מצפן הבחירות של mako: כך עובד הכלי שימצא את המפלגה המתאימה עבורכם
אם אתם עדיין מתלבטים במי לבחור, לא בטוחים בהצבעה, או שפשוט רוצים לדעת קצת יותר על המפלגה שעבורה תצביעו – אנחנו כאן בשבילכם. מצפן הבחירות החדש, שמבוסס על עמדות המפלגות לקראת הבחירות הקרובות, יגלה לכם מהן המפלגות שהכי מתאימות לכם

כבר 14 שנה שמצפן הבחירות של mako מלווה את הבוחרים הישראלים בדרך לקלפי. כבר 8 מערכות בחירות שבהן הוא עוזר למתלבטים – ולפעמים גם למשוכנעים – למצוא את המפלגות שהכי קרובות אליהם בעמדותיהן, שהכי מתאימות להם.
מהו מצפן הבחירות?
מצפן הבחירות הוא כלי אינטראקטיבי שמבקש לזהות את המפלגות המתאימות ביותר למשתמש באמצעות מענה על שאלות בנושאי מדיניות ופוליטיקה, והתאמה בין התשובות לבין עמדות המפלגות. זהו מיזם משותף של mako ומכון תכלית שנועד לעזור לציבור להבין לא רק מי מתמודד מול מי, אלא גם על מה באמת מדברות המפלגות ומה הן מתכוונות לעשות אם ייבחרו. בשנים האחרונות התרגלנו לדבר על בחירות בעיקר דרך גושים, מנהיגים, חרמות וחיבורים פוליטיים. כל אלה עדיין חשובים, אבל הם לא מספרים את כל הסיפור. הבחירות הקרובות יכריעו גם בשאלות מהותיות הנוגעות לביטחון, לגיוס, למערכת המשפט, ליוקר המחיה, לדת ומדינה ולתפקוד המערכות הציבוריות.
הצורך בכלי כזה בולט במיוחד בתקופה הנוכחית. מאז שנת 2023 והמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, הציבור הישראלי עוסק יותר ויותר בשאלות שבעבר נתפסו כמקצועיות או מורכבות מדי: מהם היחסים הנכונים בין הרשויות, איך צריכה להיראות מדיניות הגיוס, מהי תפיסת הביטחון של ישראל ומה סדר העדיפויות של הממשלה הבאה. במקביל, גם בתוך הגושים עצמם קיימים פערים משמעותיים בין מפלגות שנראות לעתים דומות. לכן לא תמיד מספיק לדעת לאיזה מחנה אדם מרגיש שייך, חשוב לבדוק גם איזו מפלגה קרובה יותר לעמדותיו בפועל.
איך עובד מצפן הבחירות?
המצפן נשען על תשתית נתונים רחבה שנבנתה במכון תכלית לאורך זמן: 58 סקרי דעת קהל, שכללו 2,446 שאלות ו-43,949 משיבים. הסקרים נערכו בשיתוף כמה ממכוני הסקרים המובילים בישראל, ובהם iPanel, Kantar, Panel4All, DirectPolls, מדגם, Sapio ו-Askaria. דרך מאגר הנתונים הזה התאפשר לנו לזהות לא רק את עמדות הציבור בסוגיות המרכזיות, אלא גם את ההבדלים בין קבוצות מצביעים, את הנושאים שמבחינים בין מפלגות ואת המקומות שבהם החלוקה הפוליטית המקובלת אינה מספרת את התמונה המלאה.
המצפן מציג למשתמש סדרת שאלות בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום, ומשווה בין תשובותיו לבין עמדות המפלגות. חלק מהשאלות בוחנות את ההשתייכות הפוליטית הרחבה, ואחרות נועדו לחשוף הבדלים בין מפלגות הנמצאות באותו גוש.
המצפן נבנה בתהליך מחקרי ומתודולוגי שכלל ניתוח של נתוני הסקרים, זיהוי הסוגיות שמבחינות בין המפלגות, ניסוח שאלות ותשובות בהירות, בחינת מנגנוני ניקוד ושקלול ומיפוי שיטתי של עמדות המפלגות. המיפוי התבסס, ככל האפשר, על מענה ישיר של המפלגות ועל מקורות פומביים ומבוססים. המטרה היא לייצר כלי נגיש, אבל לא פשטני: כזה שמתרגם כמות גדולה של נתונים ומציאות פוליטית מורכבת לשאלות ברורות, תוך שמירה על דיוק, שקיפות ואיזון.
על מה מבוססות התוצאות?
התוצאות מבוססות על עמדות המפלגות כפי שנבדקו מול המפלגות עצמן ע"י תכלית – המכון למדיניות ישראלית, וכפי שנותחו על ידי אנשי המחקר של המכון.
אילו מפלגות מופיעות במצפן?
במצפן מופיעות כל המפלגות שרצות לכנסת ה-26 וזכו לפחות לאחוז אחד מהקולות בשלושת הסקרים האחרונים שנערכו באתרי החדשות המובילים. המפלגות המופיעות במצפן (נכון ל-30.7), לפי סדר הא"ב: ביחד, בל"ד, הדמוקרטים, חד"ש, יהדות התורה, יסודות ישראל, ישר!, ישראל ביתנו, כחול לבן, הליכוד, עוצמה יהודית, הציונות הדתית, רע"מ, ש"ס ותע"ל.
מה ההבדל בין שני מסלולי המצפן?
מצפן הבחירות בגרסת 2026 מציע שני מסלולים: הראשון מיועד לציבור הבוחרים הכללי, והשני מיועד לבוחרים צעירים שזכאים להצביע לראשונה בחייהם. מסלול הבוחרים החדשים כולל מספר קטן יותר של שאלות, אך השאלות זהות בשני המסלולים.
מהו מכון תכלית?
תכלית - המכון למדיניות ישראלית (ע״ר) הוא מכון מחקר יישומי, עצמאי וא-מפלגתי, הפועל לחיזוקה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת, ברוח הכרזת העצמאות. המכון מפתח המלצות מדיניות המבוססות על מחקר ונתונים, ומסייע למקבלי החלטות מהקואליציה ומהאופוזיציה לקדם מדיניות מושכלת, אפקטיבית וישימה ככל האפשר בתוך מרחבי הסכמה. במסגרת הפרויקט סיפק מכון תכלית את התשתית המחקרית והמתודולוגית, ו-mako הובילה את הפיתוח, המוצר והנגשת המצפן לציבור הרחב.
רשימת המפלגות (לפי סדר א"ב)
ביחד
ראש הרשימה: נפתלי בנט. מועמדים בולטים: יאיר לפיד, מירב כהן, קרן טרנר
ביחד היא רשימה המורכבת מהמפלגה שהקים נפתלי בנט לקראת בחירות 2026 (תחת השם הזמני בנט 2026) וממפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד. ראשי הממשלה לשעבר הכריזו באפריל 2026 כי ירוצו יחד, בהובלתו של בנט. המפלגות נותרו עצמאיות ומשתפות פעולה במסגרת הרשימה. הרשימה מזוהה עם ציונות, ליברליזם כלכלי ושוויון בנטל.
בית ציוני - המילואימניקים
ראשי הרשימה: חילי טרופר ויועז הנדל. מועמדים בולטים: אליסף פרץ, שירה שפירא, יואב אדומי
בית ציוני - המילואימניקים היא רשימת מרכז ימנית המאחדת בין בית ציוני בראשות חילי טרופר (שעזב את כחול לבן) והמילואימניקים בראשות יועז הנדל (שהיה בעבר חבר ברשימות כחול לבן ותקווה חדשה, בין השאר). המפלגה מבקשת לייצג את משרתי המילואים ומעמידה במרכז את השוויון בנטל וביטול הפטור מגיוס. היא דוגלת בחיזוק שלטון החוק ובביסוס תפיסה ביטחונית ואזרחית ממלכתית, ומבקשת לקדם הקמת ממשלה ציונית רחבה.
בל״ד (ברית לאומית דמוקרטית)
ראש המפלגה: סאמי אבו שחאדה. מועמדים בולטים: מטאנס שחאדה, עינת ויצמן
בל"ד היא מפלגה ערבית חילונית ואנטי-ציונית. היא הוקמה ב-1995 ע"י ד"ר עזמי בשארה. ב-2021 נבחר סאמי אבו שחאדה לראשות המפלגה. בבחירות האחרונות לא עברה בל"ד את אחוז החסימה ונותרה מחוץ לכנסת.
המפלגה מזוהה עם לאומיות פלסטינית ולאומיות ערבית, הפרדת דת ומדינה ותפיסה סוציאל-דמוקרטית. בין עמדותיה: הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, נסיגה מלאה מהשטחים הכבושים, מימוש זכות השיבה והקמת מדינה פלסטינית ריבונית שבירתה ירושלים המזרחית. המפלגה תומכת גם בביטול ההכרה במוסדות הציוניים על ידי המדינה ובהכרה בזכויות הערבים כמיעוט לאומי, ומתנגדת לשירות צבאי או אזרחי.
הדמוקרטים
ראש הרשימה: יאיר גולן. מועמדים בולטים: נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן
רשימת שמאל סוציאל-דמוקרטית שהוקמה ביוני 2024 כאיחוד בין מפלגת העבודה ומרצ. רשימת המפלגה מורכבת בשיטת ריצ'רץ' של נשים וגברים.
הרשימה מזוהה עם ציונות, סוציאל-דמוקרטיה, ליברליזם חברתי, פתרון שתי המדינות והפרדת דת ומדינה. בתחום המדיני היא תומכת בהיפרדות מהפלסטינים כחלק מהסדר אזורי על בסיס עיקרון שתי מדינות לשני עמים, לצד חיזוק הביטחון הלאומי, הסכמים אזוריים ובריתות בין-לאומיות. בתחום הממשל היא תומכת בהפרדת הרשויות, בניסוח בסיס חוקתי ובהבטחת מקצועיות ועצמאות מערכת המשפט והתקשורת החופשית. בתחום דת ומדינה היא דוגלת בהפרדת הפוליטיקה מהדת הממוסדת.
חד״ש-תע״ל
ראשי הרשימה: ד"ר יוסף ג'בארין ואחמד טיבי. מועמדים בולטים: ג'עפר פרח, עופר כסיף, יוסף עטאונה.
חד"ש-תע"ל היא רשימה המורכבת ממפלגת חד"ש בראשות יוסף ג'בארין (שהחליף את איימן עודה במאי 2026) וממפלגת תע"ל בראשות ד"ר אחמד טיבי. שתי המפלגות רצו יחד שלוש פעמים עד כה, לרבות בכנסת היוצאת. חד"ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון) היא רשימה ערבית-יהודית (אם כי רובם המוחלט של נציגיה בכנסת הם ערבים) שהוקמה ב-1977 כברית פוליטית של תנועות שמאל סוציאליסטיות וקומוניסטיות. תע"ל (תנועה ערבית להתחדשות) הוקמה לקראת בחירות 1996 ע"י טיבי, שהיה בעבר יועצו של יאסר ערפאת.
הרשימה מזוהה עם קידום האינטרסים של ערביי ישראל, הפרדת דת ומדינה והפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה. חד"ש הערבית-יהודית מזוהה עם קומוניזם ומרקסיזם-לניניזם, ותע"ל מזוהה עם לאומיות ערבית.
יהדות התורה
ראש הרשימה: יצחק גולדקנופף. מועמדים בולטים: משה גפני, אורי מקלב, מאיר פרוש
יהדות התורה והשבת היא סיעה חרדית-אשכנזית לא ציונית המהווה איחוד בין אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית, שרצות יחד מ-1992. שתי המפלגות מתפקדות בכנסת בסיעה משותפת אך נותרות עצמאיות, ולכל אחת מועצת גדולי התורה משלה. מאז 1996 יהדות התורה הייתה חברה כמעט בכל ממשלות ישראל. ברשימה מכהנים גברים בלבד.
יהדות התורה דוגלת בשמרנות דתית וחברתית ובמדינת הלכה. עמדותיה קרובות יותר למחנה הימין בשל מאפייניו השמרניים בנושאי דת ומדינה. היא דוגלת בגישה סוציאל-דמוקרטית כלכלית, בשל החולשה הסוציו-אקונומית של מצביעיה, ופועלת לתקצוב עולם התורה, תלמידי הישיבות ומשפחות חרדיות.
ישר!
ראש הרשימה: גדי איזנקוט. מועמדים בולטים: יורם כהן, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן
ישר! עם איזנקוט היא מפלגת מרכז שהוקמה לקראת בחירות 2026 ע"י הרמטכ"ל והח"כ לשעבר גדי איזנקוט. המפלגה התחייבה לייצוג נשי שוויוני ברשימה ושיבוץ ריצ'רץ' של גברים ונשים.
המפלגה מבקשת להבטיח את קיומה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי, תוך שמירה על אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. בין מטרותיה: גיבוש תפיסת ביטחון לאומי וביצור ביטחון ישראל, חיזוק צה״ל ומערכות הביטחון, שירות צבאי או לאומי לכל האזרחים במסגרת חוק שירות לכול, חידוש הממלכתיות, בנייה מחדש של מערכות השלטון והממשל, השבחת שירות המדינה ואכיפת משילות, חוק וסדר. המפלגה תומכת גם בחקיקת חוקה שתסדיר את מערכת הבלמים והאיזונים בין רשויות השלטון, כך שהכנסת תהיה ריבונית, הממשלה תהיה בעלת יכולת למשול ולבצע ומערכת המשפט תהיה חזקה ועצמאית.
ישראל ביתנו
ראש הרשימה: אביגדור ליברמן. מועמדים בולטים: עודד פורר, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה
ישראל ביתנו היא מפלגת ימין חילונית. היא הוקמה ב-1999 ע"י אביגדור ליברמן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר תחת בנימין נתניהו כמפלגת לוויין של הליכוד שנועדה למשוך את עולי בריה"מ לשעבר, אולם מאז התמצבה כמפלגה עצמאית, חילונית-ימנית באופייה, ואף הפכה לאופוזיציונית לממשלות נתניהו. המפלגה איננה עורכת פריימריז, וליברמן הוא שמשבץ את אנשי הרשימה.
ישראל ביתנו רואה את עצמה כממשיכת דרכו של זאב ז׳בוטינסקי ושמה דגש על עלייה, הגנה על המולדת והתיישבות. המפלגה דוגלת בהחזרת הביטחון האישי, בשימוש בכוח צבאי למיגור הטרור הפלסטיני ובהגברת אכיפת החוק והלוחמה בפשע. לצד זאת היא תומכת באקטיביזם שיפוטי, בהפרדת הדת מהמדינה ובהתנגדות לכפייה דתית ולהעדפת-יתר של האוכלוסייה החרדית. היא מזוהה גם עם ציונות רוויזיוניסטית וליברליזם כלכלי.
כחול לבן
ראש הרשימה: בני גנץ. מועמדים בולטים: דדי שמחי, פנינה תמנו שטה, מיכאל ביטון
מפלגת מרכז שהוקמה לקראת בחירות 2019 א' כאיחוד בין רשימות חוסן לישראל (בראשות גנץ), יש עתיד (בראשות יאיר לפיד) ותל"ם (בראשות משה בוגי יעלון). המפלגות התפצלו ב-2020, וכחול לבן הצטרפה לממשלת החילופים של נתניהו. לקראת בחירות 2022 התאחדה המפלגה עם תקווה חדשה בראשות גדעון סער לרשימת המחנה הממלכתי, אשר התפרקה ב-2025. לקראת בחירות 2026 חבר גנץ להנהגה משותפת עם תא"ל במילואים דדי שמחי, נציב כבאות והצלה לשעבר, איש תנועת הביטחוניסטים, ומי ששכל את בנו באירועי 7 באוקטובר.
המפלגה מזוהה עם ציונות, ליברליזם וממלכתיות, ותומכת בעצמאות מערכת המשפט, בהפרדת הרשויות, בביצור שלטון החוק, בשילוב בין כלכלת שוק חופשי וצדק חברתי, בחיזוק השירות הציבורי ובהענקת הזדמנויות הוגנות לתושבי הפריפריה החברתית והגאוגרפית. המפלגה מבקשת לקדם הקמת ממשלת אחדות ציונית ללא מפלגות קיצוניות להשקפתה – עוצמה יהודית והמפלגות הערביות.
הליכוד
ראש הרשימה: בנימין נתניהו. מועמדים בולטים: ישראל כ"ץ, יריב לוין, מירי רגב
הליכוד – תנועה לאומית ליברלית היא מפלגת ימין שמרנית ציונית ישראלית. המפלגה הוקמה בשנת 1973 מאיחוד מפלגות שהתמודדו לראשונה יחד בבחירות לכנסת השמינית: גח"ל (רשימת מפלגות תנועת החרות והמפלגה הליברלית הישראלית), הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה. הליכוד היא המפלגה הבולטת בימין הישראלי מאז הקמתה, ועם ראשיה בעבר נמנו ראשי הממשלה מנחם בגין, יצחק שמיר ואריאל שרון. האידאולוגיה השלטת בה היא לאומיות יהודית ומימושה במדינת ישראל באמצעות הציונות, לצד הרחבת ההתנחלויות ונקיטת קו נוקשה בפעולות צבאיות נגד ארגוני טרור. מבחינה כלכלית, הליכוד תמך בעידוד יזמות עסקית, בהקטנת המעורבות הממשלתית במשק ובהפרטת גופים ממשלתיים, ועם זאת הוביל בממשלות בראשותו מדיניות של חלוקת תקציבים וקצבאות ללומדי תורה, למוסדות חינוך חרדים ולהתיישבות ביו"ש.
עוצמה יהודית
ראש הרשימה: איתמר בן גביר. מועמדים בולטים: יצחק וסרלאוף, עמיחי אליהו, לימור סון הר-מלך
עוצמה יהודית – חזית יהודית לאומית היא מפלגת ימין קיצוני. המפלגה הוקמה ע"י אריה אלדד ומיכאל בן ארי שפרשו ב-2012 מהאיחוד הלאומי והקימו רשימה משותפת, שבמסגרתה התמודד ב-2013 לראשונה איתמר בן גביר. לקראת בחירות 2015 התפצלה מפלגת חזית יהודית לאומית בראשות בן ארי ממפלגת התקווה של אלדד ורצה תחת השם עוצמה יהודית עם מפלגת יחד של אלי ישי. המפלגה נכשלה להיכנס לכנסת בשתי מערכות הבחירות, וגם בבחירות 2019 א' לא נכנס בן גביר, המועמד מטעמה ברשימת איחוד מפלגות הימין, לכנסת. בן גביר, עוזרו לשעבר של בן ארי, מונה להחליפו בראשות המפלגה לקראת בחירות 2019 ב', אך המפלגה נכשלה שוב, וכך גם ב-2020. בבחירות 2021 נכנסה המפלגה לכנסת לראשונה במסגרת ריצה משותפת עם הציונות הדתית ונעם, וכך קרה גם בבחירות 2022, שאחריהן התפצלו המפלגות והצטרפו לקואליציה.
עוצמה יהודית דוגלת בארץ ישראל השלמה, בסיפוח יהודה ושומרון ובהכנסת תוכני מסורת וזהות יהודית למערכת החינוך, וכן ברפורמות מהותיות במערכות השלטון לחיזוק אופייה היהודי של המדינה. בין מטרותיה: הטמעת המשפט העברי במערכת המשפט, עונש מוות למחבלים פלסטינים, התיישבות יהודית בכל חלקי הארץ, השבת הריבונות היהודית להר הבית והחלת ריבונות על יהודה ושומרון וחבל עזה.
הציונות הדתית
ראש הרשימה: בצלאל סמוטריץ'. מועמדים בולטים: אורית סטרוק, שמחה רוטמן, צבי סוכות
הציונות הדתית היא רשימה וסיעה ימנית חרדית-לאומית. מפלגת הציונות הדתית היא גלגולה של מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה, שהוקמה ב-1999 ע"י פורשי המפד"ל חנן פורת וצבי הנדל. מאז הקמתה רצה המפלגה ברשימות מאוחדות עם מפלגות אחרות (בהן מולדת, הבית היהודי, הימין החדש). ב-2019 נבחר סמוטריץ' לעמוד בראש המפלגה, ולקראת בחירות 2021 הוביל את מיתוגה מחדש כמפלגת הציונות הדתית. באותה מערכת בחירות ובזו שאחריה רצה המפלגה ברשימה באיחוד טכני עם עוצמה יהודית ונעם, והמפלגות התפצלו לאחר הבחירות.
מבחינה אידאולוגית, המפלגה דוגלת בחזון ארץ ישראל השלמה, ומזוהה עם חיזוק זהותה היהודית של המדינה ומעמד ההתיישבות, שמרנות דתית וחברתית, צמצום מעורבות מערכת המשפט בהחלטות הדרג הנבחר וחיזוק כוחה של הממשלה. בתחום הכלכלי תומכת המפלגה בשוק חופשי, בעידוד יוזמה פרטית ובהפחתת רגולציה, אך גם בתקצוב ההתיישבות ביו"ש ובמימון גרעינים תורניים.
רע"מ (הרשימה הערבית המאוחדת)
ראש הרשימה: מנסור עבאס. מועמדים בולטים: ווליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין
רע"מ היא מפלגה ערבית-ישראלית. היא הוקמה לקראת בחירות 1996 כזרוע פוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית. בבחירות 2021 נפרדה רע"מ מהמפלגות הערביות ברשימה המשותפת, ניהלה מו"מ על הצטרפות לקואליציה בראשות נתניהו, ולבסוף הצטרפה לקואליציה של ממשלת השינוי. בדצמבר 2025 הודיע עבאס כי המפלגה תנתק את מוסדותיה מהתנועה האיסלאמית וממועצת השורא, וביולי 2026 הכריז כי הניתוק הושלם והמפלגה תערוך פריימריז. המפלגה מזוהה עם האינטרסים של ערביי ישראל, איסלאמיזם ושמרנות. עבאס הצהיר כי הוא תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים, אך דוגל בעמדות ימין שמרניות בנושאי דת.
ש״ס
ראש הרשימה: אריה דרעי. מועמדים בולטים: יעקב מרגי, אוריאל בוסו, מיכאל מלכיאלי
ש״ס – התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה היא מפלגה חרדית-ספרדית. המפלגה הוקמה כמפלגה מוניציפלית ב-1982, והחלה להתמודד לכנסת ב-1984 תחת הנהגת מועצת חכמי התורה (המקבילה הספרדית למועצת גדולי התורה האשכנזית) בהנהגת הרב עובדיה יוסף. באותה שנה הצטרפה ש"ס לממשלת הרוטציה של המערך והליכוד, והייתה חברה כמעט בכל ממשלות ישראל מאז. אריה דרעי, מקורבו של הרב יוסף, מונה לראשות התנועה ב-1990 (לאחר "התרגיל המסריח"). הוא עמד בראשה עד שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שוחד ומרמה ב-1993, וחזר להנהיגה ב-2013 לאחר שחרורו מהכלא וכמה שנים מחוץ לפוליטיקה. ב-2023 פוטר דרעי מתפקידיו בממשלה בהוראת בג"ץ לאור עברו הפלילי ומצג שווא שהציג בפני בית המשפט, אך הוא מוסיף להנהיג את תנועת ש"ס ואף שותף להנהגת הקואליציה והמדינה, בין השאר בתפקידו כמשקיף בקבינט.
ש"ס מבקשת להיאבק באפליה נגד הציבור הספרדי, דוגלת בשמרנות חברתית ודתית ומציגה עצמה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית הפועלת למען השכבות החלשות, בין היתר באמצעות העברת קצבאות ילדים ותלושי מזון. המפלגה מפעילה רשת חינוך עצמאית ופועלת לתקצובה. ברשימה מכהנים גברים בלבד.