לפני 20 שנה ישראל דורגה במקום השלישי במדד ההשכלה העולמי - היום היא בתחתית
בתוך שני עשורים וחצי איבדה המדינה את יתרונה היחסי ודירוגה הידרדר למקום 20 בארגון המדינות המפותחות. דוח של משרד האוצר מתריע מפני האטה חריפה ברישום לאקדמיה ואובדן הכנסה בקרב גברים שבוחרים בתארים בעלי ערך כלכלי נמוך
ישראל, שהתגאתה בעבר באחד משיעורי האקדמאים הגבוהים בעולם, מאבדת את ההובלה בשוק העבודה הבין-לאומי. דוח של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף כי אף ששיעור המשכילים בגילי 25-34 עלה מ-41 אחוזים בשנת 2000 ל-47 אחוזים בשנת 2024, העלייה בישראל הייתה מתונה משמעותית מהשינוי שחל בשאר העולם המפותח. התוצאה היא צניחה של 17 שלבים בדירוג ה-OECD בתוך 24 שנה.
קצב הגידול השנתי של מספר הסטודנטים בישראל הוא כיום הנמוך ביותר בארגון, למעט פינלנד. בעוד שבין השנים 2000 ל-2024 עמד הקצב הממוצע על 2.6 אחוזים, בארבע השנים האחרונות הוא צנח ל-1.1 אחוזים בלבד, נתון שנמוך מקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה.
הדוח מצביע על פערים עמוקים בהשתלבות באקדמיה. בעוד שנשים מכלל המגזרים הזניקו את שיעורי ההשכלה, בקרב גברים יהודים שאינם חרדים נרשמה בלימה סביב 39 אחוזי השתלבות. המגזר הערבי רשם הכפלה של מספר הסטודנטים מאז 2010, בעיקר בזכות הנשים, בעוד שאצל הגברים הערבים השיעור נותר נמוך ועומד על כ-17 אחוזים. בקרב גברים חרדים נרשמה עלייה, אך היא איטית בהרבה מהמגמות בשאר המגזרים.
האם התואר משתלם? שחיקת פרמיית השכר
במערכת ההשכלה הגבוהה חל שינוי מבני עמוק עם המעבר מהאוניברסיטאות למכללות. מספר הסטודנטים במכללות זינק פי שניים וחצי מאז תחילת המאה, אך ההתרחבות הכמותית לא תמיד תורמת לשכר. נתוני האוצר מראים כי בעוד תואר בהייטק מניב תוספת שכר (פרמיית שכר) של כ-81 אחוזים ללא קשר לזהות המוסד, בתחומים אחרים הפער תהומי.
בוגרי אוניברסיטה במדעי הרוח נהנים מתוספת שכר של כ-24 אחוזים, בעוד שבוגרי מכללות באותו תחום מסתפקים בתוספת של 4.5 אחוזים בלבד. עם זאת, הנתונים האלה מעידים על הסתכלות צרה על מטרות ההשכלה הכלליות, ועל יתרונותיה. עבור גברים שאינם חרדים, לימודים במכללה במקצועות עם תמורה נמוכה עלולים להסתיים בהפסד כלכלי, כשמביאים בחשבון את שכר הלימוד ואת אובדן ההכנסה בשנות הלימודים.
לצד הירידה בדירוג הכמותי, נתונים בין-לאומיים חושפים פער באיכות ההכשרה. בוגרי תארים בישראל מציגים רמות אוריינות ומתמטיקה נמוכות מהממוצע במדינות המפותחות, מה שמעלה חשש כי התואר האקדמי הפך בחלק מהמקרים לדרישה בירוקרטית שאינה מעידה על כישורים רלוונטיים. ללא מעבר ממדידת כמות הסטודנטים למדידת איכות המיומנויות והתאמתן לצורכי המשק, היתרון היחסי של הכלכלה הישראלית ימשיך להישחק.