוק הבינלאומי אינו מאפשר לארצות הברית להטיל עליה סנקציות כירורגיות ומבודדות. צעד כזה נחשב מבחינה משפטית כפגיעה באיחוד האירופי כולו, והיה גורר תגובת נגד מיידית בדמות מכסי מגן אירופיים על סחורות אמריקניות – מהלך שהיה מצית מלחמת סחר כוללת בין שתי הכלכלות החזקות במערב ומטלטל את הבורסות.
במקביל ללחצים, הציג ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, את הנתונים הרשמיים של ארצו כדי להדוף את הטענות לפיהן ספרד אינה נושאת בנטל. סנצ'ס הבהיר כי ארצו עמדה השנה ביעד ההוצאות ההיסטורי של נאט"ו והשקיעה 2% מהתמ"ג שלה בביטחון, נתון המציב אותה במקום השביעי ברמת הביצועים מתוך 32 חברות הברית. כדי לאותת על מחויבותה הביטחונית, הודיעה מדריד על הצטרפות כוחותיה למשימת הגנת האזור הארקטי בפינלנד, והדגישה את הסיוע הצבאי המאסיבי שהיא מעניקה לאוקראינה. הפשרה שהושגה לבסוף מוכיחה כי למרות ההצהרות הלוחמניות, התלות הכלכלית ההדדית של השווקים נותרה הגורם המרכזי המונע שבירה של הכללים הדיפלומטיים.
דפוס פעולה קבוע
עבור מי שעוקב אחר הבית הלבן, המשבר האחרון מול מדריד אינו מקרי, אלא מהווה חלק מדפוס פעולה קבוע, כמעט טקטי, של דונלד טראמפ: שימוש באיומי מכסים אגרסיביים ובחנק כלכלי ככלי מנצח לכיפוף ידיים גיאופוליטי ולהשגת ויתורים מהירים. רק בשנה האחרונה חזו השווקים באסטרטגיה הזו פעם אחר פעם; בתחילת 2025 למשל, הטיל טראמפ מכסי עתק של 25 אחוזים על השכנות קנדה ומקסיקו, ורק לאחר שקנדה מינתה "פרויקטור פנטניל" מיוחד ומקסיקו שלחה אלפי חיילים לבלום את הגבולות, הושגו הסכמות והמכסים הוקפאו זמנית.
דוגמה נוספת נרשמה רק לפני חודשים ספורים, כאשר טראמפ איים במכסים של 25 אחוזים על שמונה מדינות אירופיות בעקבות "משבר גרינלנד", ואז ביטל את האיום תוך ארבעה ימים בלבד לאחר שהשיג הבנות ראשוניות עם מזכ"ל נאט"ו. השיטה תמיד זהה: מייצרים משבר כלכלי מדומה, מעלים את רף הלחץ למקסימום, ומסירים אותו ברגע שהצד השני מספק את הסחורה או פותח את הארנק.